יותר מעשור אחרי ש"שביל ישראל" נחנך - נולד אחיו הקטן, "שביל הגולן". המסלול, שאורכו הרשמי כיום כ-125 ק"מ, מתחיל בקופות החרמון ומסתיים במעיין עין עקוב שביער מבוא חמה בדרום הגולן - ועובר ברובו באזורים המזרחיים של הרמה שהינם פחות מוכרים ומטוילים. למעשה, עד לסימון השביל, רק כ-30 ק"מ ממנו היו מסומנים כמסלולי טיול.
6 ימים ב-3 דקות: המסע שלנו מהחרמון לכינרת
(צילום: גלעד כרמלי)
אחרי שהגשמתי לפני שנתיים את החלום על מסע מים אל ים, "שביל הגולן" היה היעד הבא שסימנתי לעצמי, או יותר נכון - מסע מהחרמון לכינרת על בסיס "שביל הגולן" ועם תוספות. המלחמה שיבשה את התוכניות בשנה שעברה, אולם ההודעה על פתיחתו המחודשת של אתר החרמון בתחילת חודש מרץ הציתה מחדש את החלום - שהפך במהירות לתכנון ממשי, כדי להספיק לנצל את העונה היפה.
ברשת, ובפרט באתר "תיירות גולן" של המועצה האזורית, יש המון חומר על "שביל הגולן" - אך כשצללתי לפרטים הבנתי שיש לא מעט אתגרים במסלול: האורך ורמת הקושי של המקטעים, הצורך בסחיבת רוב האוכל מראש בגלל מחסור בנקודות הצטיידות על השביל, היעדר נקודות חשמל להטענת הטלפון, והעובדה שכמעט בכל חניוני הלילה לאורך התוואי אין ברזי מים. לכן, ישבתי לתכנן מסלול אלטרנטיבי - עם כמה הנחות יסוד:
1. לא מדלגים אפילו לא על מטר אחד של הליכה רציפה מהשלג בחרמון ועד מימי הכינרת, וככל הניתן מעדיפים הליכה בשביל בטבע על פני הליכה לצד כביש.
2. הפעם לא נסחבים עם אוהל ושקי שינה, ומסיימים כל ערב ביישוב כדי לישון טוב וגם שתהיה אפשרות למלא מחדש מי שתייה ולהצטייד ליום למחרת.
התוצאה: מסלול באורך של כ-142 ק"מ (לא כולל ההליכה בתוך היישובים), שאותו חילקתי לשישה ימי הליכה – וחמישה לילות. בכתבה זו אציג בפירוט את אופציית המסע שאני בניתי – אך גם אופציה של לינת שטח למטיילים עם אוהל, וגם אופציה של טיול קל יותר ולא רציף בחלוקה למקטעים חד-יומיים.
יום 1: מאתר החרמון למושב אודם
בגלל שציפה לנו יום ארוך שהיינו חייבים להתחיל כמה שיותר מוקדם, נסענו אני וחברי גיא אמיר לצפון כבר בערב שלפני תחילת הטיול. עלינו בתל אביב על אוטובוס לקריית שמונה, ושם עלינו על אוטובוס נוסף לנווה אטי"ב - וישנו במתחם הסוויטות של משפחת מילס. במקום 8 חדרים שמתאימים ליחידים, זוגות או משפחות, בנוסף למטבח גדול ומאובזר לשימוש כלל האורחים, ואפילו ג'קוזי. אמיר מילס, שמנהל את המתחם שנמצא בחצר של הוריו, שימש בתקופת המלחמה ועד לאחרונה כרבש"צ של המושב - והוא גם הקפיץ אותנו בבוקר לאתר החרמון, כאן התחיל הטיול.
סיפור דרך: עלייה ברכבל המבקרים למפלס העליון ובהמשך ירידה חזרה למפלס התחתון ← ירידה של כ-3 ק"מ בכביש עד קופות החרמון ← המשך של כ-700 מטרים בשביל הגולן עד "סיבוב החשמל" ← חציית הכביש והליכה של כ-1.70 ק"מ באפיק נחל גובתה עד לעמק שבו השביל מתפצל שמאלה מהנחל במגמת עלייה ← המשך של כ-600 מטרים בעלייה עד לפיצול עם שביל ישראל בתחתית מעלה גולני ← פנייה ימינה למעלה גולני והמשך של כ-2 ק"מ לתוך מג'דל שמס (הפסקת צהריים) ועוד 1.5 ק"מ עד היציאה מהכפר ליד "גבעת הצעקות" ← מעבר בגשר מעל נחל סער והליכה של כ-5.3 ק"מ בעמק יעפורי עד לעלייה להר כרמים ← המשך של כ-2.3 ק"מ עד חציית כביש 98 וכניסה ליער אודם ← הליכה של כ-1 ק"מ במקביל לכביש עד פנייה ימינה לעלייה לתל קצעה ← המשך של כ-2.6 ק"מ עד לעלייה להר אודם ← לאחר כ-700 מטר אחרי תחילת הירידה מההר, פנייה ימינה לדרך עפר ← לאחר כ-400 מטר המשך של עוד כ-300 מטר בשביל אדום אל השער האחורי של מושב אודם
- ברזי מים במסלול: אתר החרמון, על עמוד בכניסה למג'דל שמס, עסקים במג'דל שמס, "מצפה גבעת המשאלות" בקצה העלייה להר כרמים
- פחי אשפה במסלול: אתר החרמון, מג'דל שמס, "מצפה גבעת המשאלות"
- שירותים במסלול: אתר החרמון, קופות החרמון (שירותים כימיים), עסקים במג'דל שמס, "מצפה גבעת המשאלות"
- מקומות לקניית אוכל: אתר החרמון (מזנון), מג'דל שמס, "מצפה גבעת המשאלות" (מזנון)
"שביל הגולן" אמנם מתחיל בקופות החרמון מחוץ לאתר עצמו, אך לי היה חשוב להתחיל את הטיול בנקודה הכי גבוהה שניתן להגיע אליה - ולכן עלינו ברכבל אל המפלס העליון שהיה עדיין עם לא מעט שלג. התכנון המקורי היה לרדת רגלית דרך מסלול הר חבושית - אך נכון לעכשיו הצבא עדיין לא מאשר זאת. גם לירידה רגלית דרך מסלולי הסקי לא היה אישור, ולכן הברירה היחידה הייתה לרדת חזרה למפלס התחתון באמצעות הרכבל - ומשם דרך הכביש עד לחיבור עם "שביל הגולן" מתחת לקופות החרמון.
גם בלי שלג, התחלת הטיול במרומי החרמון מומלצת לאוהבי הטבע. בשל האקלים הסובו-אלפיני של החרמון הגבוה, מזג האוויר כאן קיצוני ושונה משאר אזורי הארץ – ובהתאם לכך גם הצמחייה. ניתן לפגוש על ההר פרחים רבים שאינם קיימים באף מקום אחר בישראל, או נדירים ביותר באזורים אחרים - ושיא הפריחה הוא בסביבות אמצע חודש מאי, בזמן שבשאר האזורים הנוף כבר מצהיב. חשוב לדעת: השער שדרכו מגיעים אל נקודת ההתחלה נפתח כל בוקר בשעה 8:00 - ולכן זו השעה הכי מוקדמת שבה ניתן להתחיל את הטיול בקצה הצפוני של "שביל הגולן" בחרמון. המעוניינים להתחיל את הטיול בירידה במסלול הר חבושית נדרשים לתאם זאת מראש עם חמ"ל ההגנה המרחבית של חטיבת ההרים: 04-6966201.
