"חיכיתי הרבה זמן כדי להגיע לעין ג'ונס. בשנה האחרונה, בגלל המצב הביטחוני, המקום היה סגור, וגם פשוט לא היה קר מספיק כדי להגיע למקום רותח כל כך. זה מעיין שלא סתם מגיעים אליו, צריך שיהיה קפוא בחוץ – ולהיות מוכנים לחום המטורף של עין ג'ונס". בלוגרית הטיולים חן יוסף ממליצה להגיע לטבול במעיין עין ג'ונס.
מעיין עין ג'ונס ממוקם מאחורי אתר הטבילה המוסדר חמת גדר, צמוד לגדר המערכת עם ירדן על נהר הירמוך ומשולש הגבולות עם סוריה. בפועל מדובר בבריכת רחצה טורקית מבטון ששימשה בעבר חלק ממערכת מרחצאות של מלון סורי נטוש.
המים במעיין עשירים בגופרית ומינרלים נוספים, והטמפרטורה שלהם מאוד חמה ונעה סביב 48-38 מעלות צלזיוס. על אף מיקומו הנידח על קו הגבול, מטיילים והרפתקנים רבים מגיעים לטבול במקום שכתובות הגרפיטי שמקשטות קירותיו הפכו לאחד מסימני ההיכר שלו. חשוב להדגיש שלא מדובר באתר מוסדר, ולעיתים הוא נסגר בשל סיבות ביטחונית.
ההגעה לעין ג'ונס היא חוויה בפני עצמה. "אנשים מסתבכים כי יש כמה דרכים להגיע", סיפרה חן. "היו שבילים שנחסמו, לפעמים השערים סגורים, ולפעמים סתם קשה להבין לאן לפנות. בסוף, הדרך הקלה ביותר היא לחנות ליד חמת גדר ולהמשיך רגלית לכיוון המבנים הנטושים. ההליכה קצרה, אבל בגלל שהיא לא מסומנת ולא תמיד ברורה, אנשים הולכים לאיבוד בדרך או מתייאשים באמצע".
לדבריה, "כדי לא לטעות, פשוט צריך לזהות את הבטונדות בחנייה האחורית של חמת גדר – ברגע שאתה רואה אותן, אתה יודע שאתה בדרך הנכונה. משם יש דקה-שתיים של הליכה, ואז מגיעים לכביש המערכת שצמוד לגדר. ברגע שאתה רואה את המבנים הנטושים – הגעת. זה מראה קצת מוזר – חורבות באמצע שום מקום, אבל בפנים מסתתר אוצר טבעי אמיתי".
חן הוסיפה ותיארה את המקום: "המעיין עצמו נמצא בתוך מבנה אבן נטוש עם שני חדרים. מבחוץ זה נראה כמו חורבה, אבל כשנכנסים פנימה – מגלים בריכה קטנה של מים רותחים. קירות ישנים, מתקלפים, הכל מרגיש כמו סצנה מסרט. והכי מדהים – האדים שממלאים את החדר. אתה נכנס, מרגיש את החום הזה עוטף אותך, והכל מתערפל מרוב האדים".
איך הייתה הטבילה?
"נכנסתי למים וזה היה מטורף, חמש דקות בפנים – וזהו. זה לא כמו מעיינות חמים רגילים, זה מים לוהטים בטירוף. 42-48 מעלות זה לא סתם חמים – זה כמעט בלתי נסבל. הגוף מגיב לזה בצורה אחרת, והדופק מתחיל להאיץ. זה פשוט מחמם את כל הגוף מבפנים. אחרי כמה דקות, אתה חייב לצאת ולהתקרר".
חן צודקת, הטבילה במים החמים של עין ג'ונס, עשויה להיות חוויה מרגיעה ומרפאת אך גם טומנת בחובה סיכונים רפואיים שיש לקחת בחשבון. שהייה ממושכת במים חמים עלולה לגרום להתייבשות, ירידת לחץ דם וסחרחורת, במיוחד בקרב אנשים עם מחלות לב וכלי דם, נשים בהריון ואנשים הסובלים מלחץ דם נמוך.
