בחוף פראי דרומית לאשדוד מסתתר באמצע השבוע קסם אמיתי – בלי רעש, בלי עומס ובלי בוקסות עם מוזיקה רועשת. רק ים כחול וחול זהוב שעושים טוב לנשמה.
חוף ט"ו - טבילה מומלצת באשדוד
(כתב: אסף קמר, צילום: אסף קמר)
יצאנו לגלות את חוף ט"ו (באר שבע) באשדוד יחד עם שני מדריכי טיולים צעירים מהחברה להגנת הטבע, שפתחו לנו שער אל טבע פראי ממש בצמוד לבתי התושבים, עם עקבות של חיות בר, מרפסות יוגה מושקעות, תצפיות ומסלול מנצח שמוביל אל טבילה מאושרת במים.
"ברוכים הבאים לחוף ט"ו אשדוד", מברך אותי עומר גור, מדריך בשנת שירות (שינשין) בבית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע. "קמנו מוקדם במיוחד בשבילך אסף, רק כדי להראות לכם את הקסם של המקום הזה. עבורי זה אחד המקומות הכי מיוחדים בארץ. הים, החול, השקט – זו חוויה משוגעת. אין פה בוקסות ב-100 דציבלים. יש פה גלים, רוח, וחול בצבע זהב. אתה לא צריך להביא אוזניות – הים מנגן לך. זו מוזיקה אחרת לגמרי".
"אני ירושלמית, כן", אדל לעסרי, בת שירות בבית ספר שדה שקמים של החברה להגנת הטבע מצטרפת לשיחה וצוחקת, "אבל הים זה אהבת חיי. ואני מעדיפה את הים של אשדוד על פני הים המלוכלך של תל אביב. החוף פה הרבה יותר נקי, הרבה פחות צפוף, ויש בו תחושת טבע אמיתית וחופש. אמא שלי, ירושלמית גאה, תמיד אמרה לי שאין על הים של אשדוד - ואני מסכימה איתה".
חוף ט"ו שוכן בדרומה של אשדוד, בסמוך למצודת ים אשדוד, אתר ארכיאולוגי מסקרן שניתן להגיע אליו באמצעות הליכה נעימה דרך פארק חולות אקולוגי מרשים. זהו אחד הקטעים הפחות מוכרים של רצועת החוף הדרומית.
מדובר באחד החופים האחרונים בישראל שבהם משתמרים דיונות חוף טבעיות, חיות בר פעילות בלילה, ונוף פתוח שטרם נכבש על ידי פיתוח עירוני. השילוב בין טבע פראי, מרחב פתוח, וגישה נוחה – הופך את החוף הדרומי לאתר אידיאלי לטיולים מודרכים, פעילות משפחתית או סתם רגע של שקט מול הגלים.
יש רוח צפונית קלה ובניגוד לתכנון המקורי, המדריכים הצעירים של החברה להגנת הטבע משכנעים אותי לדחות את הטבילה במים ולצאת איתם לסיור רגלי קצר בפארק האקולוגי של מצודת ים אשדוד. "יש פה עקבות של שועלים, תנים, לטאות ואפילו נחשים", מסבירים המדריכים תוך כדי הליכה. "בלילה יש פה ממש מסיבה של חיות – ואם עוקבים טוב, רואים את כל מה שלא רואים בשעות היום."
"היה פה גם נחש חולות", עומר מצביע על עקבות מסולסלים בחול. "אלה פיתולים עדינים, כאילו מישהו צייר קווים עם מקל. זה נחש קטן, דק, אפילו דק יותר מהזרת שלי. הוא בטח עבר כאן לפני רגע".
זה לא מסוכן?
"ממש לא מסוכן", מרגיעה אדל. "חיות הבר פה לא מתקרבות לבני אדם, הן מפחדות ולא רוצות קשר איתנו. הייתי שמחה לראות נחש היום. אם אתה לא מציק להן – אין לך ממה לחשוש. זה בדיוק כמו עם אנשים".
הפארק האקולוגי הוא למעשה שביל מסומן בתוך דיונות פראיות עם צמחייה. בחלקו הראשון של הסיור אני מזהה סוכת עץ מפנקת בראש דיונה יפה, אבל המדריכים הצעירים מציעים שנתקדם לסוכה הבאה שהיא אמנם יותר גבוהה והעלייה אליה מצריכה יותר מאמץ – אבל הנוף הנשקף ממנה שווה כל רגע.
לאחר טיפוס על דיונה תלולה במיוחד באווירת גיבוש צהלי, הגענו לנקודת תצפית גבוהה המשקיפה על כל החוף ומהצד השני אפשר לראות גם את הבתים של אשדוד. מדובר בסוכת יוגה מפנקת עם רצפת עץ לאימון, גגון שמספק צל, שילוט עם תרשימים של תרגילי היוגה העתיקים - למי ששכח ונוף מרשים של הים עד האופק.
אדל: "אנשים שגרים בעיר חושבים שהם מנותקים מהטבע. הם בטוחים שצריך לנסוע שעות כדי להרגיש טבע, או לעשות טרק עם תיק גב. אבל פה – בטווח של קו אוטובוס – אתה נכנס לשמורת טבע של ממש. אתה רואה חיות, שומע רחש גלים, נושם אוויר נקי, וזה מרגיש כמו חו"ל. אני ירושלמית, גדלתי עם אספלט, אבל דווקא בגלל זה אני מתרגשת פה פי מאה. כל פעם שאני באה, זה מרגיש חדש. זה לא מובן מאליו".
סוף-סוף חזרנו לסוכת המציל, ולאחר סיור של שעתיים הגיע הרגע שחיכינו לו – הטבילה בים. אמצע השבוע, אנחנו כמעט לבד בחוף, הים סוער במיוחד, והמציל מבקש שלא נתרחק. ריצה קלה למים הצלולים, גל מהיר של קרירות מרעננת עוטף אותנו. לרגע קצר יש אופטימיות באוויר ואנחנו מאושרים, צוחקים. השלמנו את המשימה והצלחנו בגדול. המים היו צלולים, החוף נקי, המציל בעמדה, והגלים – בדיוק בגובה הנכון".