ל"שביל הגולן" סימון ייחודי בצבעים לבן-כחול-ירוק: הלבן מסמל את החרמון, הכחול את הכינרת והירוק את רמת הגולן - והוא ילווה אותנו לאורך רוב הטיול. מקופות החרמון עובר המסלול דרך אפיקו התלול של נחל גובתה, שראשיתו במרומי החרמון, אך תשתיתו מחלחלת ואין בו כל זרימת מים נראית עד למפגש עם נחל חזורי למרגלות מבצר נמרוד. בהמשך נשפך נחל גובתה אל הבניאס ומזין אותו במי השלגים המופשרים.
השביל נפרד מנחל גובתה בעמק ירוק ופורח שנגלה לפנינו - זהו עמק א-סובא, שלפי המחקרים שימש לחלקות חקלאיות של ממלכת היטורים - השכנה מצפון של ממלכת החשמונאים היהודית שהתקיימה לפני קצת יותר מ-2,000 שנה. מכאן מתחילים לעלות כשמולנו נפרש נוף מרהיב של מורדות החרמון לכיוון עמק החולה ואצבע הגליל, ולפניהם מתנשא מבצר נמרוד.
בהמשך העלייה מגיעים לצומת שבילים שבה "שביל הגולן" ו"שביל ישראל" מתפצלים - בעוד ש"שביל ישראל" ממשיך מערבה לכיוון נווה אטי"ב, מבצר נמרוד והבניאס, אנו ממשיכים מזרחה עם "שביל הגולן", תחילה דרך מעלה גולני, דרכו העפיל גדוד 51 למוצב החרמון במלחמת יום הכיפורים, ומשם אל תוך הכפר הדרוזי מג'דל שמס.
השביל עובר ברחוב הראשי של מג'דל שמס, שבו מסעדות רבות שיכולות להיות מושלמות להפסקת צהריים, וחולף גם ליד זירת טבח הילדים במגרש הכדורגל. הנזק בגדר המגרש נותר כמו שהוא ולא תוקן, ובמקום נתלו תמונות 12 הילדים שנרצחו בפיצוץ הרקטה. ביציאה מהכפר חולף השביל ליד "גבעת הצעקות" - הגבעה שאליה נהגו תושבי הכפר להגיע אחרי מלחמת ששת הימים, כשקו הגבול החדש הוביל לניתוק בין תושבי מג'דל שמס לתושבי הכפר הסמוך חאדר שעימו קיימו קשרי משפחה ענפים בנוף לקשרי מסחר ותרבות, ולתקשר עם קרוביהם באמצעות צעקות.
לאחר מעבר בגשר מעל נחל סער, ממשיך השביל אל תוך עמק יעפורי - הגבול הטבעי שמפריד בין החרמון לרמת הגולן - שכולו מעובד ומכוסה במטעים וכרמים. מהעמק עולה השביל לאורך כביש תלול אל הר כרמים - הר געש שמתנשא מעל ברכת רם, בעצמה הר געש שהתפוצץ ולועו התמלא במי תהום. טיפ מנצח: בקצה העלייה להר כרמים, לפני שפונים ימינה להמשך השביל, כדאי לפנות שמאלה וללכת כ-100 מטרים אל "מצפה גבעת המשאלות". המתחם שבבעלות משפחת אבו עוואד מהכפר הדרוזי בוקעאתא היה סגור במשך שנה וחצי בגלל המלחמה, וממש בימים אלו נפתח מחדש ומציע למטיילים מזנון ועגלת קפה לצד ברז למילוי מי שתייה ושירותים. ניתן גם להישאר במתחם בלילה עם האוהל לקמפינג בעלות של 100 שקלים (לפרטים: מוראן - 055-6669468).
מהר כרמים, לאחר חציית כביש 98, נכנס השביל אל יער אודם הקסום, עולה לתל קצעה ולאחר מכן מטפס אל פסגת הר אודם שממנה נשקף נוף פנורמי מהפנט של היער ומרחבי הגולן מצד אחד, ומהצד השני עמק החולה ואצבע הגליל. הצלחנו אפילו לזהות את קריית שמונה.
בפסגת ההר נפרדנו מ"שביל הגולן" וירדנו לכיוון השער האחורי של המושב אודם - לעבר מקום הלינה: הגסטהאוס באודם - הוסטל מקסים ובו 7 חדרי שינה המתאימים לאורח יחיד עד שישה אורחים, בנוסף למטבח גדול ומאובזר, סלון משותף עם פינות ישיבה וגיטרות, מתחם משותף של שירותים ומקלחות, וחצר גדולה עם ערסלים, אוהל יוגה ואפילו סאונה יבשה. המחיר - החל מ-140 שקלים לאורח ללילה (לפרטים: ליעד - 054-2600334).
במושב אין צרכנייה, ולכן יש להצטייד מראש באוכל או במצרכים. בגסטהאוס ניתן לקנות מיצים טבעיים, בירות וסיידר, וגם גלידה טבעונית.
יום 2: מאודם לקיבוץ עין זיוון
בבוקר יצאנו מהגסטהאוס ושבנו אל הר אודם, שם התחברנו מחדש אל "שביל הגולן" שהוביל אותנו דרך חלק אחר של יער אודם אל אנדרטת פלס"ר 7 - שלצידה חניון לילה חינמי שבו שולחנות פיקניק ומסתורים לאוהלים, אך אין ברז מים. חצינו שוב את כביש 98 והמשכנו בשביל שעולה להר חרמונית שמתנשא לגובה 1,211 מטרים - ההר השני בגובהו ברמת הגולן (אחרי הר ורדה) והשלישי בגובהו בישראל.
סיפור דרך: חזרה להר אודם ← המשך של כ-4.5 ק"מ עד חניון פלס"ר 7 ← חציית כביש 98 והמשך 1.5 ק"מ עד הר חרמונית ← המשך של 2.5 ק"מ עד אנדרטת עוז 77 בעמק הבכא ← המשך של 1.2 ק"מ עד כרם אלרום ← המשך של 2.5 ק"מ, חציית כביש 98, והמשך של 1.8 ק"מ עד באב אל הווא ← חציית כביש 959 והמשך של כ-400 מטר עד לצינור החם של מאגר בנטל (הפסקת צהריים) ← המשך של 4.2 ק"מ לצד מאגר בנטל ועלייה להר בנטל עד פסל נדיה כהן ← עלייה להר אביטל והמשך של כ-4 ק"מ עד הירידה לכיוון עין זיוון ← המשך של כ-2.5 ק"מ עד לכניסה לעין זיוון (חציית כביש 91)
- ברזי מים במסלול: שער אחורי קיבוץ אל רום (סטייה של כ-200 מטר מהשביל), ברז מקורות בצד הצפוני של מאגר בנטל (כ-500 מטר לפני שלט "שביל הגולן", מעבר לכביש, לבאים מצפון), חניון עין זיוון
- פחי אשפה במסלול: חניון פלס"ר 7, אנדרטת עוז 77, מאגר בנטל, חניון עין זיוון
- שירותים במסלול: אין
- מקומות לקניית אוכל: "פיצוציית שביל הגולן" בבוקעאתא (כ-600 מטר צפונה אחרי חציית כביש 98 מול חניון פלס"ר 7), "מינימרקט הגולן" בבוקעאתא (המשך של עוד כ-600 מטר צפונה אחרי חציית הכביש), צרכניית "כלבו" באל רום (כ-1 ק"מ דרומה מחניון פלס"ר 7 לאורך כביש 98, וכניסה של כ-500 מטר למרכז הקיבוץ), דוכן פיתה דרוזית במאגר בנטל, הצרכנייה ב"קניונית" מרום גולן (סטייה של כ-800 מטר מהקצה הדרומי של מאגר בנטל לתוך הקיבוץ), קיבוץ עין זיוון (צרכניית "סופר נוחות" + מסעדות)
הר חרמונית משקיף על עמק הבכא - שדרכו ניסו לפרוץ הדיוויזיות הסוריות במלחמת יום הכיפורים. 150 טנקים של חטיבה 7 ושל חטיבה 188 בעזרת סיוע של גדוד 405 בלמו שם את כוחות השריון הסוריים שהגיעו עם כמות משולשת של טנקים, בקרב דמים קשה שנמשך כארבע יממות ונוהל על ידי מפקד גדוד 77, אביגדור קהלני. השביל בהר צופה על העמק הנרחב, שנמתח ממרגלותיו ועד לרכס הבוסטר, ולבסוף יורד בתלילות אל תוך העמק לצד בונקרים נטושים ומוביל אל אנדרטת עוז 77 - לזכר 76 הלוחמים שנפלו בקרב.
