רוב הישראלים שטסים לתאילנד מחפשים חופים לבנים, מסאז'ים מול הים וקוקטייל בשקיעה. אבל עבור אופק אדרי (25), יוצר תוכן מעפולה, ובת זוגו נטע מרקו (23), תאילנד היא דווקא המקום שבו אומרים כן לכל מיני דברים שנראים כמו רעיון רע. "אנחנו לא זוג מהנורמה", אומר אופק בשיחה עם ynet. "אנחנו עושים הכול ביחד, בין אם זה משהו שאנחנו אוהבים ובין אם פחות. גם אם אחד מאיתנו פחות מתחבר לחוויה מסוימת, אנחנו עדיין מנסים אותה יחד. בסופו של דבר אנחנו כל הזמן ביחד, וכל אחד עושה גם בשביל השני דברים שהוא אוהב. זאת הדרך שלנו להצליח".
"לפני חמש שנים נכנסתי לעולם הרשתות החברתיות", הוא מספר. "בהתחלה העלינו סרטונים מצחיקים ומתיחות. לאט-לאט הקהל גדל והגענו ל-70 אלף עוקבים בטיקטוק. ראיתי בלוגרים ברחבי העולם שמטיילים, מצלמים ומתעדים את החיים שלהם, ואמרתי לעצמי שאין מצב שאני מפספס את זה. בסוף חיים פעם אחת, אז החלטנו לטוס בפעם הראשונה לחו"ל – לתאילנד".
טועמים מהחיים
(צילום: אופק אדרי ונטע מרקו)
התחנה הראשונה במסע הייתה פטאיה, עיר תיירות פופולרית שידועה גם במוניטין הבעייתי שלה, הכולל תיירות מין, ברים וחיי לילה. אבל אופק טוען שיש גם פטאיה אחרת. "זה בהחלט לא המקום הראשון שחושבים עליו כשמדברים על זוג צעיר", הוא צוחק. "אבל שוב, אנחנו לא זוג רגיל".
לדבריו, לעיר יש פנים שונות. "יש את רחוב Soi 6, ששם נמצאים הברים, הריקודים וכל מה שאנשים מדמיינים כשהם שומעים 'פטאיה'. ויש את Walking Street, שהוא הרבה יותר תיירותי – עם מועדונים, מופעים, אטרקציות והמון אנשים מכל העולם. מי שמגיע לאזורים האלה יראה את זה. מי שלא רוצה – פשוט לא חייב להיות שם. יש בפטאיה גם חופים, טיולים, אטרקציות והמון דברים אחרים".
אחת החוויות הזכורות ביותר עבורם בפטאיה הייתה דווקא המפגש הקרוב עם הפילים. "הטיול עם הפילים היה מרתק", אופק נזכר. "אתה לא מסתכל עליהם מרחוק – אתה נוגע בהם, הולך לצדם, ופתאום מוצא את עצמך עומד איתם בתוך המים. לראות את הגודל שלהם מקרוב זו תחושה שקשה להסביר".
הפתעה נוספת שחיכתה ל"זוג המשוגע" בפטאיה הייתה הקלות שבה אפשר לשכור אופנועי ים. "בישראל אי אפשר לעלות על אופנוע ים בלי רישיון ימי מתאים, ובצדק", מדגיש אופק, שאין ברשותו רישיון כזה. "בתאילנד הכול הרבה יותר פשוט. חותמים על כמה סעיפים, מקבלים תדריך קצר ויוצאים למים".
לדבריו, דווקא הפשטות הזו מחייבת זהירות. "זו חוויה מטורפת, אבל גם מסוכנת אם לא מכבדים את הכללים ואת הים". לאחר התדריך הקצר הוא פתח גז. "אי אפשר להסביר את התחושה הזאת", הוא מתלהב. "אתה דוהר על המים, קו החוף של פטאיה מאחוריך והרוח בפנים. ובגלל זה אומרים על תאילנד: 'אם לא היית שם, לא תבין'".
