נחל יהודיה
שמורת יער יהודיה היא שמורת הטבע הגדולה ביותר ברמת הגולן, ונדמה שיש בה הכל: נחלים עתירי מים, מפלים גבוהים, קניונים עמוקים, לגונות ואגמונים, תופעות וולקניות, פרחים נדירים ובעלי חיים רבים – והכל בתוך יער רחב ידיים של עצי אלון התבור המשתרע בדלילות בין קצרין לכינרת. אם אתם בעניין של מסלול הליכה רטוב ורחצה בבריכה טבעית – זה המקום בשבילכם.
הקניון המפורסם של נחל יהודיה אולי זכור לחלק מהמטיילים מטיולים שנתיים קשים בתיכון, אך לפני כחמש שנים נאלצה רשות הטבע והגנים לסגור את המסלול הוותיק בעקבות מפולות סלעים חוזרות ונשנות שסיכנו את המטיילים. אך לטובת מי שהתגעגע לבריכות הצלולות של הנחל – סומן שביל טיול חדש ובטוח בנחל יהודיה עליון.
ניתן לבחור בין טיול ארוך במסלול מעגלי, לבין טיול קצר ישירות אל מפל יהודיה ואל הבריכה שהוא יוצר. היציאה אל שני המסלולים היא מחניון יהודיה – יורדים במדרגות מתחנת המידע ופונים ימינה אל רחבת החניה הדרומית. מקצה החניה יוצא שביל הליכה סלול בסימון אדום.
השביל עובר במעבר תת-קרקעי מתחת לכביש העולה מהכינרת לקצרין (כביש 87) ודרך שער בגדר הבקר, ומגיע לחורבות הכפר יהודיה. לפני שממשיכים בשביל האדום, מומלץ מאוד לפנות ימינה עם הסימון הירוק לסיבוב מעגלי של 5 דקות בין חורבות הכפר, שייקח אתכם גם לתצפית יפה לעבר קניון יהודיה.
בריכות משושי זוויתן והנקיק השחור
נחל זוויתן הוא מהיפים בנחלי הגולן, והטיול במסלול הנחל העליון יפגיש את המטיילים מטיבי הלכת עם "משושי זוויתן" – בריכות עמוקות וצלולות לצד מצוקי בזלת מרשימים שמזכירים את בריכת המשושים המפורסמת, שנמצאת גם היא בשטח יער יהודיה. עדות לקילוחי הלבה שפעם זרמו כאן מהרי הגעש של רמת הגולן.
היציאה למסלול היא מחניון שייח חוסיין, שאליו מגיעים דרך כביש אספלט משובש המקשר בינו לבין חניון יהודיה. מהחניה צועדים בדרך עפר המסומנת בכחול עד לחורבות הכפר שייח חוסיין, ושם פונים לכיוון צפון (ימינה) לדרך עפר מסומנת בשחור.
ממשיכים בהליכה כחצי שעה עד שהשביל השחור חוצה את הנחל ופוגש שביל מסומן באדום. פונים שמאלה אל השביל האדום הממשיך במורד הנחל ומוביל אל בריכות משושי זוויתן. לאחר הבילוי בבריכות ממשיכים עם השביל האדום אל המצפור שמשקיף על מפל הזוויתן, ומכאן מומלץ לפנות ימינה אל השביל הכחול היורד אל המפל עצמו.
הירידה אל המפל תלולה ולא קלה, אך היא תוביל את המטיילים שיבחרו בה אל שתי בריכות גדולות בעומק של כשמונה מטרים הנמצאות למרגלות המפל. מכאן, החזרה אל הרכב היא דרך השביל הכחול – הליכה של כ-45 דקות.
חדי העין יבחינו במהלך הירידה למפל בשלט המפנה ל"נקיק השחור" – המקטע התיכון של הזוויתן, שבו הנחל מתחתר בקניון עמוק שהמעבר בו אפשרי באמצעות סנפלינג בלבד.
מסלול הנקיק השחור הוא המסלול היחיד בארץ שמאפשר גלישת צוקים בתוך נחל זורם. המסלול כולל מעבר של בריכות מים ענקיות, מדרגות סלע וסולמות. קטע זה של הנחל קיבל את שמו בשל העובדה שהמים יצרו במקום נקיק צר ועמוק בתוך מסלע הבזלת השחור.