לאחר מפגש עם נחל יפה שזורם ממורדות החרמונית והליכה ארוכה בעמק מגיעים אל באב אל הווא ("שער הרוחות"), שם נותרו שרידי כפר נטוש הבנוי על כפר של שבט בני רסאן הקדום - בדואים שהגיעו מתימן לאימפריה הביזנטית, התנצרו וחיו בגולן עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה. מול שרידי הכפר נמצאת בריכת בראון - בריכת חורף טבעית שנקווית בשפך בזלתי, ותושבי הכפר סכרו בעבר את מוצאה וכך היא מחזיקה מים ברוב ימות השנה.
ממול נמצא מאגר בנטל הענק, שאוגם מי שיטפונות שהיו זורמים בעבר לנהר הירמוך, ובנוסף מוזרמים אליו מים חמים מקידוח שמיר שבמורדות הגולן - מה שהפך לאטרקציה שמושכת המוני מטיילים. טיפ מנצח להפסקת הצהריים: כל יום בין 9:00 ל-17:00 מציב בחור מבוקעאתא דוכן פיתה דרוזית ליד צינור המים החמים במאגר בנטל, והוא מציע גם עלי גפן, כנאפה, קפה, תה, סחלב, וגם מיץ רימונים מרענן שהוא סוחט בעצמו.
לאחר ההפסקה במאגר, שכללה גם טבילה בפלג החם שזורם אליו, עלינו בשביל תלול להר בנטל - ממנו נשקף נוף מדהים של הטורבינות בעמק הבכא על רקע החרמון. בהמשך ירדנו, ואז עלינו שוב - הפעם להר אביטל. לאורך השביל כמה טנקים ישראליים נטושים מדגם צנטוריון, ובמעבר בין הר בנטל להר אביטל ניצב על גבעה הצופה לסוריה פסל נדיה כהן – פסל ובו נראית אם ושלושה ילדים קטנים, אשר מתאר את הציפייה של משפחתו של אלי כהן, נדיה אלמנתו ושלושת ילדיה, לשובו של אלי מסוריה, והבאתו לקבורה במדינת ישראל.
חשוב לשים לב כי בצלע ההרים דרך רחבה המיועדת לכלי רכב צבאיים וג'יפים – בעוד ששביל ההליכה הרגלי נמצא בגובה מעליה מצד שמאל – וחבל לפספס את הנופים שהוא מציע, ובהם תצפיות רבות ומסקרנות לתוך סוריה.
למעשה, הר אביטל הוא ההר החמישי בגובהו בארץ והוא מתנשא לגובה של 1,204 מטרים מעל פני הים - נמוך בארבעה מטרים בלבד מהר מירון. פסגתו הנוכחית היא שריד לחרוט האפר הדרומי שהיה בשולי ההר, אחרי שפסגתו המקורית התפוצצה וקרסה – מה שיצר עמק רחב בתוך ההר, שמשמש כיום לגידולים חקלאיים. הר בנטל, שממנו הגענו, מתנשא לגובה 1,171 מטרים מעל פני הים - ועל פי ההערכות הוא והר אביטל היו עד לפני כ-140 אלף שנה חלק מהר אחד גדול, שהתפרק בעקבות ההתפרצויות הגעשיות.
מהר אביטל ירדנו לאורך "שביל הגולן" אל קיבוץ עין זיוון. המקטע מסתיים בחניון הלילה החינמי שמול הקיבוץ, ואילו אנחנו נכנסנו אליו והמשכנו אל מקום הלינה: כפר הנופש עין זיוון. בכפר הנופש של הקיבוץ 45 חדרי אירוח בסגנונות שונים - מבקתות עץ כפריות ועד סוויטות DLX חדשות ומפוארות. לכל חדר מרפסת, פינת מנגל, מכונת קפה, ופינות ישיבה חיצוניות ופנימיות - והאירוח כולל גם ארוחת בוקר עשירה ומפנקת בחדר האוכל. המחיר - החל מ-770 שקלים לזוג באמצע השבוע (לפרטים: 04-6993610).
בצמוד לכפר הנופש כמה מסעדות. אנחנו אכלנו ב"יקב בהט" שמייצר שורה של יינות מקומיים ומציע גם תפריט חלבי איטלקי-בלקני מעולה. עופר בהט, בעלי המקום, סיפר לנו על הימים הקשים במלחמה והראה לנו סרטונים מהערבים הרבים שבהם אירח במסעדת היקב חיילים. "ממש מעבר לקיר הזה נפל כטב"ם של חיזבאללה, ובמזל גדול הוא לא התפוצץ. אחרת כל המקום היה נהרס", שיתף.
מסעדות נוספות בעין זיוון: פודטראק "אלקע בר", "החומוסיה", ובית הקפה של בוטיק השוקולד "דה קרינה". טיפ מנצח: בקיבוץ יש צרכנייה שפתוחה עד 19:00 לטובת הצטיידות לימים הבאים.
יום 3: מעין זיוון למושב קשת
בבוקר יצאנו מעין זיוון וצעדנו מול הזריחה דרך שטחי המרעה של הקיבוץ לכיוון הר בני רסן, שעל פסגתו הוקמה בראשית שנות ה-90 חוות הטורבינות הראשונה בישראל.
סיפור דרך: יציאה מעין זיוון, חציית כביש 91 והליכה של כ-3 ק"מ עד חציית כביש 98 ← ממשיכים כ-2 ק"מ לפסגת הר בני רסן ← ממשיכים כ-2 ק"מ לפסגת הר קורטם ← ממשיכים כ-2 ק"מ בשמורת רכס בשנית עד להר חוזק (הפסקת צהריים) ← ממשיכים כ-6 ק"מ עד אנדרטת "אור וירושלים" ← ממשיכים ישר עוד כ-2 ק"מ וחוצים את כביש 98 ← ממשיכים כ-1 ק"מ לשמורת אירוס הגולן חושנייה ← ממשיכים כ-1.25 ק"מ עד חורבת חושנייה ← אחרי עוד 700 מטר נכנסים ימינה בשער לשטח החקלאי אל שביל של כ-3 ק"מ שמוביל למאגר, מקיף את גבעת טליה והמושב קשת עד שער השביליסטים
- ברזי מים במסלול: מגרש כדורסל אלוני הבשן (סטייה של כ-1 ק"מ מהשביל), לפני חציית כביש 98 לכיוון חושנייה (כ-300 מטר דרומית לתוואי השביל)
- פחי אשפה במסלול: מצפור הר בני רסן
- שירותים במסלול: אין
- מקומות לקניית אוכל: צרכניית אלוני הבשן (סטייה של כ-1 ק"מ מהשביל), צרכניית קשת
הטורבינות הוותיקות בפסגת הר בני רסן כבר אינן פעילות, והן עתידות להיות מוחלפות בטורבינות חדישות עם הספק הרבה יותר גבוה. בפסגה ניצב גם בונקר נטוש שכיום משמש כמצפור הצופה על מצד אחד על החרמון, ומהצד השני על מרחבי הגולן ועד עמק החולה.