אנחנו עוברים לתחנה השנייה במסע של "הזוג המשוגע" – האי פוקט. "חיפשנו מספרה פתוחה ולא מצאנו", אופק משחזר. "פתאום ראיתי מישהו עם כיסא פלסטיק באמצע החניה ואמרתי לעצמי: אין מצב שאני לא מסתפר פה".
מה שנראה כמו רעיון מצוין לסרטון הפך מהר מאוד למבחן סיבולת. "הוא שם עליי מגבת לבנה, וכל המקום היה מלא בריחות, זיעה ושערות מהתספורת הקודמת. היה שם מישהו לפניי שהזיע לתוך המגבת, ואני פשוט ישבתי שם והרגשתי שכל הגוף שלי מגרד".
למרות הכול, הוא לא חשב לקום. "זה היה אחד הדברים הכי גרועים והכי טובים בו-זמנית. מצד אחד רציתי לברוח משם, ומצד שני ידעתי שזאת בדיוק הסיבה שבגללה באתי – לראות איך אנשים חיים באמת".
אופק מסתפר
(צילום: נטע מרקו)
אחרי התספורת בחניה הגיע הזמן לאכול. בשוק קמאלה, הרחק מההמולה של פטונג ופוקט טאון, מצאו השניים שוק לילה מקומי והחליטו לקחת את ההרפתקה הקולינרית צעד אחד קדימה. "פתאום נטע אומרת לי: 'יש פה קרוקודיל!'", אופק צוחק. "בהתחלה חשבתי שהיא מתכוונת לפסל או למשהו כזה". אבל לא. "הלכתי לדוכן וראיתי שבאמת מוכרים שם בשר תנין".
נטע מודה שהיא הייתה זו שדחפה להרפתקה. "בארץ תמיד אמרתי שאני אוכלת הכול", היא צוחקת. "אבל בתאילנד פתאום הבנתי שזה פחות פשוט ממה שחשבתי". אופק מודה שגם עבורו טעימת בשר התנין הייתה מאבק קטן בין הסקרנות לבין האינסטינקט הטבעי לברוח. "זה קצת יותר כמו שניצל וקצת פחות מסטייק", הוא מנסה לתאר את טעמו של הזוחל. "אבל האמת? זה ממש טעים".
משם הדרך לעקרבים, צרצרים ואפילו לדוריאן – הפרי האייקוני שידוע בריחו החריף – כבר הייתה קצרה. "ברגע שנכנסים לזה, רוצים לנסות הכול", נטע צוחקת. "אבל דווקא את העקרב היה לי הכי קשה לאכול".
"כשהרמנו את השמיכה גילינו כתם של שתן"
אבל מהר מאוד הם גילו שתאילנד יודעת להיות גם הרבה פחות נעימה. אחת החוויות הקשות של הטיול התחילה דווקא בערב שגרתי בפוקט. "המלון עלה לנו 60 שקלים ללילה לזוג", מספר אופק. "וזה לא מחיר חריג בתאילנד. כבר ישנו במלונות במחירים דומים, ואפילו נמוכים יותר, וקיבלנו מקומות ברמה גבוהה".
אחרי יום ארוך של צילומים הם חזרו לחדר. "שמתי את הראש על הכרית והתחלתי לערוך את הסרטונים. פתאום ראיתי על השמיכה כתם של שתן". בהתחלה חשב שמדובר בלכלוך נקודתי. "אבל אז הרמתי את כל השמיכה וראיתי שזה בכל מקום".
תקרית השתן:
נטע עדיין מצטמררת כשהיא נזכרת באותו רגע. "זה פשוט היה וואו". השניים ירדו מיד לקבלה כדי להתלונן. "רציתי לקבל החזר על הלילה שנהרס", אומר אופק. "אבל הם לא הסכימו. אז לקחנו את הדברים והלכנו".
היציאה מהאי פוקט הפכה עבור הזוג הצעיר לשיעור ראשון ומטלטל בעולם אפליית המחירים כלפי תיירים. "הבנו מאפליקציות גרב ובולט שמחיר נסיעה מפוקט לקראבי אמור להיות בין 1,500 ל-2,000 באט", מספר אופק. "אבל ברגע שיצאנו עם המזוודות לרחוב, המציאות נראתה אחרת".
