בגליל המערבי, קילומטרים ספורים מגבול לבנון, מסתתר אחד האתרים הארכיאולוגיים המסקרנים ביותר בישראל – חורבת צונם, המכונה גם "העיר האבודה". מדובר באתר עתיק יומין, שריד לעיר ביזנטית מסתורית שעם השנים נבלעה בתוך היער הסבוך ושכבות הזמן כיסו אותה כמעט לחלוטין.
"בתוך היער מסתתרת עיר אבודה"
(עריכה:: עמית ברקוביץ, צילום: אסף קמר)
הדרך אל העיר האבודה צונם לא מסומנת - יער עבות, מוצל ושומר סוד של אלון התולע ושיחי דפנה (ער אציל) מסתירים את השרידים העתיקים. כדי לא להתבלבל בדרך ביקשתי מקצין הסיור הוותיק של גולני, סא"ל במילואים חיים חבשוש, הבלוגר של הבלוגרים ומוביל קבוצת טיולי האתגר חשבמ"א (חברים שבאמת מטיילים בארץ), להוביל אותנו למסע המסתורי בזמן אל העיר הנטושה שנעלמה בתוך היער.
"הגענו לגליל המערבי. אפשר לראות מפה ממש את הים ברכס הסולם", מציין חבשוש בעודו מצביע על הנוף הפנורמי של יערות ורכסים בישראל ובלבנון, כאשר הים הכחול וראש הנקרה נראים באופק. "אנחנו ארבעה קילומטרים בלבד מהגבול עם לבנון. הפסקת האש נותנת לנו הזדמנות נדירה לבקר באתר יוצא דופן שכמעט ולא מוכר לציבור הרחב – העיר האבודה צונם".
לאחר שחנינו עברנו שער בקר, ונכנסנו לתוך חורש טבעי ללא מסלול מסומן. מיעוט המשקעים שירדו עד כה ניכר בשטח, והפריחה דלה. חבשוש בעל הניסיון טוען כי שרידי העיר האבודה צונם הם במרחק של פחות מ-300 מטר מהחניה. מכיוון שלא היו כאן אנשים בשנה וחצי האחרונות, לא נשאר אפילו סימן קלוש לשביל, וללא עזרתו של הגשש הוותיק לא בטוח שהיינו מוצאים את האתר.
"אין פה שביל מסודר", מסביר חבשוש, "אבל מי שמכיר יודע שזאת הדרך". לפתע מבצבצות מבין העצים אבני בנייה מרשימות, וניתן לזהות בקלות שאנחנו צועדים על שרידי רחוב קדום – קירות אבן גבוהים, מבנים מתפוררים, באר מרשימה וקשתות יפהפיות של בור מים עצום ששרדו את פגעי הזמן.
"אתם רואים את האבנים הענקיות", חבשוש מכניס את כולנו למצב של התרגשות. "אלה שרידים של חומה. אפשר ממש לזהות את המבנים שהיו פה לפני יותר מאלף שנה. תאר לך שכאן התנהלו חיים, אנשים עברו מדי יום, ילדים שיחקו ברחובות, והיום – הכול נסתר מתחת לעצים, זאת עיר שקפאה בזמן".
חורבת צונם היא אתר ארכיאולוגי מרתק השוכן בלב נוף פראי, ונחשבת לאחת הערים האבודות המסתוריות ביותר באזור. שרידי העיר הקדומה, שנסקרו בשנות ה-50 על ידי החוקר המפורסם יוחנן אהרוני, מעידים על יישוב גדול ומשגשג ששלט באזור במשך מאות שנים, מהתקופה הרומית ועד התקופה המוסלמית הקדומה - ונעלם במפתיע מסיבות שטרם התבררו לחלוטין.
החפירות במקום חשפו מבנים מרשימים, כולל מקדשים, בתי מגורים, מערכות מים מתוחכמות וחומות עבות, שהעידו על צבא חזק ועל הגנה ראויה לציון מפני פולשים. בין הממצאים התגלו כלי חרס מעוטרים, מטבעות עתיקים וכתובות חקוקות, באבן המספקות רמזים על התרבות ועל האמונות של תושבי העיר.
