"זריחת חצבים" בשמורת אודים
בין אודים לנחל פולג בשרון נמצאת אחת מתמונות הסתיו היפות בארץ: זריחת השמש מאירה אינספור חצבים הפורחים על מדרונות הגבעה הקטנה. הבוקר המוקדם הוא הזמן המושלם לבקר בשמורת אודים, וכשמתכננים את הטיול מומלץ לברר מראש את שעת הזריחה ביום הטיול ולקחת בחשבון הליכה של רבע שעה מהחניה ועד לנקודה שבה מומלץ לצפות בזריחה.
מה כותבים ב-waze: הכלנית 21, אודים.
ההגעה: נוסעים בכביש 2 באזור השרון ופונים למושב אודים. אחרי כ-270 מטר מגיעים לצומת T ופונים ימינה לרחוב הדגן. לאחר קצת יותר מ-300 מטר הרחוב מתעקל שמאלה והופך לרחוב החרוב. נוסעים כ-500 מטר ופונים ימינה ומיד שמאלה לרחוב הכלנית. נוסעים כ-280 מטר ורגע לפני העיקול שמאלה רואים מימין שלט ירוק שמציג את הכניסה לשמורת אודים. חונים בצד הרחוב. שער הכניסה לאודים סגור בשבתות ובחגים, ויש צורך ללכת ברגל ביישוב כ-1.1 ק"מ לכל כיוון.
המסלול: מהחניה ניגשים לשלט הירוק ויוצאים בשביל צר שמטפס על הגבעה. מרום הגבעה אפשר להשקיף צפון-מזרחה על הרי השומרון, ליהנות ממראה השדות שמתחתינו ולהביט מערבה לכיוון מכון וינגייט. סביב השביל, ובייחוד על המורד שמימין, פורחים בימות הסתיו אינספור חצבים, חלקם גבוהים במיוחד. בין החצבים אפשר לראות גם פרחי בת–חבצלת קטנות עלים, שיח קטן שגם לו פריחה לבנה ויפה. נמשיך בשביל הצר ובמהרה נגיע לקצה המצוק. מתחתינו זורם ערוץ נחל פולג, ומעברו השני יש גבעה נוספת שגם עליה פורחים חצבים. המעבר הצר של הנחל, מכונה "שער פולג". נשב למנוחה בקצה הגבעה ונשקיף על הנחל הירוק, על חורשות האקליפטוסים ועל הנוף הפתוח שמסביב בשעת הזריחה. נחזור בדרך שבה הגענו ואחרי דקה נפנה שמאלה לשביל צר שיורד אל שיפולי הגבעה ועובר בין חצבים. אחרי הליכה של דקות ספורות, נגיע לשביל רחב שעובר למרגלות הגבעה. נפנה ימינה ומיד נגיע לכביש ולחניה.
45-30 דקות. כ-350 מטר, הליכה קלה. ללא תשלום או הגבלת שעות. המסלול אינו מונגש.
תצפית זריחה מפסגת קרן סרטבה
הסרטבה (הר אלכסנדריון) המחודדת נישאת מעל מישורי בקעת הירדן, והתצפית ממנה מרשימה במיוחד. כשמגיעים לפסגה בזריחה, אחרי עלייה ארוכה שמתחילה עוד בחשכה, הופך המראה למיוחד עוד יותר. מכיוון שהנסיעה למקום ממושכת ויש עלייה רגלית ארוכה, צריך לצאת מספיק זמן מראש ולחנות לפחות שעה לפני הזריחה.
מה כותבים ב-waze: סרטבה.
ההגעה: נוסעים בכביש 90 באזור בקעת הירדן ומגיעים אל הפנייה למועצה האזורית בקעת הירדן. נוסעים כ-310 מטר צפונה ורואים משמאל פנייה לכביש צר שמטפס אל הסרטבה שנישאת מעלינו. מאחר שלאורך הכביש ישנו קו הפרדה רצוף, ממשיכים צפונה עוד כ-630 מטר, עד לצומת משואה. פונים פניית פרסה, חוזרים כ-630 מטר דרומה ופונים ימינה לכביש הצר והמשובש מעט. אחרי כ-800 מטר הכביש מתחיל לטפס בתלילות אל מרגלות הסרטבה. בזמן העלייה נשקף סביבנו הנוף המדברי של בקעת הירדן. לאחר כארבעה ק"מ של עלייה בכביש התלול והמפותל, מגיעים למפרץ חניה שנמצא בצד ימין של הכביש בתחילת "שביל הנערים" וחונים.
