האורות באולפני מזמור בראש העין נדלקים, המוזיקה משלהבת, והקהל הצעיר על הרגליים צורח בהתרגשות ובציפייה למופע היאבקות מטורף שלא נראה כמותו זמן רב בארץ הקודש. מי שמוביל את הקרקס המרהיב הזה הוא לא אחר מאשר הסטנדאפיסט המוכשר יונתן ברק, שהחליט להגשים חלום ילדות וגם להוכיח לכל הספקנים שכיסאות מתכת מתעופפים, הטלות גבוהות לתוך הרצפה וכאפות מצלצלות של גורילות ענקיות ללא שיער בחזה, מסתדרים מצוין עם ציונות – ברוכים הבאים לליגת "רסלינג ישראל".
ברוכים הבאים ל"רסלינג ישראל"
(צילום: אסף קמר, עריכה: עמרי אלקלעי ניר)
"הערב הולך להיות מיוחד", מכריז ברק בהתרגשות בחדר ההלבשה, דקות ספורות לפני שהמופע מתחיל. "הכל קורה פה, וזה הולך להיות טרפת. זה האירוע הכי מטורף שהיה עד היום, ואנשים הולכים לדבר עליו עוד הרבה זמן. מי שלא נמצא כאן היום - הולך להצטער".
מתברר שהחגורה שהלוחמים נאבקים עליה אינה סתם עוד פרס. "זאת חגורה מיתולוגית, עשויה מעור אמיתי, מצופה זהב 24 קראט משובץ אבני סברובסקי," מתלהב ברק. "היא הדבר הכי מהמם בעולם. אם ראיתם אותה אתם יודעים שהיא שווה את זה. הכל אמיתי פה, אין זיופים. יש לי פה את הלוחמים הכי טובים שראיתם בחיים שלכם, ואנחנו גאים להציג רסלינג מקומי לקהל הישראלי, זה לא פחות מדהים מכל מופע שראיתם בחו"ל. כל המתאבקים שלנו הם סופר-כוכבים ואני גאה לעמוד בראש הדבר המדהים הזה".
באופן מפתיע, נסיך היהודים (שם הזירה של ברק - א"ק) לא נשאר רק מאחורי הקלעים כמפיק ויזם של הערב המחשמל, אלא גם עולה לזירה לסגור חשבון אישי עם "הנמר הלבן". "הוא התעסק עם החבר הכי טוב שלי פיליפ, והיום הוא הולך לראות דם", מצהיר ברק. "אני מתאמן כל החיים שלי בשביל לתת מכות לנמר הלבן. הוא שייך לי. אני מבטיח לכם קרב בלתי נשכח, אתם הולכים לראות צד אחר שלי הערב ואני מבטיח לכם שזו הולכת להיות אחת ההופעות הכי טובות שהיו לי אי פעם".
יש דברים יותר חשובים מכסף. כל הדבר הזה נולד מציונות - יש משהו יותר ציוני מלראות גלדיאטורים יהודים נלחמים אחד בשני?"
ומה מביא סטנדאפיסט מצליח, שממלא אולמות רק מדיבורים, להיכנס לעולם ההיאבקות ולחטוף מכות?
"תיכנס לעשר דקות פנימה לאולם, תשמע את הקהל - ותבין", הוא צוחק, אבל מיד מרצין ומוסיף: "רד לחדר האוכל של האולפן, תראה כמה אנשים הדבר הזה מאכיל. יש דברים יותר חשובים מכסף. כל הדבר הזה נולד מציונות - יש משהו יותר ציוני מלראות גלדיאטורים יהודים נלחמים אחד בשני? בואו לרסלינג בישראל, זה יעיף לכם את המוח. אנחנו מייצרים פה מורשת חדשה, ספורט בידורי ברמה הגבוהה ביותר, וזה הולך להישאר איתנו להרבה שנים. זה לא רק עסק, זו תשוקה אמיתית שלנו, ואני גאה לעמוד מאחורי זה ולהוביל את הדבר הגדול הזה".