על אף יופיו, מסלול הנקיק השחור מיועד למטיבי לכת בלבד ומחייב ידע בשחייה. הכניסה למסלול מתאפשרת רק בתיאום מראש ולאחר רישום נפרד דרך אתר רשות הטבע והגנים. כמו כן, יש לטייל במסלול אך ורק בליווי מדריך סנפלינג מוסמך – וניתן, למשל, להצטרף לטיולים המודרכים של "רדיוס". לפרטים נוספים – הקליקו.
שמורת עין תינה ומעיין עין דיבשה
בשיפוליה המערביים של רמת הגולן נובעים כמה מעיינות שהזינו בעבר את ימת החולה, וכעת זורמים אל תעלות הירדן שהחליפו את האגם שיובש. שניים מהם, עין תינה ועין דיבשה, מציעים מסלולי טיול יפים ורטובים.
מסלול הטיול בעין תינה אמנם קצר יחסית, אך יש בו כמעט הכל: בריכות מים מרעננות, קטעי הליכה בתוך נחל שוצף ומפל מים פוטוגני.
בניגוד לטיול בעין תינה, שדורש הליכה בערוץ נחל שוצף וטיפוס מעט תלול אל המפל – מסלול הטיול במעיין עין דיבשה הסמוך הוא קליל מאוד ומתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים מאחר שעומק המים אינו עובר את הקרסוליים.
הכניסה למסלולים ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש. חשוב להקפיד על כללי בטיחות ושמירה על השמורה - בהם איסור הדלקת אש, איסור קטיפת צמחים ופגיעה בערכי טבע אחרים ואיסור טיול ושהייה בשטח בשעות החשכה והלילה. וכמובן: להשאיר את המסלולים נקיים, אין במסלולים פחי אשפה - קחו את כל האשפה איתכם. למדריך המלא לעין תינה ומעיין עין דיבשה - הקליקו.
לגונות בשפך הנחלים לכינרת
נחל זוויתן ונחל יהודיה מתחברים בתחומי יער יהודיה אל נחל משושים – והם נשפכים יחד לכינרת באזור הנקרא בקעת הבטיחה, או בקעת בית צידה על שם כפר דייגים קדום שישב בה. מעט דרומה משם, גם נחל דליות נשפך אל הכינרת.
שפך הנחלים אל הכינרת יוצר לגונות ייחודיות, וזהו המקום היחיד בישראל שבו נשתמרו נופי ביצה טבעיים ובלתי מופרעים. הלגונות וסבכי הצמחייה הטבולה במים הם בית גידול חשוב לדגי הכינרת בעונת ההטלה, ובשל כך גם אזור זה מוגדר כשמורת טבע.
בשפך נחל דליות נמצא אחד ממסלולי הטיול המהנים והחווייתיים ביותר בישראל – "המסלול הרטוב" של המג'רסה. מדובר בקטע של כ-800 מטרים של הליכה במי הנחל, ובסופו אפשר לחזור לנקודת ההתחלה דרך "המסלול היבש" ולהתרשם מהשמורה ומנופיה ללא הליכה במים.
ההליכה בנחל היא בשביל המסומן בכחול. עומק המים אינו קבוע ותלוי בעונה ובכמות הגשם שירדה בחורף. לרוב, הגובה המירבי הוא עד גובה הבטן של אדם בוגר. לאחר כ-300 מטרים הערוץ מתרחב ומעמיק, עד שהוא הופך לבריכה של ממש שבה ניתן לשחות. כאן אפשר ליהנות מרביצה במים הנעימים גם כשהשמש יוקדת.
מי שמסתפק בטיול עד כאן יכול לצאת שמאלה לגדה הדרומית של הנחל ולשוב במסלול היבש, אך מומלץ להמשיך עוד במים הנעימים והעמוקים עד לשלט המציין את קצה המסלול ומכוון את המטיילים שמאלה, אל הגדה הדרומית של הנחל. כאן יוצאים מהמים וחוזרים לנקודת המוצא במסלול יבש, סלול ומונגש. ההליכה אל חלקי הלגונה שמאחורי השלט אסורה, כדי לשמור על ערכי הטבע שבמקום.
הטיול במג'רסה מחייב הרשמה מראש למועד הביקור הרצוי דרך אתר רשות הטבע והגנים. הכניסה בתשלום: 31 שקלים למבוגר, 16 שקלים לילד.