המסלול: מהחניה יוצאים שני שבילים המסומנים בירוק. הרחב יורד למרגלות ההר, והצר פונה ימינה ועולה על השלוחה הצרה שמימיננו. שביל זה מכונה "שביל הנערים", ובו נטפס לפסגה. מכיוון שבתחילת הדרך עדיין חשוך, מומלץ להצטייד בפנסים. נעלה בשביל הצר על הקרקע הסלעית וניצמד לסימון השביל הירוק. אחרי כעשר דקות העלייה מתמתנת לרגע, אך במהרה נחזור ונטפס בשביל הצר, בין הסלעים. כעבור 35-20 דקות של עלייה, מתחיל החלק התלול במיוחד של הטיפוס, וכדאי לנוח מדי פעם. השביל מתפתל בין אבנים, ובתוך עשר דקות נוספות נגיע לצומת שבילים. נמשיך ישר, נעלה בתלילות במשך כ-15 דקות עד לפסגה. את פנינו יקבלו שרידי מבצר עתיק. בשעת הזריחה עולה השמש מאחורי הרי עבר הירדן שממזרח ויוצרת מראה מרהיב ביופיו.
בתום הבילוי בתצפית ולאחר שהשמש עלתה לגמרי, נתחיל לרדת. אפשר לחזור באותה הדרך או להמשיך עם השביל המסומן בשחור ולרדת סביב ההר, דרך בורות המים הגדולים. הירידה דרך בורות המים מתונה וארוכה יותר. אחרי 15 דקות של ירידה, רואים מימין את הפתחים של בורות המים, שנראים כחורים ענקיים בצלע ההר. בתקופות שהיה המבצר פעיל, הייתה כאן מערכת תעלות שניקזה את מי הגשמים אל הבורות. ממשיכים לרדת ומגיעים לצומת השבילים שבו היינו קודם. מומלץ לפנות ימינה, לעלות כמה דקות, עד למפלס ישר שבו נפגוש שרידים מפתיעים. בין שלל האבנים פזורים גם עמודים מרשימים ולצידם אבנים ענקיות בצורת לבבות הנשענות זו על גבי זו. מכאן נרד בדרך שבה עלינו, לרחבת העפר ולחניה.
4-2.5 שעות. כ-4.5 ק"מ הליכה בינונית-קשה. ללא תשלום או הגבלת שעות, המסלול אינו מונגש.
שביל הערפילים מול מנזר גורני בעין כרם
בשעות הראשונות של היום מתכסה שכונת עין כרם שבעמק בערפילים לבנים כמו שמיכה שקטה. על רקע צבעי הזריחה, צריחיו המוזהבים של מנזר גורני, שממוקם בשיפולי ההר מעל עין כרם, נדמים כאילו הם צפים מעל העננים ומציעים מרהיב של טבע, אור וזהב. בשל ההליכה ממקום החניה ועד הנקודה שבה מומלץ לצפות בערפילי הבוקר ובזריחה, יש לצאת לדרך כ-30 דקות לפני מועד הזריחה.
מה כותבים ב-waze: צומת אורה, ירושלים.
ההגעה: מגיעים למעגל התנועה שבקצה הכביש הנקרא דרך אורה, העולה משכונת גבעת משואה בירושלים לצומת אורה. מעגל התנועה מתחבר לרחוב פנמה בקריית מנחם. במעגל התנועה פונים לכביש הצדדי לאורה ועמינדב. נוסעים מאחורי תחנת הדלק עד לצומת T ופונים ימינה. נוסעים מעט ונכנסים ימינה למגרש החניה הצמוד לצומת וחונים.
