רשות הטבע והגנים הודיעה בצהריים (יום ד') כי תפתח מחר מחדש ובאופן חלקי את שמורת הטבע עין גדי, כחודשיים לאחר שנסגרה בעקבות שיטפון עוצמתי שגרם לנזקים כבדים במקום. הפתיחה החלקית כוללת בשלב זה את המסלולים הבאים בלבד: נחל דוד - מסלול קצר ומונגש המגיע עד הבריכה הראשונה (האולימפית); נחל ערוגות - מסלול קצר עד הבריכות התחתונות ובית הכנסת העתיק בעין גדי.
שיקום שמורת עין גדי
(צילום ועריכה: רשות הטבע והגנים)
"הנזק שהשאיר אחריו השיטפון על תשתיות הטיול, ערכי הטבע הנוף והמורשת בשמורה היה אדיר", אמר עדן אוליאל, מנהל מרחב ערבה ברשות הטבע והגנים. "בזכות העבודה הקשה של צוותי המחוז, שעבדו מסביב לשעון, הצלחנו לפתוח לציבור מחדש שלושה מסלולים מהשמורה האהובה. ייקח עוד זמן עד שנצליח לפתוח את השמורה כולה, אבל אנחנו עובדים במלוא המרץ כדי שזה יקרה".
יופיו של מרחב עין גדי הפך אותו למוקד משיכה למטיילים. בשנת 2024 ביקרו בשמורה כ-318 אלף מטיילים. בשנת 2019, תקופת שיא ללא מלחמות ולפני הקורונה, ביקרו בעין גדי כ-700 אלף מטיילים.
בהודעת הרשות היום נמסר עוד כי צוותי העבודה, "הצליחו לשקם, להסדיר ולבצע בדיקות בטיחות בחלקים שייפתחו בצורה מסודרת ובטוחה". ברשות הדגישו כי כדי לנהל חוויית ביקור טובה בשמורה, הכניסה למסלולים שנפתחים תהיה מותנית בהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
"הרשות תאפשר ביקור בשלושת המסלולים שנפתחו בעלות הכניסה ובהנחה של 25% מאגרת הכניסה", נמסר. "בכניסה לנחל דוד הוצבו שירותים חלופיים עד לתיקון השירותים הקיימים. מרכז השירות של קיבוץ עין גדי יפעל באופן חלקי. הרשות פועלת בימים אלה לשקם את החלקים הנוספים בשמורה שנפגעו, ועד לסיום העבודות לא ניתן יהיה לטייל במסלולים הנוספים בשמורה".
מנהל השירות המטאורולוגי, ד"ר עמיר גבעתי, אמר כי "ב-4 במאי נמדדו באזור עין גדי עוצמות גשם חריגות מאוד. העוצמות באגני הנחלים דוד וערוגות היו חריגות גם ביחס לאירועי עבר: מעל 30 מ"מ בפרק זמן של 10 דקות בלבד. עוצמות הגשם המקסימליות שנמדדו באירוע במכ"ם הגשם של השירות המטאורולוגי נצפו בדיוק מעל מצוק ההעתקים באזור נחל דוד, שזרם עקב כך בעוצמה אדירה ביחס לאגן הניקוז הקטן שלו. הסתברות להתרחשות עוצמות כה גבוהות בנחל ערוגות נעות בין חצי אחוז לאחוז. כלומר, אחת ל-100 עד 200 שנה. כתוצאה מעוצמה זו נחל ערוגות הגיע אף הוא לספיקה לא שכיחה של מעל 200 מ"ק לשנייה, על אף שגשם ירד רק מעל חלקו התחתון ובמעל מ-90% משטח ההיקוות שלו כלל לא ירד גשם".
ברשות הטבע והגנים אמרו כי "אירוע הגשם החריג בעוצמתו גרם לשינויים גיאומורפולוגיים משמעותיים. עוצמות הנגר השפיעו על חברת הצומח בערוצים ובמדרונות, כולל פגיעה בשטחים שבהם נעשה שיקום צומח והשבות של מינים אדומים. השמורה כוסתה בטונות רבות של בוץ, אבנים וצמחייה שנעקרה".
בית הכנסת העתיק של עין גדי הוצף במים, כלל תשתיות הטיול – החל משבילים, דרך מדרגות וגשרים, נפגעו וחלקם נהרסו כליל וכן תשתיות החשמל והשירותים ניזוקו. הרשות הגישה בקשה לקרן לשיקום שטחים פתוחים לסיוע בשיקום השטחים הפתוחים שעדיין סגורים בנחל ערוגות ודוד בשל עוצמת הנזק ותהליך השיקום המורכב והממושך שנדרש לשמורה. "תהליך השיקום של כלל מרכיבי השמורה ארוך ואנחנו רק בראשיתו", הדגישו ברשות הטבע והגנים.
שמורת עין גדי, המשתרעת על כ-14,350 דונם, היא אחת משמורות הטבע המיוחדות בישראל. היא ממוקמת בלב בקע ים המלח ומהווה בית גידול ייחודי. בנווה המדבר שבין הנחלים דוד וערוגות, התקיים בעבר בית גידול נדיר של צומח מעוצה ממוצא סודני בית גידול סוואני יובשני, שבו עצים, שיחים ומטפסים טרופיים היוצרים נוף יוצא דופן במדבר הקיצוני. מרבית הצומח המעוצה שבו הושמד במהלך הכשרת השטח לחקלאות המודרנית ובשל תפיסת מי המעיינות. לצורך הכשרת הקרקע לחקלאות מודרנית, נבנו בשנות ה-50 טרסות מדרום לנחל עין גדי אך בהמשך ננטשו.
במטרה להשיב לנוף את המגוון הביולוגי האבוד ולבסס מחדש את המינים הנדירים שאפיינו את האזור, ניטעו בעשורים האחרונים עשרות מיני צמחים נדירים – חלקם נכחדו מישראל, חלקם בסכנת הכחדה וזאת כחלק מתוכנית שיקום אקולוגי ייחודית, המבוססת על שחזור הצומח הסודני ששלט באזור עד מחצית המאה ה-20.
בהיותו עין גדי נווה מדבר, הוא גם אתר בעל היסטוריה ענפה ובו פעילות אנושית החל מהתקופות הפרהיסטוריות. מיוחד שבהם הוא הכפר היהודי ובית הכנסת החשופים לביקור בגן הלאומי הסמוך לשמורת הטבע. הטרסות המהוות את ליבו של הפרויקט מכילות כיום מינים כמו מלוכיה משולשת, אבוטילון קהה, מורינגה רותמית, סלוודורה פרסית, מרואה עבת-עלים, גופנן המדבר, גרויה שעירה, ומינים נוספים מהפלורה הסודנית. רבים ממינים אלו מצויים בישראל בקצה גבול תפוצתם הצפוני.