שפך נחל המשושים והיהודיה לכינרת מכונה "הזאכי" – והוא מספק מסלול הליכה אתגרי באפיק הרבה יותר עמוק מהמג'רסה, שמחייב גם שחייה בחלקים מסוימים לאורך עשרות מטרים. השביל הרטוב מסומן בירוק ומסתיים בכניסה ללגונה ליד משאבת המים, וכדי לחזור לחניה יש ללכת על השביל המסומן בשחור במקביל לנחל.
איך מגיעים? בכביש הגישה לשמורת המג'רסה ממשיכים ישר על פי סימון השבילים הירוק לכיוון נחל הזאכי, במקום לפנות שמאלה בסימון הכחול אל המג'רסה. ממשיכים בנסיעה וחוצים שני מעברי בקר, חולפים על פני חניית האוטובוסים ונוסעים עד לנקודה שבה יש שילוט לחניית רכבים פרטיים (משמאל). מהחניה הולכים כמה עשרות מטרים ואז יורדים לאפיק הנחל דרך הגדה המזרחית.
נחל עמוד
נחל עמוד, שמתחיל את זרימתו בגליל העליון ונשפך לכינרת, הוא הנחל האיתן הגבוה ביותר בארץ. רוב ערוצו מוגדר כשמורת טבע שבשטחה נופים מרהיבים, בריכות פסטורליות, מעיינות צלולים ואתרים היסטוריים מרתקים – וגם מעבר ייחודי בין נופי צומח שונים: מחורש צפוף וירוק לאורך כל השנה בחלקו העליון, לבָּתָה של שיחים וצמחים עשבוניים שמצהיבה בקיץ בחלקו התחתון.
בחלקו העליון יוצר הנחל ערוץ רדוד המתפתל בין מדרונות מוצלים המכוסים בעצי אלון, אלה, ער אציל (דפנה), ערבה ודולב. הטיול בחלקה העליון של השמורה מתאים לכל המשפחה, והוא מתחיל למעשה בערוצו של נחל מירון – אחד מיובליו של נחל עמוד, שגם בו זורמים מים כל השנה.
ממבואת השמורה יורדים בשביל מסומן באדום, מול הנוף של פסגת הר מירון, לעבר תחנת משטרת עין א-תינה – מבנה בטון נטוש וספוג קליעים, שהוקם בימי "המרד הערבי" (1939-1936) במטרה להגן על תחנת השאיבה שפעלה במעיין עין יקים הנובע למרגלות המדרון, והיווה את מקור מי השתייה של העיר צפת עד שנת 1995.
עם ההגעה לנחל, פונים ימינה אל שביל מסומן בשחור (החופף ל"שביל ישראל"), ובמהרה מגיעים אל המעיין עצמו, שסימן ההיכר שלו הוא עץ אגוז מלך ענק שצומח בסמוך לו. מהמעיין יוצאת אמת מים עתיקה – והטיול ימשיך בעקבותיה אל שביל מסומן בכחול – שלצדדיו שיקמו פקחי רשות הטבע והגנים את הבוסתן העתיק, באופן שמדגים את שיטות העיבוד של החקלאות ההררית המסורתית שהייתה נפוצה מאוד בנחל עמוד.
בקצה הבוסתן, מול הנופים המרהיבים של השמורה שנפרסים לפתע, מתחיל השביל לרדת אל ערוץ נחל עמוד ומגיע אל מבנה אבן גדול שגם בו פעלה בעבר מבטשה. מהמבטשה ממשיכים במורד הנחל בשביל הכחול עד לבריכות שכווי הצלולות – מקום מושלם להפסקה ארוכה של מנוחה בצל עצי הדולב והתאנה הענקיים, וכמובן להשתכשך במים הנעימים.
בתום ההפסקה, עולים מבריכות שכווי במעלה הנחל בעקבות השביל המסומן בשחור, שעובר בנקודת המפגש של נחל עמוד ונחל מירון – וממשיך במעלה נחל מירון. המשך השביל השחור מוביל בחזרה אל עין יקים, ומשם עולים בחזרה בשביל האדום אל מבואת השמורה.למדריך המורחב על נחל עמוד - הקליקו.