המסלול: מהחניה פונים לכיוון הצומת והכביש המוביל למושבים אורה ועמינדב וליד קנדי. חוצים את הכביש במעבר חצייה ובשני רמזורים, פונים ימינה וחוצים את צמד הכבישים המובילים שמאלה ולמטה להדסה עין כרם, דרך קלמן יעקב מן, במעבר חצייה ושני רמזורים. אחרי החצייה פונים שמאלה והולכים על המדרכה לתחנת האוטובוס. ממש לפני מפגש הכביש עם הרכבת הקלה, פונים ימינה לשביל סלול שיורד ולאחר כ-20 מטר מתפתל שמאלה. מכאן יורד השביל עד לתצפית המרשימה על צריחי מנזר גורני. הולכים בשביל ולקראת שעת הזריחה מרגישים את ערפילי הבוקר הצוננים של ירושלים. לאחר כ-800 מטר, שיארכו כ-15 דקות של הליכה איטית ומהנה, יתגלה המראה המרשים של צריח הזהב המרכזי של המנזר – "מוסקוביה".
נתקדם לנקודת התצפית המרכזית על המנזר ועל חמשת צריחיו המוזהבים. נמשיך לרדת עוד קצת בשביל כדי לתפוס את מראה המנזר וצריחיו מזוויות נוספות. השביל יורד עתה בין הגדר המקורית של שטח המנזר שמימין לבין גשר הרכבת החדש שמעלינו משמאל. נגיע לנקודה שבה הגדר של שטח המנזר שמימין נמוכה יחסית כדי לצפות מעליה ומבין המרווחים שבגדר המתכת החלודה מזווית שונה על צריחי המנזר. ככל שעובר הזמן, מתפזרים ערפילי הבוקר והנוף מסביב נפתח ובולט ביופיו. מכאן ניתן לרדת בשביל לכיוון מתחם בית החולים הדסה עין כרם או לחזור בעלייה מתונה בחזרה, הפעם מול נוף ההרים שעוטפים את עין כרם ממזרח ומדרום. לאחר כ-20 דקות הליכה נגיע למפגש השביל עם הכביש היורד לכיוון ביה"ח הדסה. נפנה שמאלה ונחזור באותה דרך אל מגרש החניה בצומת אורה.
כשעה. כ-2.3 ק"מ הליכה קלה. ללא תשלום או הגבלת שעות. המסלול מונגש.
זריחה על קו הבולענים במצוקי דרגות
מראה השמש העולה מעל ים המלח הוא אחד המראות המרגשים בארצנו. המסלול יורד מהכביש הראשי אל קו הבולענים בשביל נוח ומוביל לתצפית על הזריחה מעל ים המלח והרי מואב בדיוק בשעה שבה נצבעים השמיים בגוונים מרהיבים. בשל ההליכה ממקום החניה ועד לנקודת התצפית, יש לצאת לדרך כ-15 דקות לפני מועד הזריחה.
מה כותבים ב-waze: צומת מצוקי דרגות.
ההגעה: נוסעים בכביש 90 לאורך חוף ים המלח (מצפון לדרום) עד לצומת מצוקי דרגות. בצומת פונים ימינה לכיוון מצוקי דרגות. עוברים את המחסום הצבאי לכיוון דרום ובהזדמנות הראשונה פונים ימינה לרחבת עפר וחונים.
המסלול: הדרך לחוף הבולענים של מצוקי דרגות יחסית נוחה, אך במרחב קיימים בולענים וסדקים בקרקע, ולכן יש ללכת בה לאט ובזהירות. מהחניה יורדים אל כביש 90, וחוצים אותו בזהירות. עוברים את מעקה הבטיחות שמעברו השני יוצא שביל עפר רחב שיורד לכיוון ים המלח. יורדים בשביל ובמהרה מגיעים לצומת שבילים. ממשיכים ישר בשביל שיורד לכיוון הים, מתעקלים איתו מעט ימינה, וכעבור שלוש דקות מתעקלים קצת שמאלה. אחרי כ-350 מטר של ירידה, שיארכו שש דקות, השביל הרחב נעלם, ונמשיך בירידה לכיוון קו החוף וקבוצת הבולענים שלפנינו. כשמביטים לכיוון הים, רואים דחפור צהוב-כתום שקוע בבוץ – אליו מועדות פנינו. חשוב ללכת כאן בזהירות, מכיוון שמסביב עשויים להיות בולענים וסדקים בקרקע.