זמן קצר לאחר הריאיון, ברק "נסיך היהודים" נותן הופעה מחשמלת הכוללת ג'ינס צמוד וחולצה קרועה וגם כרס בירה נאה ומכובדת. הקומיקאי הענק מגשים חלום ילדות ועולה לזירה בראש מורם, מתעופף באוויר, חוטף מכל כיוון וגם נוקם.
אחד הקרבות המסקרנים של הערב הוא בין שירה סיני הצעירה בהופעת בכורה, ונועה מנור, אשתו של ברק ושחקנית וקומיקאית בזכות עצמה. סיני מבטיחה להילחם בצורה אכזרית במיוחד. לצידה עומד המאמן הכריזמטי שי חי, אמן הקראטה הידוע לשמצה מ"האח הגדול" בגישתו הנוקשה.
"אני מותח אותה וגורם לה להגיע לעצבים של שיא", אומר שי חי בנחישות. "שום רוגע אין בקרבות. אנחנו מגיעים חדים, חדורי מטרה, כדי לסיים בוואן טיים בלי משחקים. נועה מנור הולכת להרגיש את כל הזעם והכוח שיש לשירה להציע, זה יהיה קרב אכזרי במיוחד".
סיני הפמיניסטית מחזקת את דבריו, ומכריזה בביטחון: "אני הולכת לשחוט את נועה מנור בזירה. היא ביקשה את זה, והיא תקבל את כל מה שהיא ביקשה. אראה לכולם למה אני הכוכבת הבאה של רסלינג ישראל".
מנגד, נועה מנור הפריווילגית, שלטענת סיני הפמיניסטית "לא עבדה יום אחד בחייה ונמצאת כאן בגלל פרוטקציה", נכנסת לזירה עם ביטחון גבוה. לצידה עומדת לא אחרת מאשר אבישג סמברג, המדליסטית האולימפית בטאקוונדו, שאימנה אותה לקרב החשוב הזה.
"סמברג לימדה אותי טריקים, איזון וקור רוח. כל בריון מגיע לסוף שלו ושירה תאכל את כל מה שבישלה בשבועות האחרונים", אומרת מנור. "היא תקפה אותי, איימה עליי, התבריינה עליי. סמברג הכינה אותי פיזית ומנטלית ואני מוכנה לגמרי לקרב הזה".
המופע הזה, כך מסבירים המשתתפים, אינו אלימות לשמה אלא בידור איכותי לכל המשפחה. "אלימות זה כוונה להזיק", מסביר לנו שי חי, "כאן זה שואו ואומנות. המתאבקים הם אתלטים בצורה שלא הייתה מביישת אף אחד. זאת תרפיה מבוקרת, אנשים באים לפה, ילדים, משפחות - כולם נהנים".
בחזרה לאולם - סוף סוף הרסלינג מתחיל. גברים שרירים בטייץ צבעוני וחזה חשוף ללא שיער מתחילים להרביץ אחד לשני בשלל טכניקות אווירודינמיות נועזות, ממש כמו במקור האמריקני והקהל הצעיר משולהב ומעודד ללא הפסקה. בניגוד לסגנון האמריקני הקלאסי שבו הרעים ממש מרושעים - והטובים צדקנים וטיפשים, כאן בישראל התחושה היא של סיפור יותר מעוגל, לא זיהיתי דמות שנואה במיוחד ודווקא "הנמר הלבן" המסתורי שמופיע עם מסכה ולא ממש עובד לפי החוקים - אהוב מאוד על הקהל. גם "עונש", המתאבק הענק והמפחיד, עשה רושם חזק.
בצד המרגש יותר של הערב, האירוע הוקדש לזכרו של עמית מגנזי ז"ל, מתאבק אהוב "הפנים של הרסלינג בישראל" שנרצח במתקפת הטרור האכזרית בנובה. "הוא היה חלק מהמשפחה שלנו מגיל 14, הוא נרצח, וזה שינה לכולנו את החיים", ספד לו המתאבק הוותיק גיא שקד. "לא יכולנו להגשים את החלום הזה בלי שהוא יהיה איתנו".
