הקיץ כבר כאן, הטמפרטורות עולות, והשמש הישראלית קוראת לכולנו לצאת אל הים האהוב. עם פתיחת עונת הרחצה, יצאנו לבדוק את אחד החופים הכי מסקרנים בעיר חיפה – חוף בת גלים. בשכונה המתעוררת הזו תמצאו אווירה נוסטלגית ונעימה, מים כחולים ופינות חמד קסומות שרק המקומיים מכירים.
חוף בת גלים חיפה
(צילום : אסף קמר)
שעת בוקר באחד מבתי הקפה האופנתיים בשדרות בת גלים. אני שותה קפה באווירה סטודנטיאלית עם בועז בר-שי – מדריך טיולים, משורר, יזם חברתי ויליד חיפה גאה – שהבטיח לחשוף את יופייה של השכונה, עברה המפואר וגם את מצבה העגום של הטיילת המקומית, ולקנח בקפיצה למים בחוף פחות מוכר ואהוב במיוחד על המקומיים.
הסיור לחוף המומלץ של בת גלים מתחיל ברגל שמאל. במקום צעידה על טיילת מטופחת לאורך הים, אנחנו נתקלים במבנים נטושים מתקופת המנדט הבריטי, עזובה, וגדרות ברזל חלודים שמסתירים את אחד החופים היפים ביותר בישראל.
"הבטיחו טיילת לבת גלים כדי שהתושבים יוכלו ליהנות מהנוף, לנסוע על אופניים, לטייל, אבל תסתכלו סביב, זה לא נראה כמו טיילת", אומר בר-שי באכזבה גלויה. "השאירו את הנוף כמו שהוא, את הבריכה הבריטית שהתייבשה, את גדרות הקזינו, מבנה נטוש שכבר שנים מחכה למישהו שיבנה אותו מחדש. התחושה היא של הזנחה ועצבות. לצערי, אנחנו הולכים ומאבדים את הפוטנציאל האדיר שהיה כאן בעבר".
מבנה הקזינו הנטוש, שהיום מתפורר ומוקף גדרות, היה במאה הקודמת מוקד בילוי שוקק חיים. בועז נסחף בגל של נוסטלגיה ומתאר בהתרגשות את זיכרונותיו המשפחתיים: "פה הייתה בריכת שחייה אולימפית מימי המנדט הבריטי. להורים שלי יש צילומים שלהם משנות השלושים של המאה הקודמת, מתרחצים בבריכה והמון אדם מוחא כפיים בהתלהבות. סבתא שלי הייתה לוקחת אותנו לבריכה הזאת כשהיינו ילדים, כל המשפחה הייתה מתכנסת פה, וזה היה יום מיוחד, יום של חג. אני זוכר את הסיפורים שסבתא שלי סיפרה לנו על הערבים המפוארים שנערכו במקום, עם תחרויות שחייה, מוזיקה חיה, והרבה מאוד שמחה. תראו איזה עושר היה פה פעם, ואיך אנחנו מתקדמים אחורה במקום קדימה".
לצד הנוסטלגיה המתקתקה, בן המקום מתייחס באכזבה למצב הנוכחי: "כואב לראות את ההזנחה. המקום שהיה בעבר לב-ליבו של האזור הפך למקום עזוב, שכוח. כשאני מסתכל מסביב, אני מרגיש עצוב, כל הזוהר שהיה כאן פשוט התפוגג".
לאחר צעידה די מבאסת בטיילת המוזנחת של בת גלים, לכיוון צפון – בין מכוניות חונות ומדרכה צרה במיוחד שהופכת כל רוכב אופניים למתנקש סדרתי, וכל עגלת ילדים יוצרת פקק – אנחנו מגיעים סוף סוף לחוף המוסדר של בת גלים, ופוגשים שם במקרה את הצלם של השכונה: מקסים סקיניצ'נקו (33), שעלה מאוקראינה בגיל 6 וכיום מתגורר בשכונה. מקסים מייצר גלויות מיוחדות בעזרת מצלמת פילם ישנה, כמו פעם.
"כמעט כל יום אני יוצא לסיבוב בשכונה ומצלם", הוא משתף בצניעות. "החלטתי להכין גלויות מהצילומים שלי ולמכור אותן בבתי הקפה פה בשכונה. אנשים קונים אותן, כותבים עליהן ושולחים לחברים ולמשפחה – וזה מאוד משמח ומרגש אותי".
מה מיוחד בבת גלים מבחינת צילום?
"אני חושב שזה בעיקר האור, במיוחד השקיעות. אני פשוט אוהב את האור של השכונה, לבוא לטיילת או לחוף ולצלם אנשים ורגעים יפים".
