בלב שדרות רוטשילד בתל אביב, מאחורי פיגומים חלודים ותריסים מוגפים, עומד שומם אחד המבנים החשובים במדינת ישראל - בית העצמאות. כאן הקריא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות. כאן נולדה מדינת ישראל. אבל היום, 76 שנים אחרי ההכרזה, הבניין עומד מוזנח, נטוש, ומנותק מהציבור - סימן מוחשי לכישלון מתמשך של המדינה בתחזוק ההיסטוריה שלה.
8 צפייה בגלריה
yk14449519
yk14449519
בית העצמאות, השיפוץ שאינו נגמר
(צילום: יובל חן)
בית העצמאות נבנה כביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שהפך את קומת הקרקע למוזיאון תל אביב לאמנות. ב-1948, כשחיפשו מקום בטוח להכריז בו על הקמת מדינה, בחר בן גוריון באותו מוזיאון. "מדינת ישראל נולדה בתוך ביתו של דיזנגוף - וזה לא סתם סמל, זה לב העניין", אומר ד"ר אילן שחורי, היסטוריון תל אביבי.
אבל מאז שנות ה-50, כשהמוזיאון עבר למשכנו החדש, הבניין הלך והוזנח. בשנות ה-80 הפך חלקו לשחזור של טקס הכרזת המדינה, אך לא הרבה מעבר לכך. בשנות ה-90 התקבל חוק "בית העצמאות", שנועד להבטיח את שימורו. ב-2013, לקראת חגיגות 100 שנה לתל אביב, החליטה ממשלת נתניהו לשפץ את המקום. התוכניות הוצגו, פרויקטור מונה, ונדמה היה שהפעם זה קורה. אבל אז "העלויות קפצו פי 30", מספר ד"ר שחורי. הקורונה, הבחירות, המלחמות - וכל פעם מחדש השיפוץ נדחה.
שחורי, שחקר את ההיסטוריה של המבנה במשך עשרות שנים, לא מופתע. "פני בית העצמאות כפני המדינה", הוא אומר. "הבטחות בלי קיום, סמל שהפך לבדיחה עצובה. אין פה רק סיפור על בניין - יש פה סיפור על אובדן אחריות לאומית".
הכרזת העצמאות בצבע
(באדיבות ארכיון המדינה, סינימטק ירושלים וחברת Hailo)

8 צפייה בגלריה
yk14449439
yk14449439
"אנחנו מכריזים בזאת" - המקום שבו נולדה המדינה באופן רשמי
לאורך השנים, פרויקט שימור בית העצמאות סבל משורה של כשלים תקציביים מצד המדינה. למרות החלטת ממשלה מ-2011 לשפץ את המבנה ההיסטורי שבו הוכרזה מדינת ישראל, רק בשנת 2015 הוכן תכנון מפורט ראשון. עלותו הוערכה תחילה בכ-75 מיליון שקל, אך בעקבות דרישות נוספות להעמקת היסודות ועבודות שימור, תפח התקציב עד לכ-111 מיליון ששקל.
העירייה והמוזיאון עמדו בכל חלקם, אך המדינה לא הבטיחה מקורות מימון מספקים להשלמתו. חולדאי התריע שוב ושוב: הפרויקט נגרר בגלל היעדר תקציב ודחיות בלתי פוסקות מצד הממשלה. בשנת 2023, המצב החמיר. משרד ראש הממשלה עצר תשלומים שוטפים למוזיאון ארץ ישראל, אשר ניהל את הפרויקט בפועל. כתוצאה מכך, הקבלן הראשי קרס כלכלית, עזב את האתר ואיים בתביעות. נכון לספטמבר אותה שנה, חובות המוזיאון לספקים הגיעו למעל 4 מיליון שקל, מתוכם יותר מ-2 מיליון לקבלן הראשי. המוזיאון התריע בפני משרד ראש הממשלה כי ללא תשלום מיידי האתר יישאר נטוש וללא גורם אחראי, בניגוד לחוק ולתקני בטיחות. חרף כל ההתרעות והנסיונות להגיע להסכמות, משרד ראש הממשלה לא העביר את המימון הדרוש, ובעצם השאיר את האתר הלאומי החשוב הזה מופקר.
8 צפייה בגלריה
בית העצמאות בשנת 1910
בית העצמאות בשנת 1910
בית העצמאות בשנת 1910
(צילום: אברהם סוסקין )
8 צפייה בגלריה
חברי ועד תל אביב במרפסת הבית
חברי ועד תל אביב במרפסת הבית
חברי ועד תל אביב במרפסת הבית ב-1913
(צילום: מתוך האוסף של אילן שחורי )
8 צפייה בגלריה
בית העצמאות בשנת 1926
בית העצמאות בשנת 1926
בית העצמאות בשנת 1926
(צילום: מתוך האוסף של אילן שחורי )
8 צפייה בגלריה
בית העצמאות בשנת 1948
בית העצמאות בשנת 1948
בית העצמאות בשנת 1948
(צילום: מתוך האוסף של אילן שחורי )
8 צפייה בגלריה
בית העצמאות במהלך השיפוץ
בית העצמאות במהלך השיפוץ
וכך זה נראה במאה ה-21 במהלך עבודות השיפוץ הבלתי נגמרות
(צילום: זרח וילנאי)
8 צפייה בגלריה
בית העצמאות בימים יפים יותר
בית העצמאות בימים יפים יותר
בימים של לפני השיפוץ אפשר היה לעמוד בחדר ההיסטורי ולדמיין את רגעי העבר
העירייה ומוזיאון ארץ ישראל, שפעל מטעמה, מסרו בתגובה משותפת: "העירייה הצליחה לעמוד בכל ההתחייבויות ולהשלים חלקים מהותיים מהעבודות. מאז שהפרויקט הועבר לניהול משרד ראש הממשלה באפריל 2024, לא נעשה דבר להצלת המבנה. כל העיכובים כיום נובעים מהתנהלות שערורייתית של הממשלה".
ד"ר אילן שחוריד"ר אילן שחורי
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי המשרד "רואה בבית העצמאות נכס לאומי בעל חשיבות היסטורית. ופועל בנחישות להשבתו לפעולה. בימים אלו פועל המשרד לבחירת גוף מנהל חדש אשר יוביל את השלמת הפרויקט".