גרי רויף ואורי מור יוסף, המתאבקים הוותיקים וחלוצי הסצנה מקבלים פרס מפעל חיים, הקהל מריע בהתלהבות רבה וקרב הנשים המטורף יוצא לדרך. למתבונן מהצד, קשה להבין מדוע קומיקאית מוכשרת ואמא לשני ילדים בוחרת מרצונה לקבל בעיטות בראש, פנסים בעיניים, מכות והשפלות. אבל כשהקרב המופרע הסתיים (לא נספר לכם את התוצאה) נועה מנור הייתה מאושרת עד הגג והתחבקה עם בעלה בקתרזיס מוחלט: "היה כואב, קשה, אבל הרגע הזה שהצלחתי וכולם מריעים לי, היה מטורף".
קן קרביס (30) הוא אחד המתאבקים הבולטים בזירת רסלינג ישראל. מאחורי הקלעים הוא נראה פצוע ומותש עם תחבושת גדולה על הבטן, אך רוח הלחימה שלו לא דועכת לרגע. "אנחנו ביום השלישי של הצילומים פה, עברו יומיים קשים", הוא משתף בכנות. "אתמול הותקפתי עם כיסאות. אנחנו בתחום שפותרים בו בעיות בצורה יצירתית עם כיסאות מתכת. יש אנשים שהחליטו לקחת את העניינים לידיים, והם שילמו מחיר. אני גם שילמתי מחיר, אבל כמו שאומרים - הייתם צריכים לראות את החבר'ה האחרים".
"קיבלתי המון מכות לאורך החיים, אבל אני עושה מה שאני עושה בשביל הקהל. אם אני יכול להשתמש בגוף שלי בשביל שייהנו וישכחו מהשגרה לכמה שעות, אני אתן להם הכל"
לשאלה אם הפציעות שלו הן אמיתיות או חלק מההצגה, קרביס הקשוח מבהיר: "אני אחרי יומיים של צילומים והופעות, אני פצוע מכל בחינה". הדרך של קרביס לעולם הרסלינג החלה כבר בגיל צעיר. "אני עושה את זה מגיל 13. בגיל 22 טסתי לאמריקה, למדתי באחד מבתי הספר להיאבקות הכי טובים בעולם ויצאתי לעשות מזה קריירה".
קרביס אף הופיע בטלוויזיה האמריקנית. "הייתי הישראלי הראשון שהצליח להתפרנס מזה במשרה מלאה", הוא מספר בגאווה. "חזרתי לארץ עם לו"ז מפוצץ – הופעות בלונדון, באמסטרדם, טיסות שכולם רק חולמים עליהן. ואז הגיעה הקורונה והעולם נסגר, לא היו הופעות שנתיים. בשלב מסוים חשבתי שהחלום נגמר ונכשלתי, אבל איכשהו הגעתי להופעות הכי גדולות שהיו בארץ, והחלום הפך להיות הרבה יותר גדול ממה שיכולתי לדמיין".
ומה לגבי המשפחה, האם הם תומכים?
"אמא לא באה להופעות, אימא היא אימא, היא לא רוצה לראות את הבן שלה חוטף מכות. אז אמא נשארת בבית ושואלת איך היה".
על המחיר הפיזי הכבד של המקצוע הוא אומר: "קיבלתי המון מכות לאורך החיים, אבל אני עושה מה שאני עושה בשביל הקהל. אם אני יכול להשתמש בגוף שלי בשביל שייהנו וישכחו מהשגרה לכמה שעות, אני אתן להם הכל".
לסיכום: רסלינג ישראל הוכיחו בראש העין כי הזירה המקומית יכולה לספק מופע כחול-לבן לא פחות מרהיב, אמוציונלי ומותח מאחיו הגדולים מעבר לים. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא אם יהיה ערוץ טלוויזיה שיהפוך את "רסלינג ישראל" לתוכנית קבועה.