"בהתחלה לא הבינו איך זה שיש כאן עיר שלמה בתוך היער, אבל האמת היא שהיער הוא זה שצמח על העיר", מסביר חבשוש. "אנחנו מדברים על עיר ביזנטית שהתקיימה כאן לפני כ-1,500 עד 2,000 שנה, שהתפרסה על פני 15 דונם, ולמעשה נעלמה מההיסטוריה. אפשר לראות שרידי מבנים מסותתים באבן, עדויות ליכולות בנייה מתקדמות שהיו קיימות כבר אז".
לפתע אנחנו שומעים צרור יריות מטריד מצפון. קצין הסיור הוותיק, סא"ל במילואים חבשוש, מזהה במהירות כי "מדובר בניסוי כלים לפני פעילות מבצעית - זה מטווח צה"לי, אז לא לדאוג חברים - הכול בשליטה". בעקבות העדכון המרגיע משלחת ynet לעיר האבודה צונם נושמת לרווחה, והסיור המסקרן חוזר לפסים ארכיאולוגיים.
"שאלה מסקרנת במיוחד היא למה היו כאן כל כך הרבה בארות מים. הכמות שהתגלתה כאן הייתה יכולה לספק מים להרבה יותר תושבים ממה שנראה שהעיר הכילה. זאת אחת התעלומות הגדולות של צונם"
ככל שאנחנו מתקדמים פנימה לתוך השרידים של העיר האבודה, הצל הכבד של היער הסבוך עוטף אותנו, והממצאים הארכיאולוגיים הופכים למרשימים יותר ויותר: בארות מים עמוקות שנחצבו בסלע, קשתות אבן המתנשאות מעלינו, שרידי מבנים שמרמזים על עיר משגשגת ורחובות ארוכים שהטבע ושורשי העצים השתלטו עליהם. עבור חובבי צילום מדובר בגן עדן, אך שימו לב - אם שקלתם להביא רחפן, קחו בחשבון שהאתר מוסתר כמעט לחלוטין מהשמיים.
"שאלה מסקרנת במיוחד היא למה היו כאן כל כך הרבה בארות מים", שואל אותי חבשוש. "הכמות שהתגלתה כאן הייתה יכולה לספק מים להרבה יותר תושבים ממה שנראה שהעיר הכילה. זאת אחת התעלומות הגדולות של צונם. האם הייתה כאן תחנת סחר מים? מקום מנוחה עבור שיירות סוחרים? אולי אפילו מרכז דתי שבו למים היה תפקיד טקסי? אנחנו עדיין לא יודעים".
אחד הממצאים הארכיאולוגיים המרשימים בעיר האבודה צונם הן קשתות אבן אדירות, שעדיין עומדות על תילן. "כל הכוח של הקשת בא מאבן הראשה", מצביע חבשוש על האבן המסותתת הענקית שהוצבה במרכז הקשת העתיקה. "אם מוציאים אותה, כל המבנה קורס. תחשוב על זה – אלפי שנים הקשת המרשימה הזאת עומדת כאן, באמצע היער, כאילו הזמן עצר מלכת. תראה איך הקירות מחוברים, הסיתות המדויק – זה לא נבנה סתם. זה היה חלק ממשהו גדול הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים היום".
לאורך הטיול המרהיב בעיר האבודה, אי אפשר שלא לתהות – מיהם האנשים שחיו כאן? למה הם עזבו? "אנחנו יודעים שהאזור כולו היה מרכז מסחרי חשוב בתקופה הביזנטית", מסביר חבשוש. "בגליל העליון היו לא מעט ערים דומות – חורבת דנעילה, חורבת כוכים, חורבת עקודים – אבל צונם נותרה חידה בלתי מפוענחת. לא נמצא כאן מספיק תיעוד היסטורי, ואין מידע ודאי על גודלה או אוכלוסייתה. האם הם נטשו את העיר בעקבות מלחמות? בצורת? מגפות? אלו השאלות שממשיכות לרחף באוויר".
