ימי הסתיו הנעימים הם הזדמנות מצוינת לחזור אל מסלולי הטיול של המדבר אחרי ימי הקיץ החמים, ומומלץ במיוחד להגיע אל נחל אלות שבמרומי הר הנגב – שם עצי אלה אטלנטית מפתיעים עם לבלוב ירוק, לצד נוף מרהיב ושרידים מרתקים מתרבויות עתיקות שישבו באזור בימי קדם. במקום גם פורח בעונה זו הכרכום הדמשקאי הנדיר שפרחיו סגולים, אך בעקבות שנות הבצורת פריחתו דלילה מהרגיל.
עוד טיולים מומלצים לסתיו:
נחל אלות הוא יובל של נחל ניצנה – מהגדולים שבנחלי הר הנגב, שנמשך בעמק רחב ושטוח מהר רמון צפונה אל מישורי חולות עגור, חוצה את הגבול עם מצרים ולאחר כמה קילומטרים נבלע בדיונות החול של סיני ונעלם. ראשיתו של נחל אלות בהר רומם – הפסגה השנייה בגובהה בנגב, אשר מתנשאת לרום של 1,014 מטרים מעל פני הים.
היציאה לטיול בנחל אלות היא מהאתר המכונה "בורות לוץ" – אזור במורדות הר רומם ובו מקבץ של 17 בורות מים הפזורים על פני שטח של 2 קמ"ר. מדובר בשריד להתיישבות חקלאית עתיקה שהתקיימה במקום ככל הנראה בתקופה הכנענית הקדומה לפני כ-3,500 שנה – ונותרו ממנה בשטח גם גורן עתיקה, טרסות ומאגורה (בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו). החקלאים הקדומים בחרו להתיישב דווקא כאן, משום שמדובר באזור גבוה יחסית, אשר זוכה ליותר גשמים מאשר אזורי הנגב האחרים. הטרסות הרבות בתוואי נחל אלות מעידות כי המים שזרמו בו שימשו לפעילות חקלאית.
היישובים החקלאיים באזור פרחו בתקופת המלך שלמה, אז היו חלק ממלכת יהודה, והמשיכו להתקיים כיישובים יהודיים עד אחרי חורבן בית המקדש הראשון במאה ה-6 לפני הספירה. היישובים המשיכו להתקיים גם אחרי שהבבלים החריבו את ירושלים והביאו לסופה של ממלכת יהודה – אך עשרות שנים לאחר מכן פלשו האדומים לחלקים הדרומיים של הממלכה המובסת, וניצלו את מפלת ירושלים כדי לתקוף ולהחריב את היישובים היהודיים שעוד נותרו בנגב. על פי הממצאים הארכיאולוגיים, בהמשך ישבו באזורים הללו גם הנבטים ואחריהם הביזנטים, אך נוכחותם כנראה הייתה הרבה יותר דלילה לעומת היישובים הכנעניים והיהודיים שקדמו להם.
הנחל עצמו נקרא על שם עצי האלה האטלנטית העתיקים שגדלים באפיקו, חלקם בני כמה מאות שנים וגזעיהם העבותים והחלולים מעידים על כך. לצידם, גדלים באפיק הנחל גם עצי שקד הרמון רבים, שמתכסים בסוף החורף בפריחה ורודה ויפה. בימי ראשית הסתיו עוד ניתן לראות את העצים המדבריים הללו מלבלבים בירוק מפתיע – לקראת השרת העלים בשלכת.
גם עצי האלה האטלנטית וגם עצי שקד הרמון הם שרידים של אוכלוסיית עצים גדולה בהרבה מתקופות קדומות וגשומות יותר, שבהן האזור הזה כלל לא היה מדבר. בערוצי הנחלים שאליהם מתנקזים מי הגשמים הבודדים שיורדים באזור זה, הצליחו חלק מהעצים לשרוד עד היום – ותפוצתם המקוטעת מרמזת כי ייתכן שבעבר השתרע כאן יער אחד גדול.
מסלול קצר ומסלול ארוך
ניתן לצאת לטיול ארוך במסלול של כ-9.5 קילומטרים הכולל תחילה ביקור בבורות לוץ, ולאחר מכן הליכה בתוואי נחל אלות, איגוף של ראש אלות – "הפירמידה" שבולטת בשטח – טיפוס לפסגה שמתנשאת לרום של 973 מטר ונשקף ממנה נוף מהפנט של כל אזור הר הנגב, וחזרה דרך יובל אחר של הנחל. לחילופין, ניתן לצאת לטיול קצר יותר במסלול של כ-6 קילומטרים – ללא ביקור בבורות לוץ וללא האיגוף של ראש אלות, אך כן עם טיפוס לפסגתו.
גם הטיול הארוך וגם הטיול הקצר מתחילים מהליכה בשביל "סובב בורות לוץ" המסומן באדום – אך במקטעים שונים ממנו: המעוניינים במסלול הארוך ילכו מהחניון ימינה בשביל האדום, ואילו המעוניינים במסלול הקצר ילכו מהחניון שמאלה בשביל האדום.
בסמוך לחניון בולט הבור המרכזי – בריכת מים שקוטרה כ-17 מטרים ועומקה כ-4 מטרים – ובשנים גשומות היא נראית כמו נווה מדבר אמיתי, אך כעת היא ריקה ויבשה. יש לציין כי הכניסה למים בכל הבורות אסורה בהחלט, ויש להתקרב אליהם בזהירות משום שאינם מגודרים.