נחל כזיב
נחל כזיב שבגליל המערבי הוא אחד מנחלי החוף הבודדים בישראל שמימיהם נותרו לא מזוהמים, אך שמורת הטבע שבשטחה הוא זורם היא הרבה יותר מאתר רחצה: תצפיות נוף מרהיבות, מעיינות צלולים, בעלי חיים וצמחים נדירים, אתרים ארכיאולוגיים ייחודיים ומרתקים – והכל בלב חורש טבעי וירוק לאורך כל ימות השנה.
תחילתו של נחל כזיב היא בהר מירון, בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הים, ומשם הוא מתפתל לאורכם של 43 קילומטרים עד שנשפך לים התיכון בחוף אכזיב. את חלקו המרכזי של הנחל מזינים שלושה מעיינות גדולים – עין זיו, עין טמיר ועין חרדלית – והוא זורם בתוך ערוץ יפהפה בין מצוקים עשירים במערות, חלקן עם עדויות למגורי אדם בתקופות קדומות.
עין זיו שבמעלה נחל כזיב הוא המעיין הגדול ביותר שנובע באפיק הנחל. מאז שנות ה-50 נוצלו מי המעיין כמקור מי שתייה ליישובי האזור, אך בעקבות מאבק סביבתי ממושך שאיבתם צומצמה באופן משמעותי ומאז 2006 הם זורמים לנחל דרך צינור שמוביל אותם מבית המשאבות – ויוצר מפל מים שוצף.
בעבר, כביש סלול הוביל ממש עד לנביעה של עין זיו, אך מטעמי שמירת טבע הוא נסגר לתנועת כלי רכב – ויש לעשות את הדרך ברגל. כדי להגיע לנוסעים בכביש 89 מנהריה מזרחה, ואחרי הכניסה למושב מעונה פונים שמאלה (צפונה) בשדרות הנשיא הרצוג ונכנסים למעלות תרשיחא. עוברים שתי כיכרות, ובשלישית (כיכר הזיתים) מבצעים פרסה. אחרי כ-100 מטרים פונים ימינה לדרך סלולה ונוסעים בה כקילומטר, עד למחסום לכלי רכב. כאן חונים, ומכאן עד למעיין המרחק הוא 2 ק"מ בדרך סלולה.
החזרה לרכב מעין זיו היא באותה הדרך, אך מומלץ מאוד להמשיך במורד הנחל בשביל המסומן בירוק – אשר מוביל אחרי כ-2.5 ק"מ אל מעיין עין טמיר.
ההליכה בנחל נוחה ונעימה מאוד, וצמרות עצי הדולב המזרחי החסונים שמלווים אותו בקטע זה עשויות להגיע עד לגובה של 20 מטרים. עצי הדולב נמצאים בסכנת הכחדה, והעצים של עין זיו הפכו לסמל של המאבק להשבת מי המעיינות לטבע. העצים יפים בכל עונה: בקיץ הם מלבלבים בירוק ומצלים על שביל ההליכה, בסתיו עליהם מאדימים ונושרים ובחורף הם עומדים בשלכת. ישראל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי של עץ הדולב. למדריך המלא והמורחב לנחל כזיב - הקליקו.
עין בוקק
ליד ים המלח נובע מעיין עין בוקק, שמזין את נחל בוקק – אחד הנחלים הקצרים ביותר של מדבר יהודה, שאורכו כ-15 קילומטרים בלבד. עין בוקק הוא נווה מדבר ירוק ויפה, שבו מתקיים מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים. בעבר, היו מי המעיינות באזור נשפכים אל ערוצו של הנחל וזורמים אל ים המלח, אך כיום חלק גדול מהם נשאב לטובת תצרוכת המים של מלונות ים המלח.
איך מגיעים? נווטו באמצעות ווייז אל "עין בוקק", וזה יוביל אתכם אל אזור המלונות של חוף עין בוקק. מומלץ לחנות ליד אחד המלונות ולחצות את הכביש מערבה בבטחה בערוץ הנחל, מתחת לגשר הכביש. תוך 3-2 דקות מרגע הירידה לערוץ כבר תוכלו ללכת בתוך מים זורמים בדרך מוצלת, ובתוך 10 דקות לכל היותר תגיעו לנקודת מים ובה בריכות ואף מפל קטן. הכניסה חופשית.