הר בני רסן הוא הפסגה הצפונית ביותר ברכס בשנית שכולל 11 הרי געש, ואחריה ממשיך המסלול גם אל הר קורטם ואל הר חוזק הגבוה בתלי הרכס, שמפורסם בפריחת החלמוניות בשטחו בסתיו. מהר חוזק, שם עשינו הפסקת צהריים, מתחילה ירידה ארוכה בשטחה של שמורת רכס בשנית, כשהחרמון כבר נעלם מהנוף ובמקומו מתחילים לראות רחוק את הכינרת.
112 צפייה בגלריה
הנוף מפסגת הר קורטם: הר בני רסן, עמק הבכא ובקעת קוניטרה - והחרמון ברקע
(צילום: גלעד כרמלי)
לקראת סופה של הירידה מגיעים אל אנדרטת "אור וירושלים" לזכרו של המשורר והמלחין יוסף שריג, שנפל במלחמת יום הכיפורים בעת שפיקד על פלוגת טנקים בקרבות בגולן. בנקודה זו חסר סימון והשביל הברור מוביל ימינה - אולם המסלול הנכון ממשיך דווקא ישר. בהמשך חוצים שוב את כביש 98 ומגיעים אל שמורת אירוס הגולן חושנייה.
אירוס הגולן מזכיר בצבעיו המנומרים את האירוס הנצרתי, אך פרחיו ענקיים וקוטרם מגיע עד ל-20 סנטימטרים. אירוס הגולן התגלה למדע רק בשנת 1933 על ידי הבוטנאי ג'ון אדוארד דינסמור, שחי במושבה האמריקנית בירושלים – ואת שמו המדעי והבינלאומי "אירוס החרמון" (Iris hermona) הוא נתן לו על שם הר החרמון, שבלט בנוף מאחורי הפרח הראשון שנצפה בבקעת קוניטרה. זאת למרות שהפרח כלל אינו גדל בחרמון, ומלבד כמה נקודות בודדות ברמת הגולן (הישראלית והסורית) הוא לא גדל בשום מקום אחר בארץ או בעולם – ונמצא בסכנת הכחדה חמורה. בעקבות החורף השחון, פריחת האירוסים השנה הייתה דלילה מאוד, אך התמזל מזלנו לראות כמה אירוסים בודדים פורחים לצד השביל ההיקפי של השמורה וגם בהמשך הדרך למושב קשת.
השביל ממשיך אל חורבת חושנייה - שרידי כפר צ'רקסי שננטש במלחמת ששת הימים, ונכבש מחדש על ידי הסורים בחסות הכאוס בערב הראשון של מלחמת יום הכיפורים - מבלי שהפיקוד הישראלי או הכוחות בשטח ידעו זאת - וליד המסגד נרצחו שבויים ישראלים. המסגד עומד כמעט בשלמותו עד היום, אולם יתר מבני הכפר הרוסים ברובם.
מכאן מיהרנו להגיע אל המושב קשת, מספיק זמן לפני כניסת השבת. המשכנו מעט עם "שביל הגולן" ואז סטינו ימינה ונכנסנו לשטח החקלאי, חלפנו על פני מאגר קשת ואירוסים פורחים נוספים שראינו בדרך, נכנסנו למושב דרך השער האחורי שהיה פתוח (אם סגור יש להקיף את גבעת טליה ושטח המרעה ולהיכנס דרך שער השביליסטים בהמשך) - והמשכנו אל מקום הלינה: כפר המטיילים קשת יהונתן.
מדובר למעשה בבית ספר שדה ובו מתחם קמפינג גדול לאוהלים פרטיים, אוהלים ענקיים ללינה משותפת עם מקום לכ-300 אורחים, וגם חדרי אירוח ברמות שונות. במתחם הקמפינג אוהל חדר אוכל גדול, מטבח מאובזר, מנגלים, נקודות למדורות ושירותים ומקלחות - וכל אורח מקבל מזרן. המחיר - החל מ-85 שקלים לאדם במתחם הקמפינג כולל מזרן או 485 שקלים לזוג בחדר "בזלת" (לפרטים: 04-6851100). למגיעים כמונו בסוף השבוע חשוב לדעת שקשת הינו מושב דתי - אך הבונוס היה ללא ספק ארוחת השבת המצוינת בחדר האוכל.
טיפ מנצח: אם אתם במושב קשת אחרי יום הליכה ארוך, אל תפספסו את המיצים הטבעיים שמיוצרים במקום וניתן לקנות גם בכפר המטיילים. ההמלצה שלי - מיץ תפוח סלק.
יום 4: מקשת למושב נטור
112 צפייה בגלריה
המעיינות יבשים, אבל הפריחה בשיאה. עיריוני צהוב בשמורת עינות פאחם
(צילום: גלעד כרמלי)
בשבת בבוקר יצאנו מקשת דרך שער השביליסטים שתמיד פתוח, והלכנו בשביל עפר דרך אזור המרעה של המושב עד לחיבור חזרה עם "שביל הגולן" בשמורת עינות פאחם. בעקבות החורף השחון באזור המעיינות היו יבשים לגמרי, אך בשנים גשומות האזור כולו שופע נביעות וזרימה והשדות מוצפים. בכל מקרה הפריחה לא אכזבה, והמרחב היה מכוסה בעמודים של עיריוני צהוב.
סיפור דרך: יציאה דרך שער השביליסטים והליכה של כ-1.7 ק"מ בשביל עפר עד שמורת עינות פאחם ← פנייה ימינה אל שביל הגולן והמשך של כ-400 מטרים עד אנדרטה לזכר לוחמי גדוד 95 ← ממשיכים כ-1.5 ק"מ עד חורבת פרג' ← ממשיכים כ-1.5 ק"מ, חוצים כביש ואת אפיק נחל יונתן, וממשיכים כ-1 ק"מ עד אום א-דנניר ← ממשיכים כ-100 מטר עד בריכת נעמי ← ממשיכים כ-150 מטר, חוצים כביש, וממשיכים לאורכו כ-2.5 ק"מ עד מצפה נחמה (הפסקת צהריים) ← ממשיכים כ-4 ק"מ עד רוג'ום אל-הירי ← ממשיכים כ-1.8 ק"מ אל מאגר דליות ← ממשיכים כ-400 מטר וחוצים את כביש 808 ← ממשיכים 1 ק"מ עד לתצפית נחל דליות ← ממשיכים 500 מטר עד לחניון דליות ← חוצים את כביש 869 ← הולכים כ-2.2 ק"מ ופונים ימינה לשרידי דרך רומית מרוצפת עתיקה ← ממשיכים כ-1.2 ק"מ עד שנפרדים ממאגר סמך ← לאחר כ-300 מטרים נוספים פונים שמאלה אל דרך עפר ← הולכים כ-640 מטר עד לכביש הגישה למושב נטור ← הולכים כ-2.4 ק"מ לצד הכביש אל מושב נטור
- ברזי מים במסלול: אנדרטת גדוד 95, מצפה נחמה, 1 ק"מ דרומית לחניון דליות (פנייה שמאלה וסטייה של כ-300 מטר מהשביל)
- פחי אשפה במסלול: מצפה נחמה, חניון דליות
- שירותים במסלול: מצפה נחמה (שירותים כימיים)
- מקומות לקניית אוכל: מושב נטור (צרכניית "סופר דידי" + מסעדות)
המשך השביל מוביל אל חורבת פרג' - שרידים של כפר יפהפה שבו השתמרו מבנים עתיקים רבים, וממצאים שהתגלו מעידים כי היישוב התקיים כבר מהתקופה ההלניסטית או הרומית הקדומה. סגנון הבנייה ה"חורני" מעיד כי ייתכן אף שזה המקום הדרומי ביותר שבו ישבו היטורים שהזכרנו בחרמון. בשלב מסוים בתקופת בית המקדש השני התקיימה במקום עיירה יהודית - ואכן כשהסתובבנו בין המבנים נתקלנו על אחד הקירות בתבליט יפהפה של אשכול ענבים וסמלים יהודיים נוספים.