המסלול הקצר: לאחר כ-1.5 קילומטרים בשביל האדום פונים שמאלה אל השביל המסומן בירוק לכיוון ראש אלות. מומלץ לשים לב בסמוך לפיצול השבילים לעץ האלה הגדול והמפורסם של בורות לוץ ולטרסות העתיקות שבתוך הערוץ הרחב מצד שמאל. הצמח הענק שנראה כמו מנורת בית המקדש הוא בוצין סיני, שפורח בצהוב באביב ובקיץ, אך לעתים גם בסתיו. לאחר כקילומטר, מעט מתחת לפסגת ראש אלות, מתחיל שביל מסומן באדום העולה בתלילות אל הפסגה, בעוד שהשביל הירוק ממשיך לכיוון מטה. לאחר הביקור בפסגה יורדים באותה הדרך וממשיכים למטה עם המשך השביל הירוק, אשר עובר בתוך הנחל ומוביל לאחר כ-3 קילומטרים בחזרה אל החניון.
המסלול הארוך: לאחר כ-2.5 קילומטרים בשביל האדום אשר עובר בין בורות המים השונים, הטרסות והגורן העתיקה – מגיעים אל פיצול שבילים ופונים ימינה אל דרך הג'יפים המסומנת בכחול. הולכים בדרך הזו עוד כ-2 קילומטרים לכיוון ראש אלות – ומאגפים את ההר בהליכה בתוך תוואי נחל אלות. בצומת השבילים הבא פונים שמאלה אל השביל המסומן בשחור ולאחר קצת פחות מקילומטר השביל השחור מסתיים ופוגשים שביל מסומן בירוק – שבו פונים תחילה שמאלה לעבר פסגת ראש אלות. אחרי כ-300 מטר יש לשים לב לפנייה שמאלה אל השביל המסומן באדום שמוביל בתלילות אל הפסגה. לאחר המנוחה והתצפית בפסגה חוזרים באותה הדרך אל הפיצול הירוק-שחור, וממשיכים ממנו עם השביל הירוק אשר עובר בתוך הנחל ומוביל לאחר כ-3 קילומטרים בחזרה אל החניון.
כרכומים, סתווניות ויפרוקים
לאורך השבילים מומלץ מאוד לחפש את פרחיו הסגולים של הכרכום הדמשקאי הנדיר, שגדל בארץ רק במרומי הר הנגב ובפסגות הרי אילת. הוא פורח בסתיו בפרחים גדולים (אורכם 5 ס"מ) הבוקעים ישר מהאדמה היבשה ללא עלים. בחורף, רק לאחר שהפרחים נובלים, הכרכום מוציא עלים ירוקים.
פרח סתיו יפהפה נוסף שייתכן שתפגשו בטיול הוא סתוונית הקליפות – הראשונה בפריחתה מבין מיני הסתווניות השונים, שבוקעת מתוך האדמה היבשה עוד לפני הגשם הראשון (בניגוד לסתוונית היורה המוכרת משאר אזורי הארץ, שבוקעת רק אחרי הגשם המשמעותי הראשון). פרחיה לרוב ורודים, אך ייתכנו גם לבנים.
ואיך בכלל תבדילו בין הכרכומים לסתווניות? למעשה זה מאוד פשוט: לכרכומים יש שלושה אבקנים, ואילו לסתווניות יש שישה אבקנים.
שימו לב: הסיכוי הגבוה ביותר לפגוש כרכומים וסתווניות הוא בצדי השביל האדום שיוצא מהחניון שמאלה – ולכן, למי שבחר לטייל במסלול הארוך, מומלץ בסיום הטיול להמשיך מעט גם בשביל הזה שאינו נכלל במסלול, ולחפש את הפרחים. נדגיש כי היקף ועוצמת הפריחה משתנה משנה לשנה, וכי בכל מקרה לא מדובר ב"מרבדים פורחים" אלא בכמה פרחים בודדים שאולי תפגשו וגם קל מאוד לפספס – אולם כולם יפים ומיוחדים.
פרח סתיו נוסף שצומח במסלול הוא הבן-חצב המדברי, אך הוא צנוע מאוד וקשה להבחין בו. לעומתו, בולטים בנוף צמחי יפרוק המדבר עם "פרחים" בצבע אדום בוהק – אך אלו למעשה פירותיו.
כדי להגיע נוסעים כ-30 ק"מ בכביש 171 מערבה מצומת הרוחות (בה"ד 1) עד השלט שמפנה ימינה אל דרך עפר שמובילה לחניון הלילה בורות לוץ. במקום חניה מסודרת, שילוט עם הסבר על מסלולי הטיול, שירותים מתוחזקים וברז מים. למעוניינים – הלינה במקום אינה בתשלום ואפשרית באוהלים פרטיים בלבד, אין אפשרות לשכור אוהל. הנסיעה בכביש 171 מותרת רק בשעות 16:00-7:00 ובמהירות מקסימלית של 50 קמ"ש.
משום שאזור ראש אלות הוא שטח אש, ניתן לטייל במסלולי נחל אלות רק בסופי שבוע ובחגים או לאחר תיאום עם מתא"מ פיקוד דרום בטלפונים 08-9902926/7/8 או 052-9010563 (להודעות וואטסאפ בלבד).
