פרסום ראשון: בהוראת המשטרה ובשיא חופשת הקיץ - נחסם תוואי הגישה לאתר עין חרדלית, אחד המתוירים ביותר בגליל המערבי, בשל "סכנת חיים".
אלפי מטיילים מגיעים לעין חרדלית בכל שבוע, המסלול אליו קצר ונוח ומותאם לכל המשפחה (כולל לתינוקות במנשא) וניתן לפסוע בו בתוך המים הקרירים ולהצטנן בימים הלוהטים האלו של שלהי החופש הגדול, אך החל מהיום (ד') הגישה אליו הפכה לכמעט ובלתי אפשרית והמעיין היפהפה לא נגיש יותר לציבור כפי שהיה עד כה.
ההנחיה על סגירת התוואי התקבלה בידי מפקד תחנת נהריה, סנ"צ בסאם עליאן,שהורה על כך בעקבות דיון שהתקיים בנושא בחודש שעבר. מתברר כי כמה שנים מתקיימים דיונים על עתיד האזור, מאחר שנתיב הגישה לעין חרדלית צר, החניה בסמוך למעיין אינה מוסדרת ובעת אירועי חילוץ וחירום רכבי הצלה לא יכולים להכנס בנתיב החסום.
עליאן אמר כי כי על רשות הטבע והגנים "לממש את אחריותה ולפעול באופן מיידי לסגירת האתר למבקרים, עד להודעה חדשה ולבצע אכיפה במקום".
לדבריו, "המשך השהייה באתר במצבו הנוכחי עלול להוביל לתוצאות קשות, ועל כן נדרשת פעולה מיידית, אחראית ומקצועית מצד כל הגורמים הרלוונטיים".
תוואי הדרך מוגדר כיער טבעי לטיפוח והוא למעשה "יתום" ואינו שייך לכל מועצה אזורית שהיא, אלא נמצא תחת אחריות קק"ל. גורמים ברשות הטבע והגנים טוענים כי במשך שנים הביעו נכונות לסייע בהסדרת הגישה, אך נדרש שיתוף פעולה בין כל הגורמים במרחב, בהם המשטרה, קק"ל, המועצות האזוריות ומשרדי הממשלה.
עין חרדלית הוא אחד מהמעיינות הגדולים שמהווים את מקורותיו של נחל כזיב. המקום מהווה מוקד טיולים משמעותי בגליל המערבי ובצפון כולו, ומושך אליו עשרות אלפי מטיילים בכל סוף שבוע.
במשך הדורות היו מי עין חרדלית מנותבים באמצעות תעלות ואמות מים לשימושי חקלאות ותעשיות מסורתיות כמו טחנות הקמח שנבנו באפיק נחל כזיב ואף "מפעל הסוכר הצלבני" באחוזה הפיאודלית מנואט, ששרידיה נמצאים כיום באתר הארכיאולוגי חורבת מנות הסמוך לנחל - ובה ייצרו במאה ה-12 סוכר מקני סוכר. עד 1948 הובילה תעלה מים מהמעיין אל כפר הדייגים הערבי א-זיב, במקום שבו נמצא כיום הגן הלאומי אכזיב.
עד לפני כעשור, מי המעיין אף נשאבו על ידי "מקורות" במטרה לספק מי שתייה ליישובי האזור. אולם, בעקבות רצף של שנות בצורת, בחורף 2017 המעיין כמעט שהתייבש. למרבה השמחה, החורפים הגשומים שהגיעו לאחר מכן הפכו אותו שוב לשופע מים.