בועז קונה גלויה, ועוצר גם לקנות בירה קרה מהחבית בקיוסק הישן של ציפורה – קפסולת זמן עיצובית משנות השמונים, בעלת ערך סנטימנטלי עצום עבורו: "היינו קופצים לפה עם החברים לשתות משהו, לקנות ארטיק בשישים אגורות ופיצה משפחתית בשמונה שקלים. זה היה בילוי גדול עבורנו. המקום כמעט לא השתנה מאז – אותו צל, אותה פיצה, רק המחירים עלו. אבל התחושה נשארה בדיוק כמו פעם. כל פעם שאני מגיע לכאן, אני מרגיש כאילו חזרתי אחורה בזמן, לילדות שלי".
סוף סוף הגענו לחוף הקסום של בת גלים – רצועת חוף יפה וחולית, בתוך מפרץ מלאכותי של שוברי גלים ובטון, עם נוף חיפאי טיפוסי של טורי אוניות ענק בדרכן לפריקה בנמל המפורסם של העיר. הגולשים המקומיים מכנים את המפרץ הסלעי "בק דור", בזכות גלי הענק המושלמים שמתפוצצים בו בזמן סערות, ממש כמו בחוף ה"בק דור" המקורי שבהוואי. כל מי שלא מחזיק בתעודת זהות עדכנית עם המילה "חיפה", מומלץ שלא ינסה לגלוש כאן. הטיפוסים המקומיים מאוד רכושניים כלפי הגלים שלהם, וזה עלול להסתיים באלימות.
היום אין גלים ואין מכות, וחוף הגלישה המפורסם של בת גלים חצי שומם. אני מזיע ועייף מהליכות והסברים, ורוצה להיכנס למים הקרירים, אבל בועז הידען מזהיר מסלעים במים.
"אסף אני מקומי, גדלתי פה, תסמוך עליי", הוא מבטיח. "עוד חמש דקות של צעידה אל חוף נסתר יותר מהצד הדרומי של שובר הגלים, מאחורי גן משחקים - לא תתאכזב". חובבי הספורט הימי מכנים את פינת החמד הזאת "הלגונה", זו רצועת חוף חלומית ומצוחצחת עם חול זיפזיף נעים למגע, הרבה צל ושירותים ומקלחות נקיים.
"זה החוף הפחות מוכר של המקומיים, פנינה אמיתית", בועז מוריד חולצה ועובר לבגד ים. "הרבה אנשים לא מכירים את המקום, וזה יתרון גדול. אפשר ליהנות פה משקט אמיתי ופשטות. אני בא לכאן כדי לשבת בשלווה, להקשיב לגלים ולשכוח מהלחצים של היום-יום".
"החוף הזה הוא כמו הגרסה הישראלית של תאילנד – פסטורלי, שקט, חוף לבן, מים כחולים ואנשים יפים"
עמית בר-שי, הבן החביב של בועז שסיים זה עתה מילואים, מצטרף אלינו לטבילה עם בירה מהחבית, היישר מהקיוסק של ציפורה, ומוסיף לדיון את נקודת המבט הצעירה שלו: "החוף הזה הוא כמו הגרסה הישראלית של תאילנד – פסטורלי, שקט, חוף לבן, מים כחולים ואנשים יפים".
זמן הרחצה הגיע. האב והבן קופצים למים הקרירים בצעקות שמחה, ואני אחריהם. יש פלטה מושלמת, והמציל מרשה לנו לשחות לעומק, מעבר לקו המצוף והחבלים. בועז לא מסתיר את התלהבותו: "יאללה, סוף סוף הגענו למה שרצינו, למים! כולם מוזמנים לחוף בת גלים. לא צריך לנסוע רחוק, הכול נמצא כאן. זה מקום מושלם לבוא עם המשפחה, עם החברים, פשוט ליהנות מיום רגוע ליד הים. אני באמת מזמין את כולם להגיע ולראות בעצמם למה המקום הזה כל כך מיוחד".
מי המפרץ מלאים בזיהום מורגש וטינופת ימית: פירורי פלסטיק קטנטנים בכל הצבעים, שקיות ניילון קרועות ולכלוך דוחה וטיפוסי לעיר נמל סואנת – שהפך את השחייה לחוויה קצת מלוכלכת
לפני הטבילה במים ובמהלך הסיור וההסברים, רציתי להעניק לחוף הנוסטלגי של שכונת בת גלים ציון גבוה – בזכות ניקיון החוף והמתקנים, הנוף המשגע של הכרמל והאווירה הנעימה. אבל דברים שרואים מכאן, לא רואים משם. באופן מעצבן במיוחד, מי המפרץ מלאים בזיהום מורגש וטינופת ימית: פירורי פלסטיק קטנטנים בכל הצבעים, שקיות ניילון קרועות ולכלוך דוחה וטיפוסי לעיר נמל סואנת – שהפך את השחייה לחוויה קצת מלוכלכת.
לסיכום: חוף בת גלים בחיפה – שכונה מתעוררת עם רצועת חוף מסקרנת, שמשלבת בין קסם נוסטלגי לוויב של חופשה סטודנטיאלית וצעירה בחו"ל. אז תכינו את המגבות, כי השמש, הים והגלים כבר מחכים לכם. ולא צריך לפחד מכרישים במים, הם בטח מתרחקים מהזיהום והלכלוך.
