אלפי בני אדם הצטופפו על החופים באי היינאן שבדרום סין, הטלפונים שלופים והעיניים נשואות לשמיים. כשהרקטה לונג מרץ' 7A המריאה מבסיס החלל ונצ'אנג, הקהל הריע – וכעבור רגעים, כשהיא הפכה לכדור אש והתפרקה באוויר, נשמעו מהחוף קריאות התלהבות נוספות. רבים מהצופים כלל לא הבינו שהמחזה המרשים שבו חזו היה למעשה כישלון של המשימה. הסצנה החריגה הזאת ממחישה היטב תופעה שהולכת וצוברת תאוצה בסין: שיגורי רקטות כבר אינם רק עניין למהנדסים ולחובבי חלל – הם הופכים לאטרקציה תיירותית של ממש.
השיגור התרחש ב-10 באוגוסט, מעט אחרי השעה 20:00. הרקטה הבלתי מאוישת התפוצצה פחות מדקה וחצי לאחר ההמראה מבסיס ונצ'אנג. כלי תקשורת ממלכתיים בסין אישרו בהמשך כי המשימה נכשלה, אך על החוף התמונה הייתה שונה לגמרי: רבים מהנוכחים המשיכו לצלם ולהריע לנוכח כדור האש שנראה בשמיים, ככל הנראה מבלי להבין בזמן אמת מה בדיוק אירע.
אלא שהקהל הגדול שהגיע לחוף לא היה שם במקרה. שיגורי החלל של סין, שבעבר נערכו בחשאי באזורים מדבריים ומרוחקים, נפתחים בשנים האחרונות יותר ויותר לציבור – ובמקביל הופכים לחלק מתרבות הפנאי המקומית. הישגי תוכנית החלל הסינית כבר אינם נשארים רק בשידורי החדשות או במוזיאונים: הם מחלחלים לסרטים, לאמנות, למסחר ולמוקדי תיירות שמאפשרים למבקרים להרגיש, לפחות לרגע, כאילו גם הם בדרך לחלל.
גלריה


רקטת לונג מארץ' 7A ממריאה מאתר השיגור ונצ'אנג שבמחוז האינאן, סין, לעיני אלפי צופים בחוף קישווי ביי
(REUTERS/Maxim Shemetov)
אחת הדוגמאות הבולטות נמצאת בפארק הגיאולוגי הוולקני וולנהאדה שבמונגוליה הפנימית. תצורות הסלע הוולקני השחורות והנוף הצחיח הפכו את המקום למעין גרסה מקומית של מאדים, והמבקרים מגיעים לשם כדי לשכור חליפות אסטרונאוט לבנות או ורודות ולהצטלם על רקע הנוף. לצד חנויות המזכרות נמכרות גם גלידות בצורת אסטרונאוט, ודגמים של כלי חלל משלימים את האווירה.
הטרנד הזה יצר במקום גם ענף כלכלי קטן. טומוסה, בעלת חנות להשכרת חליפות ולשעבר רועת צאן, סיפרה לרויטרס כי פתחה את העסק ב-2022, אחרי שתמונות של סטודנטים שהצטלמו בפארק בחליפות חלל הפכו לוויראליות. בעבר היא גבתה 80 עד 100 יואן עבור סט, אך עם כניסתם של מוכרים נוספים לשוק צנחו המחירים לעיתים לכ-20 יואן בלבד.
גם בבייג'ינג קשה לפספס את חדירת החלל לתרבות הפופולרית. ברובע האמנות סונגג'ואנג מוצב פסל ענק של אסטרונאוטית ישנה, יצירה בשם "Resonance" של האמנית וסופרת המדע הבדיוני יאנג ונטינג. במקום אחר בעיר, בפארק שוגאנג – מפעל פלדה לשעבר שהוסב למתחם תרבות – ניצבת גרסת ענק של "Space Molly", דמות האספנות הפופולרית של Pop Mart, כשהיא חובשת קסדת אסטרונאוט.
מאחורי כל אלה עומדת גם תוכנית חלל שממשיכה להציב יעדים שאפתניים. מאז שיגרה סין את הרקטה הראשונה שלה ב-1960 היא רשמה שורה של הישגים, בהם הטיסה המאוישת הראשונה ב-2003, הליכת החלל הראשונה ב-2008 והשלמת תחנת החלל שלה ב-2022. תוכנית הירח שלה כבר רשמה את הנחיתה הראשונה אי פעם בצדו הרחוק של הירח והחזרת דגימות ממנו לכדור הארץ. היעד הבא הוא הנחתת בני אדם על הירח עד 2030, ובהמשך גם משימה מאוישת למאדים.
עבור פו ג'ינחואה, תייר בן 38 ממחוז גואנגדונג שהגיע לצפות בשיגור בהיינאן יחד עם התוכי שלו, העתיד הזה כבר לא נשמע מופרך במיוחד. לדבריו, בתוך 10 או 20 שנה ייתכן שטיסה לחלל תהיה זמינה לאנשים מן השורה, כמעט כמו נסיעה ברכבת מהירה או טיסה במטוס.
"הדורות הקודמים שלנו לא היו יכולים לדמיין שנשב כאן, נהנה מרוח הים ונצפה ברקטה של המדינה שלנו משוגרת", אמר בגאווה לרויטרס. "אני באמת מאמין שהעתיד הוא לא רק חלום".






















