"נשים חייבות להיות מאופרות במשך כל זמן היותן בתפקיד. האיפור יכלול סומק, שפתון ואיפור עיניים. על האיפור להיות שקט וצנוע ובצבעים מתאימים לתווי הפנים". כך מורה חברת אל על בספר ההוראות לדיילים, הוראה אשר מותקפת לראשונה בבית המשפט בתביעה ייצוגית שהגישה דיילת לשעבר בשם מעיין איזנר.
התביעה, שהוגשה עם שדולת הנשים בישראל והקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת בר-אילן, מתארת פרטים מדהימים על הדרישות החיצוניות מדיילות, ולא פחות מכך ‑ המבדקים שהן עוברות בתחום. כך למשל, במהלך קורס הדיילות מתקיימת סדנת איפור לדיילות ‑ סדנת חובה רק עבור הנשים.
לפי התביעה, בסדנה ניתנים הסברים על איפור רצוי ועל מוצרי איפור מומלצים. הדיילות מתנסות באיפור ומקבלות הערות מצוות המדריכים על טיב האיפור. כמו כן, לפי התביעה, אחת לשבוע לאורך הקורס, מתקיימת שיחת משוב, הכוללת ביקורת על מראה הדיילות, לרבות האיפור. לפי הדיילת התובעת, הן בשלב ההכשרה והן במהלך העבודה היא ספגה הערות פוגעניות, שהופנו אליה ועסקו באיפור. לדבריה, באחד מימי הקורס, בירכה את המדריך בברכת שבת שלום, ונענתה - "מעיין, שימי אודם". בנוסף, המליצו לה לשים אודם בצבע אדום כדי להתקדם בתפקיד.
לפי התובעת, למראה החיצוני של הדיילת ניתן ציון, חלק ממארג הציונים אשר משפיעים על אפשרותה להתקדם בחברה לתפקידי דיילות מתקדמים יותר. בסיום כל טיסה, מנהל השירות מעריך את הדיילות על תפקודן ומתייחס לשישה היבטים, בהם גם "מראה חיצוני" - Appearance. אם דיילת אינה מאופרת כראוי, הדבר יקבל ביטוי בציון שיינתן לה.
הדיילות אינן חשופות לציון שניתן להן לאחר כל טיסה, אולם לעיתים הן מקבלות תלונה או הערת שבח. בתביעה נטען כי "הואיל והחובה להתאפר חלה על נשים בלבד, הן עומדות בפני דרישות מחמירות יותר לצורך קידום בעבודה, לעומת הדרישות החלות על גברים. מעבר לכך, כדי לעמוד בדרישות האיפור, דיילות אוויר נאלצות לרכוש איפור עמיד ואיכותי, שלא יימחק לאורך טיסות שנמשכות שעות ארוכות. במקרים שבהם הדיילות עובדות בטיסת הלוך-חזור, ללא שהייה ביעד הטיסה, הן נדרשות לחדש את האיפור בין הטיסות. מדובר בעלות משמעותית". לטענת התביעה, ההוצאות על איפור מגיעות לכ-2,500 שקלים בשנה לכל דיילת. הדיילת צירפה לתביעה את תדפיסי ההוצאות שלה על איפור בכדי להוכיח את שיעור ההוצאה הכספית שנדרשה לה במהלך עבודתה.
בחודש מאי האחרון פנתה שדולת הנשים לאל על בדרישה לבטל את חובת האיפור, אך זו סירבה והציעה לשדולה לפתוח בשיח שאינו משפטי ולא יכלול פיצויים. בעקבות מכתב זה הוגשה התביעה על ידי משרד עורכי הדין גיל רון, קינן ושות', שם נכתב כי "הדרישה לאיפור פסולה ומבוססת על תפיסה סטריאוטיפית, לפיה אישה אינה ייצוגית אם פניה אינם צבועים באיפור". כעת על בית המשפט להחליט האם הוא מאשר את הגשת התביעה ‑ ואז יחלו הדיונים לגופה.
"יש משהו מאוד כואב בהבנה שבניגוד לקולגות שלך, הגברים, את נמדדת לפי סטנדרטים שונים ומיושנים, שמשפיעים ישירות על שכרך ועל שוויון ההזדמנויות שלך במקום העבודה"
מעיין איזנר, שהגישה את התביעה הייצוגית, סיפרה ל"ידיעות אחרונות": "עבדתי כדיילת אוויר באל על במשך שבע שנים, תחילה הייתי נרגשת מאוד. לא חשבתי שיותר משהעבודה תדרוש מקצועיות, ריכוז או רוגע בשעת חירום, היא תדרוש ממני גם לשים אודם ומסקרה, דרישה שלא חלה על הגברים בצוות. יש משהו מאוד כואב בהבנה שבניגוד לקולגות שלך, הגברים, את נמדדת לפי סטנדרטים שונים ומיושנים, שמשפיעים ישירות על שכרך ועל שוויון ההזדמנויות שלך במקום העבודה. ההשקעה היומיומית במראה עולה בזמן, בכסף ובאנרגיה בלי שום הכרה או פיצוי. זו השפלה שקטה שנשים נאלצו להתרגל אליה. אני מגישה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית כדי לשנות את זה, בשם נשים נוספות שנפגעו מאותה מציאות, וכדי להשיג עבורן תיקון ופיצוי".
המשנה למנכ"לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים, עו"ד גלי זינגר, מסרה כי "הקביעה של אל על שאישה חייבת להיות מאופרת כדי להיות דיילת היא דרישה מפלה, משפילה ובלתי מתקבלת על הדעת בשנת 2025. התיק הזה הוא חשוב וחדשני - מדובר באפליה מגדרית מובהקת שנאבק בה עד שתבוטל".
מאל על נמסר בתגובה: "חברת אל על מקפידה לפעול באופן שוויוני, תוך עמידה בלתי מתפשרת בדרישות השירות המקובלות בתעופה האזרחית בעולם ולפי הדין. אנו נלמד את התביעה והטענות לכשיתקבלו, ונגיב בערכאות המקובלות".