כשמתקרבים לדחפור, מומלץ לגשת ראשית אל סמוך לשפת הבולען המאורך שנמצא מימין. בכל נקודה אפשר לשבת ולהמתין לשמש שתעלה מאחורי הרי מואב ותצבע את השמיים, את הים ואת המים של הבולענים בצבעים ובגוונים יפהפיים. חשוב מאוד שלא להתקרב אל הבולענים יתר על המידה, משום שסביבם יש סדקים רבים שבהם הקרקע יכולה לקרוס. אחרי עליית השמש אפשר להסתובב בזהירות בשטח, וליהנות מזוויות ומראות נוספים. חוזרים באותה הדרך אל החניה.
כשעה. כ-1.2 ק"מ הליכה קלה-בינונית. ללא תשלום או הגבלת שעות. המסלול אינו מונגש.
זריחה ממצפור הר ברך בהרי אילת
העובדה שהתצפית מהר ברך על בקעת תמנע והרי אדום היא לכיוון מזרח, משם זורחת השמש, מזמינה אותנו לחוויה ייחודית. בניגוד לפסגות אחרות בהרי אילת, אל הר ברך אפשר להגיע ברכב, ממש כמעט עד לנקודת התצפית. השילוב בין הנוף המדברי המרהיב לבין הנגישות של ההר הופך אותו לנקודה מצוינת לתצפית בשעת הזריחה. מכיוון שההגעה למקום אורכת כחצי שעה של נסיעה בכביש 12 ועוד כחצי שעה בנסיעה איטית על שבילי העפר עד לפסגה, מומלץ לצאת מאילת לפחות שעה ורבע לפני מועד הזריחה.
מה כותבים ב-waze: לאחר הירידה מהכביש כותבים – הר ברך.
ההגעה: נוסעים בכביש 12 מאילת צפונה. אחרי כ-30 ק"מ פונים ימינה לשביל רחב המסומן בירוק. נוסעים בשביל המתפתל צפונה ומתעלמים ממפגשים עם שבילים שמסומנים בכחול (מימין), באדום (משמאל) ובשחור (שוב מימין). לאחר שבעה ק"מ בערך של נסיעה קופצנית, מתעקל השביל המסומן בירוק בחדות ימינה. בתוך כחצי ק"מ פונה השביל בחדות שמאלה, ואנו עוזבים אותו וממשיכים ישר בשביל רחב שמסומן בכחול. נוסעים כ-3.5 ק"מ ופוגשים שביל רחב נוסף שמסומן בירוק. ממשיכים עם השביל המסומן בכחול ומטפסים כ-1.2 ק"מ בשביל שחלקו סלול עד לרחבת עפר סמוך לפסגה וחונים. הנסיעה בשבילי העפר אל המצפה מתאימה לכל רכב, אך מומלצת בעיקר לבעלי רכב גבוה.
המסלול: מהחניה חוצים שער מתכת, עולים בין אנטנות וגדרות של בסיס צבאי נטוש, ובתוך ארבע דקות יוצאים דרך פתח רחב. יורדים מעט ומגיעים אל שפת המצוק של הר ברך. לפנינו נפתח נוף מרהיב שנחשב למראה הנוף המדברי היפה בישראל. כל בקעת תמנע פרוסה מתחתינו, על שלל ערוצי הנחלים והגבעות שבתוכה. הבקעה צבועה בצבעים רבים, בגוונים כהים ובהירים, ובמרכזה בולט הר תמנע, עשוי סלע גרניט בצבעי אדום ושחור. מימין ומשמאל ניצבים מצוקים תלולים ומשוננים שמקיפים את הבקעה, ומאחור מתרוממים הרי אדום האדירים.
כעשר דקות. כ-400 מטר הליכה קלה. ללא תשלום או הגבלת שעות. המסלול אינו מונגש.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.09.25
