מנהרות שנבנו כדי לשמש מקלט לתושבי לונדון במהלך ההפצצות של גרמניה במלחמת העולם השנייה צפויות להפוך לאטרקציה התיירותית החדשה והגדולה ביותר בבירת בריטניה מזה שנים, כך לפחות טוענת החברה שרכשה את הרשת הנרחבת של המעברים.
המנהרות, שאורכן כ-1.6 קילומטרים וגובהן בחלקן מספיק להכיל אוטובוס קומתיים, נמצאות מתחת להולבורן שבמרכז לונדון. הן נחפרו ביד החל מסוף 1940, כאשר מטוסים גרמניים הפציצו את העיר כמעט מדי יום ולילה במה שנודע כ"בליץ".
במהלך ההפצצות, תושבי לונדון ירדו לתחנות הרכבת התחתית כדי למצוא מחסה. עד שנת 1942, כאשר הושלמה חפירת המנהרות הייעודיות, הבליץ כבר הסתיים ולכן הן מעולם לא שימשו כמקלט.
"זה אמיתי. זה מרגש", אמר אנגוס מארי, מנכ"ל מנהרות לונדון (The London Tunnels), בעומדו בתוך חלל קמור מפלדה, בזמן שרכבות הרכבת התחתית של לונדון רועמות מעליו. מארי, בנקאי השקעות לשעבר, מקווה להפוך את המנהרות לאנדרטה לזכר הבליץ, שלדבריו תהיה שילוב של מוזיאון, תערוכה וחלל בידור.
המנהרות שימשו כמטה ריגול בשנת 1944, כאשר איאן פלמינג, מחבר ספרי ג'יימס בונד, עבד בהן במסגרת המודיעין הימי. מאמינים כי המיקום הזה היווה השראה ל-Q Branch, המחלקה שבה בונד מקבל את ציודו המיוחד לקראת המשימות שאליהן הוא נשלח.
בעומק של 30 מטרים, המבצר התת-קרקעי הוא מבוך של גנרטורים ישנים, צינורות וברגים חלודים. חבילות של חוטי חשמל משתלשלות מהקירות, המכוסים במדדים, מתגים ומנופים. נותרו גם שרידים של בר ומזנון ששימשו את 200 העובדים שעבדו במנהרות בשנות ה-50 וה-60, כאשר הן שימשו כמרכזיית טלפונים. מאז שנות ה-70, רשת המנהרות נותרה ברובה ריקה.
מארי מעריך כי התוכנית להפוך את המקום לאטרקציה תיירותית, אשר אושרה על ידי הרשויות בשנה שעברה, תעלה כ-120 מיליון ליש"ט (149 מיליון דולר). החברה שלו מקווה שכ-3 מיליון מבקרים בשנה ישלמו מעל 30 ליש"ט (37 דולר) כדי לסייר במקום.
הוא השווה את ההשפעה הצפויה על התיירות לזו של London Eye, גלגל התצפית שנפתח לפני 25 שנה ומושך יותר מ-3 מיליון מבקרים מדי שנה.
המנהרות צפויות להיפתח לציבור בסוף 2027 או בתחילת 2028, אמר מארי, והוסיף כי הן ינוהלו על ידי חברת בידור שמתמחה בהפעלת אתרי תיירות. "בלונדון, אם יש דבר אחד שעובד – זה התיירות", הוא סיכם.