כדי ליהנות מהטבילה האינטימית בג'קוזי של הטבע בצורה בטוחה ובריאה, מומלץ להגביל את זמן השהייה במים לחמש עד עשר דקות ברצף עם הפסקות למנוחה, ובנוסף לשתות מים רבים לפני ואחרי הטבילה, זאת כדי למנוע התייבשות. יש להימנע מכניסה למים אם מרגישים סחרחורת או חולשה, וכמובן לא להגיע לבד - ולוודא שיש אדם נוסף שיוכל לסייע במקרה הצורך. אם שומרים על כללי הזהירות הללו הטבילה בעין ג'ונס יכולה להפוך לחוויה מהנה מרגיעה ובריאה תוך ניצול סגולות הריפוי של המים החמים והמינרליים.
כשטבלנו בעין ג'ונס ב-2022
(צילום: אביהו שפירא, אבי חי)
איך מרגישים אחרי הטבילה?
"כשיצאתי מהמים, הרגשתי כאילו אני אדם חדש", סיפרה חן. "ישבתי באוטו אחרי הטבילה - והרגשתי קלילה, כאילו כל המתח שהייתי בו נמס. כל הלחץ של היום-יום נעלם, כל השרירים משוחררים, וגם הראש מרגיש פתאום יותר שקט".
אבל יש גם צד שני. "הריח של הגופרית נחקק בבגדים, בשיער, אפילו בעור", סיפרה. "זה ריח חזק מאוד, כמו ביצה סרוחה, ואם לא מתקלחים טוב – הוא יכול להישאר איתך שעות ולהידבק לבגד ים".
"היו כמה מבוגרים שזרקו הערות על איך שאני נראית בבגד ים, בסגנון 'איזה יפה בגד הים שלך' או 'ככה צריך להיראות ביום חם'. אני לא נותנת לזה להשפיע עליי – אני מתעלמת וממשיכה הלאה"
חן הוסיפה כי "האווירה בעין ג'ונס מיוחדת מאוד, יש שם הכל – תלמידי ישיבה, משפחות, צעירים עם בקבוק בירה, נשים עם כיסוי ראש, אנשים שמחפשים ריפוי במים - ואנשים שבאו סתם להירגע". אבל לצד הגיוון והאווירה הפתוחה, חן סיפרה גם על רגעים נעימים פחות: "היו כמה מבוגרים שזרקו הערות על איך שאני נראית בבגד ים, בסגנון 'איזה יפה בגד הים שלך' או 'ככה צריך להיראות ביום חם'. אני לא נותנת לזה להשפיע עליי – אני מתעלמת וממשיכה הלאה, אבל אני יודעת שיש בחורות שזה כן מבאס אותן. זה לא קרה לי רק פה, זה משהו שקורה, לצערי, בהרבה מקומות טבעיים שיש בהם קהל מעורב. למדתי להמשיך הלאה, לא להיכנס לשיחות שאני לא רוצה בהן, וליהנות מהחוויה".
כמו באתרי טבע רבים בישראל, גם כאן יש בעיית לכלוך. "זה פשוט כואב בעיניים", סיפרה חן. "החניון מלא בזבל, וכל האזור של השביל עד המעיין מטונף. בקבוקים, שקיות, שאריות אוכל – הכול מפוזר שם, וזה מבאס לראות. אנשים באים ליהנות מהטבע, אבל משאירים אחריהם הרס".
כדי לנסות לטפל בבעיה, יש מתנדבים קבועים שמגיעים לנקות את המקום מעת לעת, ותולים שקיות אשפה על העצים. "אם המקום נראה נקי – זה רק בזכותם", סיכמה חן.
איך מגיעים: מצומת צמח בדרום הכנרת ממשיכים בכביש 92 מזרחה. מול קיבוץ מעגן ממשיכים ישר בצומת T לכביש 92 ועולים בנסיעה איטית לדרום רמת הגולן. הכביש היפה מתפתל וניתן לראות את הקניון העמוק של נהר הירמוך ואת הגבול הצפוני של ממלכת ירדן. שימו לב: אין שילוט ואין סימון שבילים. לאחר כמה דקות יש פנייה ימינה ושילוט לחמת גדר, או פשוט לכתוב בווייז - "חמת גדר". מתקדמים לחנייה האחורית מצד שמאל וחונים צמוד לערימות הלכלוך. ממשיכים לכיוון הבטונדות, שם יש שביל עפר קצר בתוך צמחייה שמגיע עד הכביש הצר עם גדר המערכת. פונים ימינה, חמש דקות הליכה ומגיעים למבנה נטוש שבו מסתתר המעיין.