לאחר חציית נחל יונתן (שגם היה יבש) עברנו ליד אום א-דנניר - עוד כפר שננטש במלחמת ששת הימים, ובשטחו התגלו שרידים להתיישבות עתיקה כבר מתקופת הברונזה הקדומה. לאחר הפסקת צהריים במצפה נחמה המשכנו לכיוון רוג'ום אל-הירי (גלגל רפאים) - מעגל אבנים מונומנטלי ומסקרן, שרבים מכנים "סטונהנג' הישראלי".
האתר, שנבנה ככל הנראה לפני 5,000 עד 6,500 שנה, בנוי מיותר מ-42 אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים, ובמרכזו תל אבנים בגובה של כ-6 מטרים ומתחתיו חלל שניתן להיכנס אליו. יש השערות שונות לגבי הייעוד לשמו נבנה האתר - החל מלוח שנה קדום המבוסס על השמש, דרך קבר או אתר פולחן, ועד מצפה כוכבים ואפילו מנחת של חייזרים.
מעט לפני ההגעה לרוג'ום פוגשים לראשונה את נחל דליות, שזורם כל השנה. בהמשך היום פוגשים וחוצים את הנחל עוד לפחות 4 פעמים. רוב החציות קלות, אך חלקן מאתגרות ודורשות דילוגים רחבים כדי לא להירטב.
לאחר מעבר בצידי מאגר דליות וחציית כביש 808, מגיעים אל שולי שמורת גמלא ומשקיפים על הקניון הדרמטי שבו זורם נחל דליות בשטח השמורה, ולאחר מכן עוברים דרך חניון דליות שמהווה נקודת לינה עבור שביליסטים רבים. בחניון החינמי מסתורים לאוהלים, שולחנות פיקניק ופחי אשפה, אך אין ברז מים.
מול הכניסה לחניון חצינו את כביש 869. שלט המזהיר מפני כניסה לשטח אש קיבל את פנינו - אולם חשוב לדעת ש"שביל הגולן" עצמו מוחרג וניתן לצעוד בו בחופשיות ללא צורך בתיאום כלשהו. המשכנו לכיוון מאגר סמך (רוויה), ואחרי הירידה מדופן המאגר סטינו מהשביל וצעדנו לעבר כביש הגישה למושב נטור - שם תפסנו טרמפ אל מקום הלינה: חוות נטורה. המקום הוא חווה אקולוגית יפהפייה ורחבת-ידיים על פסגת הר געש קטן, שהקימו לפני כעשור אורלי ואוריה רשף אחרי שעברו עם ילדיהם לגולן מהמרכז. במתחם 22 חלקות קמפינג פרטיות להצבת אוהלים מהבית, חלקן ביער וחלקן עם נוף לכינרת. לכל חלקה מחצלת גדולה, שולחן פיקניק, נקודות חשמל ופינת מדורה - וניתן לשכור מהחווה מזרנים ולקנות עצים למדורה. לאורחי הקמפינג יש מטבח משותף ומאובזר, מקלחות חמות ושירותים משותפים.
עוד בחווה חמש יחידות אירוח פרטיות: אוטובוס ומשאית שהוסבו לצימרים מרשימים, יורט ממוזג, קרוואן זוגי וקרוואן משפחתי. המחיר - החל מ-80 שקלים לקמפינג לאדם ו-400 שקלים לקרוואן זוגי (לפרטים: אורלי - 054-4314433).
בחווה גם גינת ירק וצמחי תבלין מהממת לרשות האורחים לליקוט אישי חופשי. אמנם המליצו לנו ללכת בערב לאכול המבורגר ב"גירית", אך העדפנו לא לחכות לפתיחה ב-21:00 במוצ"ש והכנו לעצמנו ארוחה מהאוכל שהבאנו יחד עם חסות, כרוב, אפונת שלג, פול ודברים טובים נוספים שליקטנו מהגינה - וזה היה נהדר.
יום 5: מנטור לגבעת יואב
בבוקר תפסנו טרמפ מהכניסה למושב חזרה לשביל העפר שמוביל מהכביש אל הנקודה שבה עזבנו את "שביל הגולן" - וירדנו אל אפיק נחל סמך, הגדול בנחלי דרום הגולן, שזורם כל השנה. נחל סמך ילווה אותנו לאורך כמעט כל היום, שהיה אולי היפה ביותר בטיול, אך אולי גם הקשה ביותר.
סיפור דרך: הולכים כ-2.4 ק"מ לצד הכביש היוצא ממושב נטור עד לשביל עפר היוצא שמאלה ← הולכים כ-640 מטר עד למפגש עם שביל הגולן ופונים שמאלה אל אפיק נחל סמך ← ממשיכים באפיק נחל סמך כ-3.6 ק"מ עד הגשר הסורי ← ממשיכים כ-1.5 ק"מ אל עין שקודל ← ממשיכים כ-600 מטרים אל המפגש עם השביל העולה לעין קשתות (עלייה של כ-200 מטר שמאלה בשביל שחור ומצלצלים באינטרקום בשער התחתון, הפסקת צהריים) ← ממשיכים כ-3.2 ק"מ אל מפגש הנחלים סמך ואל על [שני מעברים במים] ← עולים כ-2 ק"מ אל חורבת עדייסה ← ממשיכים כ-3.5 ק"מ ועוברים במנהרה מתחת לכביש 789 ← ממשיכים כ-2.5 ק"מ אל תצפית מפגש הנחלים ← עולים כ-380 מטר אל מצפה אופיר ← ממשיכים כ-200 מטר אל התותח הסורי ← ממשיכים כ-2 ק"מ מעל בני יהודה הישנה אל חורשת גבעת יואב ← ממשיכים בשביל עוד כ-900 מטר ופונים ימינה לשביל המוביל למושב גבעת יואב
- ברזי מים במסלול: שער אחורי עין קשתות
- פחי אשפה במסלול: עין קשתות, מצפה אופיר, חורשת גבעת יואב
- שירותים במסלול: עין קשתות
- מקומות לקניית אוכל: גבעת יואב (צרכניית "שוקה" + מסעדות)
בסוף הירידה הארוכה הגענו אל הגשר הסורי, שנבנה בשנות ה-60 לצורך מעבר טרקטורים לעבודות שנועדו להטות את זרימת מי מקורות הירדן לעבר סוריה במקום ישראל - פרויקט שהופגז על ידי צה"ל פעם אחר פעם עד להשבתתו. צל הגשר הוא מקום נהדר להפסקה, ומעט אחריו במורד הנחל יש גם מפלון מים שוצף ויפה.
מהגשר השביל מתחיל במגמת עלייה, לאורך תוואי תעלת ההטייה הסורית. בדרך עוברים לצד עין שקודל - מעיין שנובע מהמצוק ומטפטף בעדינות אל הקרקע - והפסקה במקום מרגישה כמו שהייה בחדר ממוזג.
העלייה נמשכת עד לאתר עין קשתות (אום אל-קנאטיר). במקום שרידי כפר יהודי שהתקיים בתקופת המשנה והתלמוד, מהמאה ה-5 לספירה ועד שנחרב בעידת אדמה לאחר כ-300 שנה. בית כנסת העתיק שעומד על תילו בכפר הוא אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר שנתגלו בישראל, ולצידו "בית הקשתות" שנבנה מעל המעיין, בית בד ושרידי בתים. הבריכות שקלטו את מי המעיין שימשו ככל הנראה לתעשיית הלבנת הפשתן שממנה התפרנסו תושבי הכפר - והפאר במקום מעיד על הצלחתה הרבה.