"היער פשוט בלע את העיר הזאת. תראה איך הצמחים מטפסים על האבנים, איך השורשים מתפתלים בתוך הקירות. מה שהיה פעם מרכז חיים שוקק הפך להיות יער פראי וסודי"
באוויר יש ריח של טחב ושל בוץ ישן שהתייבש. ככל שמעמיקים פנימה אל תוך היער הקסום ומתהלכים בזהירות בשרידי העיר העתיקה, הנפש מתמלאת בתחושת פליאה ויראה אל מול כוחו העצום של הזמן. התחושה מורכבת, וכוללת הבנה מלנכולית שהטבע ניצח את האדם, והוא מסוגל לעשות זאת שוב. "היער פשוט בלע את העיר הזאת", מציין חבשוש. "תראה איך הצמחים מטפסים על האבנים, איך השורשים מתפתלים בתוך הקירות. מה שהיה פעם מרכז חיים שוקק הפך להיות יער פראי וסודי. זו אחת הדוגמאות הברורות ביותר לכוח של הטבע מול האדם. המקום הזה הפך למבוך אבן וטבע, וזו בדיוק הסיבה שהעיר הזאת נשכחה כל כך הרבה שנים".
לאחר שעה ארוכה של סיור בין שרידי הסמטאות העתיקות וגזעי העצים המשורגים, עולה בי תחושה ברורה – מדובר באחד האתרים הארכיאולוגיים היפים והמסתוריים בישראל, וחבל שלא באתי לכאן עם הילדים - זאת הייתה יכולה להיות עבורם הרפתקה מצוינת.
"אני משרת כאן עכשיו בגזרה במילואים, בהפסקת האש אני מנצל את ההזדמנות לבוא ולחקור את ההיסטוריה שלנו", משתף חבשוש. "זו חוויה מטורפת לראות את כל העבר הזה, לחזור אחורה בזמן ולהרגיש חלק מהסיפור. כל אבן פה מספרת סיפור – צריך רק לדעת להקשיב להן. חזרנו לטייל בצפון, ואני מזמין את כל עם ישראל לחזור לגליל המערבי. אגב, היריות ששמענו לאורך הטיול הן כנראה שלנו, ירי של מטווחים - אין צורך לפחד".
האם צונם תיחקר לעומק יום אחד? האם נגלה את סודותיה? "בינתיים זה המקום המושלם לכל מי שאוהב מסתורין, היסטוריה וטבע פראי", מסכם חבשוש. "אם אתם מחפשים חוויה בלתי נשכחת, זה המקום להגיע אליו - שקט, מסתורי ובעיקר מלא קסם". העיר האבודה צונם מחכה למטיילים הסקרנים – האם תעזו לגלות את סודותיה?
איך מגיעים: נוסעים צפונה בכביש 70 לכיוון שלומי. פונים ימינה לכביש 899 המיתולוגי ועולים מזרחה לאורך הגבול עם לבנון. באבן מנחם יש פנייה ימינה לדרך מיוערת ללא מוצא, וחונים בסוף הכביש; אפשר גם לכתוב בווייז "העיר האבודה צונם". עוברים שער פרות בזהירות, וצועדים 300 מטר לכיוון קרחת יער עם תצפית פנורמית מופלאה על רכס סולם צור. עוד חמש דקות הליכה, ומצד ימין יש יער עבות של אלונים ודפנה - שם מסתתרת העיר האבודה. בהצלחה.
אזהרה: הדרך לעיר האבודה צונם לא מסומנת, ובשטח קיימים בורות מים נסתרים ומבנים שונים בסכנת התמוטטות. לכן, מומלץ להגיע עם מדריך טיולים מקצועי בעל ביטוח מטיילים בר תוקף. יש להיזהר מאוד במהלך ההליכה באתר הארכיאולוגי.