הכניסה לאתר עין קשתות בתשלום (28 שקלים למבוגר, 18 שקלים לילדים/סטודנטים), אך מומלץ מאוד לא לוותר על הביקור שנמשך כשעה, מתחיל בצפייה בסרטון וממשיך בסיור מעגלי עצמאי במסלול שאורכו כ-800 מטרים בין מוקדי העניין באתר. במרכז המבקרים ניתן לקנות קפה וארטיקים.
מעין קשתות מתחילה שוב ירידה ארוכה, עד למפגש הנחלים שבו נחל אל על מתמזג עם נחל סמך - והם ממשיכים יחדיו לכינרת. המסלול מחייב שני מעברים בתוך המים ולכן מומלץ להחליף כאן זמנית לסנדלים. מכאן המסלול ממשיך בעלייה ארוכה, תחילה תלולה ולאחר מכן מתונה - עם המון נקודות תצפית לעבר הכינרת, עד לתצפית מפגש הנחלים שממנה נשקיף מלמעלה על כל המסלול שעשינו. בדרך עוברים במנהרה מתחת לכביש 789 - מדובר במעבר יחסית מאתגר מאחר שהתקרה נמוכה וצריך ללכת כפופים, ובמנהרה זורמים מים והקרקעית חלקה.
112 צפייה בגלריה
גלעד כרמלי מול השקיעה במצפה אופיר, לקראת סיום היום הלפני אחרון של המסע
(צילום: גיא אמיר)
לאחר תצפית מפגש הנחלים מגיע הרגע המאתגר ביותר של היום ואולי של הטיול כולו - העלייה למצפה אופיר - כמעט 400 מטרים של מעלה תלול מאוד. אנחנו שנינו אוהבים ומעדיפים עליות, ולכן עשינו את זה מהר, ואז עצרנו להפסקה מול הנוף המטורף והשקיעה שכבר החלה מעל הכינרת.
מכאן המשכנו בהליכה מהירה על המצוק, לצד תותחים סורים ישנים ושרידי ביצורים, אל חורשת גבעת יואב ויצאנו ממנה אל מושב גבעת יואב - שם פגשנו את דלית שהקפיצה אותנו ברכב אל מקום הלינה: סיני בגולן. "צדקת כשאמרת שעדיף שתאספי אותנו ביציאה מהחורשה", אמרתי לה, אחרי היום הארוך שעברנו. "ברור שצדקתי, אני מכירה את המסלול הזה, אנשים מגיעים לכאן שפוכים", היא השיבה.
במתחם שלושה אוהלים גדולים שיכולים להכיל כל אחד עד 15 אנשים - ובהם מזרנים עבים, כריות, שקעי חשמל, מיזוג, ערסל ופופים, ארונית לציוד ומצעים שניתן לשכור. בנוסף קיים אזור קמפינג שבו ניתן להציב אוהל מהבית או לשכור אוהל פרטי אישי. עוד במתחם מטבח מאובזר משותף לשימוש כלל האורחים, מקלחות ושירותים משותפים, עמדות מנגל, פויקה ומדורה, שולחנות פיקניק, מדשאות עם פינות ישיבה כיפיות וגן שעשועים. המחיר - החל מ-130 שקלים לאורח (לפרטים: דלית - 052-3213005)
הפעם לא ויתרנו על המבורגר לכבוד הערב האחרון של הטיול, ולאחר מקלחת זריזה יצאנו לאכול ב"דודי'ס" - ביסטרו-בר שפתוח עד 21:00 ומציע מנות בשריות, אך כולם המליצו על ההמבורגר - וזו הייתה בחירה מצוינת. המלצרית המליצה להוסיף מעל גם גבינת צ'דר טבעונית, וגם זה היה רעיון מעולה.
יום 6: מגבעת יואב לחוף האון
112 צפייה בגלריה
יורדים, ואז עולים, ושוב יורדים, ושוב עולים - ובסוף יורדים. בוקר בנחל עין גב
(צילום: גלעד כרמלי)
בבוקר יצאנו מגבעת יואב מיד עם הזריחה וירדנו דרך מתחם היורטים השכן חזרה אל "שביל הגולן", במגמת ירידה לכיוון נחל עין גב. לאחר חציית הנחל הזורם התחלנו לעלות לכיוון אמפי גולן, ובדרך עברנו ב"מערת המנורה" - מערת קבורה שמעליה תבליט מנורת שבעת הקנים, והינה חלק משדה הקבורה של הכפר העתיק אפקה שבו התקיימה בתקופה הביזנטית קהילה נוצרית לצד קהילה יהודית קטנה.
סיפור דרך: יוצאים מהמושב חזרה לשביל, פונים שמאלה והולכים כ-2 ק"מ עד שחוצים את נחל עין גב ← ממשיכים כ-3.5 ק"מ עד מערת המנורה ← ממשיכים כ-300 מטר לאמפי גולן, חוצים את כביש 98, ויורדים לאפיק נחל מיצר ← הולכים כ-3.5 ק"מ עד לפיצול בכביש עם שביל כחול שמוביל לתצפית על המפל ← מתחילים עלייה של כ-5.2 ק"מ עד מבוא חמה ← ממשיכים כ-1.6 ק"מ בטיילת מצוקי האון עד תצפית הר נמרון (הפסקת צהריים) ← ממשיכים כ-1.7 ק"מ בטיילת מצוקי האון עד כביש 98, ואז יורדים כ-1.8 ק"מ עד יער מבוא חמה ← בשלט המפנה לעלייה לעין עקוב פונים ימינה ויורדים כ-3 ק"מ בדרך ג'יפים עם סימון ירוק ← פונים שמאלה לשביל אדום (אין סימון בשטח) וממשיכים כ-1 ק"מ עד חציית כביש 92 מול תחנת "דור אלון" האון ← עוקפים את תחנת הדלק משמאל ולאחר כ-150 מטר נכנסים ל"שביל סובב כינרת" שמוביל לאחר כ-320 מטר אל חוף האון
- ברזי מים במסלול: ליד הלולים ביציאה מגבעת יואב, טיילת מבוא חמה (סטייה של כ-1.5 ק"מ מצפון לשביל), כניסה לבית העלמין של קיבוץ האון
- פחי אשפה במסלול: החניון מול אמפי גולן, עין עקוב, תחנת "דור אלון" האון
- שירותים במסלול: תחנת "דור אלון" האון
- מקומות לקניית אוכל: מבוא חמה (צרכנייה + עגלת קפה בסופ"ש), תחנת "דור אלון" האון
דקות ספורות לאחר סיום העלייה וחציית כביש 98 (ולא בפעם האחרונה), התחלנו שוב לרדת ונכנסנו אל שמורת נחל מיצר - נחל אכזב בדרום הגולן הזורם בתלילות אל נהר הירמוך. הרמה המישורית הצרה שעליה עברנו נקראת "המיצר" והמעבר בה בימי קדם היה הכרחי לכל מי שביקש לעבור בין צפון הגולן לדרומו. במקום זה גם התרחש קרב מכריע בין ישראל לארם בימיו של המלך אחאב לפני כ-2,900 שנה. אחאב נקט בתכסיס ומשך את הצבא הארמי הענק ללחימה בתוך המיצר, שבו רוחב החזית צר, וכך הצטמצם היתרון של הארמים - והצבא הישראלי הקטן הביס אותם.
מראה הנחל שקרוי על שם המיצר אינו אופייני לגולן, ובמדרונותיו יער סבוך ובו מתקיים ערבוב כמעט בלתי-אפשרי של צמחים מעולם הצומח הים-תיכוני לצד צמחים ערבתיים ומדבריים. ממול בולטים בנוף הרי הגלעד הצחיחים יותר, שם גם עובר הגבול בין ירדן לסוריה.
112 צפייה בגלריה
תבליט מנורת שבעת הקנים מעל "מערת המנורה". חלק משדה הקבורה של הכפר העתיק אפקה
(צילום: גלעד כרמלי)
112 צפייה בגלריה
נוף נחל מיצר. הרכס ברקע: צידו השני של נהר הירמוך וגבול סוריה-ירדן
(צילום: גלעד כרמלי)
בתום ירידה תלולה הלכנו באפיק הנחל המוצל ולצידו, עד שהגענו לכביש ובו פיצול שבילים: "שביל הגולן" ממשיך בתלילות למעלה לאורך הכביש, ואילו שביל כחול ממשיך בכיוון השני של הכביש בעלייה מתונה ומוביל לתצפית על מפל מיצר. אם אין לחץ של זמן מומלץ ללכת לראות את המפל שאמור לזרום גם בקיץ (סטייה כוללת של כ-3 ק"מ הלוך-חזור), אך אנחנו החלטנו לוותר ולהמשיך במסלול לעבר מבוא חמה.
בתום עלייה ארוכה ואז הליכה בין שטחי המרעה, המטעים ושדות החיטה של מבוא חמה הגענו אל טיילת מצוקי האון, שמספקת תצפיות מהפנטות על הכינרת, ועצרנו להפסקת צהריים בהר נמרון. לאחר מכאן המשכנו בירידה דרך יער מבוא חמה. בעונה זו אמורים לפרוח לאורך השביל אירוסים סגולים - בקרב הבוטנאים יש מחלוקת אם מדובר באירוס שחום או אירוס הגלבוע, ויש אפילו מי שטוענים שמדובר במין חדש ונפרד. אבל בעקבות היובש בדרום הגולן הפריחה השנה הייתה מאוד דלילה ומאוד קצרה, וראינו רק אירוסים נבולים.
המשכנו לרדת בשביל עד לעלייה אל נקודת הסיום של "שביל הגולן" במעיין עין עקוב - אולם אנחנו לא עלינו, אלא המשכנו בירידה עם השביל המסומן בירוק לכיוון חוף האון.
חשוב לדעת שמדובר בירידה ארוכה ותלולה בדרך ג'יפים שכולה חשופה לשמש. כשהשיפוע מתמתן יש לפנות שמאלה אל דרך עפר שמסומנת במפות ישנות ובאפליקציות הניווט באדום - אך במפות חדשות וגם בשטח אינה מסומנת. דרך זו מובילה אל בית העלמין ואחריו אל תחנת "דור אלון" האון, ולאחר מכן ממשיכים עם "שביל סובב כינרת" אל החוף. על כביש 92 ליד תחנת הדלק עוברים אוטובוסים שבעזרתם ניתן להגיע בחזרה למרכז: קו 51 לטבריה וקו 151 לעפולה.
ואם בכל זאת רוצים אוהל?
המעוניינים בכל זאת להתבסס בטיול על לינת שטח חינמית ולסחוב אוהל יכולים גם לעשות זאת ב-6 ימים במסלול די דומה - אולם במקרה כזה אמליץ להתחיל בנקודת ההתחלה הרגילה של "שביל הגולן" בקופות החרמון, אחרת היום הראשון יהיה ארוך מדי, ואני מזכיר כי ניתן להיכנס לאתר החרמון רק החל מ-8:00 בכל בוקר.
חניוני הלילה המומלצים בטיול כזה, מצפון לדרום:
- חניון פלס"ר 7 - מסתורים לאוהלים, שולחנות פיקניק, פחי אשפה, פיצוצייה בבוקעאתא (מרחק כ-600 מטר)
- חניון עין זיוון - מסתורים לאוהלים, ברז מים, שולחנות פיקניק, פחי אשפה, צרכנייה בקיבוץ
- חורבת חושנייה - אין תשתיות
- חניון דליות - מסתורים לאוהלים, שולחנות פיקניק, פחי אשפה
- חורשת גבעת יואב - מסתורים לאוהלים, פחי אשפה, צרכנייה במושב
חניוני לילה נוספים לאורך המסלול:
- חניון אלוני הבשן (באמצע הדרך בין עין זיוון לחושנייה, סטייה של כ-1.5 ק"מ מהשביל) - ברז מים, שולחנות פיקניק, נקודות חשמל, פחי אשפה, צרכנייה במושב (החניון נמצא ליד מגרש הכדורסל ביישוב ומיועד למטיילים המגיעים רגלית בלבד)
- חניון אמפי גולן (באמצע הדרך בין גבעת יואב למבוא חמה)- מסתורים לאוהלים, שולחנות פיקניק, פחי אשפה
- חניון יער מבוא חמה - עין עקוב (הקצה הדרומי של "שביל הגולן") - שולחנות פיקניק, פחי אשפה
המעוניינים להקל על המסע יכולים לפנות לחברות שמציעות טיול בשביל יחד עם מעטפת לוגיסטית מלאה:
- "שחר ארץ הגולן" מציעים שירותי איסוף והקפצת ציוד לינה וקמפינג אישי, אספקת ציוד קמפינג ו/או אספקת מים לשתייה, ארוחות שטח ועצים למדורה - כל השנה וגם למטיילים בודדים. לפרטים: זיו - 052-8022577
- ב-"Walk About Love" מציעים למטיילים להצטרף בחודשים אפריל ומאי טרקים מאורגנים בשביל עם מעטפת לוגיסטית מלאה. לפרטים: אולגה - 054-9144660 / רע - 054-5454013
- "בשביל הגולן" מציעים תפירה של טיול מאורגן עם מעטפת לוגיסטית מלאה - לקבוצות בחודשים אפריל ומאי. לפרטים: מאור – 052-3689671
ומה לגבי טיולים חד-יומיים?
כמו "שביל ישראל", גם את "שביל הגולן" ניתן לחלק למקטעים חד-יומיים שניתן לצעוד בזה אחר זה, ולאו דווקא ברצף. החלוקה המומלצת היא ל-13 מקטעים, וניתן להתחיל בנקודת ההתחלה הרשמית בקופות החרמון ולסיים בנקודת הסיום הרשמית בעין עקוב - או להאריך את המסלול כמוני ולהתחיל ברכבל העליון ולסיים בחוף האון.
חשוב לדעת שהמסלולים הם קוויים ולא מעגליים, ולכן נדרש לדאוג לרכב איסוף בסיום כל מקטע. ניתן גם להיעזר בשירותי מוניות בתיאום מראש: הסעות סולימאן אמיר - 050-8215666 / אלכס שירותי הסעות ומוניות – 053-8898830 / מוניות קצרין- 050-9336492 / מונית VIP ביצ’ו דוד- 054-5288869 / תמר בגולן- 054-6544888.
למזכרת מהטיול, ניתן אף להחתים בסיום כל מקטע את "דרכון שביל הגולן" בשורת בתי עסק - לרשימה המלאה לחצו כאן.
יש גם אופציה ללינה בבתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע - ביס"ש חרמון ליד קיבוץ שניר וביס"ש גולן בקצרין - אך נדרש לדאוג גם להסעה לתחילת המסלולים. המחירים - החל מ-232 שקלים ללילה לאדם בחדר זוגי בביס"ש גולן והחל מ-279 שקלים בביס"ש חרמון. לפרטים והזמנות: המוקד הטלפוני 03-6388688 או בוואטסאפ 052-3689777.
מתי מומלץ לצאת?
הזמן המומלץ ביותר לטיול ב"שביל הגולן" הוא בין החודשים מרץ למאי (כולל), אז הנוף כולו ירוק ופורח, ובין ספטמבר לנובמבר - אז מזג האוויר סתווי ונעים רוב הזמן, וגם פריחת הסתיו היפה מופיעה (חלמוניות ברכס בשנית ובמצוקי האון, וסתווניות וכרכומים בשאר האזורים).
בכל מקרה מומלץ להתחיל את הטיול בשעות הבוקר המוקדמות ולסיים לפני שמחשיך, ובימים חמים גם לעצור להפסקה ארוכה בשעות הצהריים החמות.
בעונת השלג (דצמבר-מרץ), מקטע החרמון עלול להיות סגור למטיילים בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים. בעונת הגשמים ומעט אחריה, השטח בין חורבת חושנייה לחניון דליות עלול להיות מוצף וקשה למעבר.
מה לקחת?
- נעלי הליכה טובות
- תרמיל גב נוח + כיסוי נגד גשם
- אוהל
- מזרן שטח
- שק שינה מתאים לעונה
- כובע רחב שוליים
- משקפי שמש
- קרם עם מקדם הגנה
- לפחות 3 ליטרים מים לאדם (ליום)
- סנדלים (בתרמיל) לצורך הליכה במים
- מגבת קטנה לניגוב הרגליים
- מטען נייד לטלפון (המלצה אישית: מטען סולארי)
- שקיות לזבל
- שקית לכביסה
- נייר טואלט
- אלכו-ג'ל
- תיק רחצה עם: סבון, מראה בלתי-שבירה, מברשת ומשחת שיניים, דיאודורנט, סכיני גילוח ומוצרי היגיינה
- מגבת לשטיפת הפנים
- ערכת עזרה ראשונה עם: פולידין, פלסטרים, תחבושות ופדי גזה + תרופות כמו אקמול
- דוחה יתושים
- מקלות הליכה (מומלץ)
- פנס (מומלץ פנס ראש)
- אטמי אוזניים ללילה (לפעמים השכנים בחניון הלילה מרעישים)
- ערכת בישול+קפה, כלי אוכל רב-פעמיים
- אוכל מומלץ: כיכר לחם פרוס / קרקרים, קופסאות שימורים, קבנוס, אורז/פסטה/פתיתים, ממרחים שלא דורשים קירור (גם לאחר הפתיחה), רסק עגבניות, תבלינים, שמן בתרסיס (שלא יישפך בתיק), חלב עמיד, ירקות, אגוזים/שקדים/פירות יבשים, קורנפלקס, חטיפי אנרגיה
- אולר, פותחן, מצית וגפרורים
- מסמכים אישיים: תעודת זהות, רישיון נהיגה, כרטיס קופת חולים
- כרטיס אשראי + כסף מזומן
ביגוד מומלץ למסע
- 5-4 חולצות מנדפות זיעה לימי ההליכה, ואחת נקייה למנוחה בערב
- מכנסי טיול מנדפים ומתפרקים
- מכנסי ספורט למנוחה בערב
- גרביים ותחתונים כפי הצורך (מומלץ להחליף כל יום)
- בגד ים
- ביגוד חם, עדיף קומפקטי, כפי הצורך ובהתאם לעונה: מעיל, כפפות, כובע גרב, גרביים חמות, חולצה תרמית, גטקס
- כפכפים לסוף היום (אתם תגידו לנו תודה, הבטחה)
112 צפייה בגלריה
הציוד מוכן לטיול, לפני תחילת המסע. מומלץ מאוד לקחת מפת סימון שבילים פיזית
(צילום: גלעד כרמלי)
טיפים נוספים וכללי בטיחות חשובים
- לתכנן מראש את המסלול ואת משך ההליכה. מומלץ לקרוא את המידע באתר "שביל הגולן" של "תיירות גולן" וגם להצטרף לפני הטיול לקבוצת הפייסבוק "טרק ישראלי - שביל הגולן", לעיין בפוסטים שפורסמו שם בעבר ובשאלות שנשאלו – ולשאול שאלות נוספות במקרה הצורך.
- להתחיל את הטיול מוקדם כדי להימנע מהליכה בשעות החשכה. בימים חמים מומלץ לעצור את ההליכה בשעות הצהריים ולנוח בצל.
- לברר מה מזג האוויר הצפוי, תוך דגש על עומסי חום או אזהרות על שיטפונות. מומלץ לפנות למוקד המידע של רשות הטבע והגנים בטלפון 3639*.
- להצטייד בעותק פיזי של מפת סימון שבילים מעודכנת של חרמון וגולן (מפה מס' 1) או מפות שביל הגולן החדשות מ"סדרת הטרקים של ישראל", בנוסף לאפליקציות ניווט בטלפון הנייד כמו IsraelHiking או "עמוד ענן".
- להקפיד על הליכה בשבילים המסומנים בלבד. בגולן במיוחד אסור בשום אופן לחצות גדרות ולרדת מהשביל המסומן - במספר רב של מקומות השביל עובר סמוך לשדות מוקשים. כמו כן אין להתקרב למצוקים או לנחלים גועשים בשעת שיטפון, ואין להיכנס לשטחי אש המשמשים את הצבא לאימוני ירי.
- בכל פעם שמגיעים לצומת שבילים ולא רואים סימון בשטח - יש לבדוק במפה או באפליקציית ניווט היכן עובר המסלול. פעמים רבות, דווקא השביל שנראה בשטח יותר ברור ומתבקש - הוא השגוי.
- בטיול בגולן תתקלו בגדרות ושערי בקר רבים. הקפידו לעבור רק במקומות המיועדים, פתחו את השער וסגרו אחריכם.
- אין לטייל במקטע החרמון בימי שלג. המעוניינים להתחיל את הטיול בירידה במסלול הר חבושית בחרמון נדרשים לתאם זאת מראש עם חמ"ל ההגנה המרחבית של חטיבת ההרים: 04-6966201.
- מומלץ לתאם מראש חלונות זמן קבועים, פעם-פעמיים ביום, שבהם תהיו בקשר עם איש הקשר שלכם כדי לעדכן שהכל בסדר.
- אין להתקרב אל בעלי חיים. אין לאכול או להוסיף לתה צמחים לא מוכרים.
- הלינה מותרת רק בחניוני לילה מוכרזים. מיקומי כל חניוני הלילה החינמיים האפשריים לאורך המסלול, מצפון לדרום: חניון פלס"ר 7, חניון עין זיוון, חניון אלוני הבשן, חורבת חושנייה (ללא תשתיות), חניון דליות, חורשת גבעת יואב, חניון אמפי גולן, חניון יער מבוא חמה - עין עקוב.
- מותר להבעיר אש רק במקומות המיועדים לכך. אין להשתמש בחומרי בערה שנאספו בשמורות טבע. אין להשאיר גחלים לוחשות בשטח, אלא להשליכם למקום המתאים לכך.
- יש להימנע גם משריפת נייר טואלט או מגבונים לחים בעת ההליכה ל"שירותים" – ולאסוף אותם לתוך שקית הזבל שאתם לוקחים איתכם.
- אחרי שהקמתם את האוהל ועד שתיכנסו אליו כדי לישון – ודאו שכל פתחיו סגורים באופן הרמטי, כדי שאף בעל חיים לא ימצא בטעות את דרכו פנימה וימתין לבואכם בתוך שק השינה.
- אל תשאירו את הנעליים מחוץ לאוהל בלילה, ובכל מקרה נערו אותן בבוקר לפני שתנעלו אותן שוב – כדי לוודא שאף בעל חיים עוקצני לא מצא בטעות את דרכו פנימה. גם את התיק עדיף לא להשאיר מחוץ לאוהל, ולוודא שהוא סגור הרמטית לפני שהולכים לישון.
- אל תשאירו את שקיות האשפה מחוץ לאוהל גם לא במהלך הלילה, זה ימשוך חיות בר.
- במקרה של סכנת חיים, אובדן הדרך או פציעה ללא יכולת פינוי עצמי – יש לחייג למוקד 100 של המשטרה ולהזעיק את מתנדבי יחידת החילוץ האזורית.
פורסם לראשונה: 06:01, 11.04.25