"נהג מונית ניגש אליי ושאל לאן אנחנו צריכים להגיע. אמרתי לו קראבי, והוא מיד נקב במחיר של 3,000 באט". אופק סירב לשלם את הסכום ובחר להזמין נסיעה דרך האפליקציה. "פתאום הנהג הראשון שבחרתי שלח הודעה שהוא רוצה יותר כסף. הזמנתי נהג אחר – וגם הוא ביטל. ועוד אחד ביטל. ועוד אחד. כבר לא הבנתי מה קורה".
בינתיים, אותו נהג מונית נשאר בסביבה. "הוא הסתכל עליי ואמר: 'אמרתי לך שלא תמצא במחיר הזה'". כאילו לא די בכך, גם המחיר המשיך לטפס. "3,000 באט הפכו ל-3,500, ואחר כך כבר ביקשו ממני 4,000 באט על אותה נסיעה".
אופק החליט לנסות להיחלץ מהמצב. "לקחתי את התיקים על הגב והתחלתי ללכת בחום, בתקווה שאם אתרחק קצת אצליח להזמין מונית ממקום אחר". זה לא עבד. "בסוף הבנתי שאין לי ברירה ושילמתי מחיר מופקע. אני לא יודע אם היה שם תיאום בין הנהגים, אם זאת השיטה או שפשוט נפלתי על יום רע".
כמו כל זוג, גם אנחנו רבים. אנחנו לא זוג מושלם, ומה שיפה בזוגיות שלנו זה שאנחנו יודעים להתעלות מעל הכול. גם כשאנחנו הכי עצבניים אחד על השני, אנחנו ממשיכים בדרך שלנו ובמטרה שלנו – ממשיכים לצלם
לטייל חודש וחצי ביחד, לצלם כל רגע ולחיות כמעט 24 שעות ביממה אחד עם השני – זו לא משימה פשוטה. "כמו כל זוג, גם אנחנו רבים", אופק מחייך. "אנחנו לא זוג מושלם, ומה שיפה בזוגיות שלנו זה שאנחנו יודעים להתעלות מעל הכול", מוסיפה נטע. "גם כשאנחנו הכי עצבניים אחד על השני, אנחנו ממשיכים בדרך שלנו ובמטרה שלנו – ממשיכים לצלם".
אחרי הביקור באזורים התיירותיים והמרדף אחר עוד חוויה שתצטלם טוב לרשתות, הגיעו השניים לקארבי וגילו פתאום תאילנד אחרת – שקטה, רגועה יותר, וכזו שהזכירה להם למה בכלל עלו על מטוס בפעם הראשונה בחייהם. "יש בקראבי אנשים שמחייכים אליך, וזה חיוך אמיתי", אומרת נטע. "הם באמת חמודים פה. אנשים טובים שרוצים לעזור. בכל המקומות שהיינו בהם עד עכשיו הרגשנו שכולם רוצים מאיתנו רק כסף. עוד כסף ועוד כסף".
אופק הרגיש בדיוק אותו דבר. "בפוקט התיירות כל כך גדולה וכל כך מתחלפת, שכל עשר שניות מגיע תייר חדש והקודם כבר לא יחזור. בגלל זה לפעמים אין הערכה אמיתית לתיירים. כל מה שמעניין אותם הוא שתוציא עוד כסף".
לדבריו, בקראבי התחושה הייתה שונה לחלוטין. "פה מרגישים שרוצים שתישאר. רוצים שתחזור. לא רוצים לעקוץ אותך פעם אחת ולהיפרד ממך. מרגישים את זה במבטים, בהתנהגות ובדרך שבה מדברים איתך". נטע מסכמת במשפט שמזקק את התחושה: "בקראבי הרגשנו יותר אורחים ופחות לקוחות".
אחרי המלון המטונף, המונית במחיר המופקע והוויכוחים בדרך, דווקא החוויה האהובה ביותר על "הזוג המשוגע" חיכתה להם בג'ונגל. "החוויה הכי טובה שלי בתאילנד עד עכשיו הייתה הקופים", נטע אומרת בלי לחשוב פעמיים. מדובר בשביל הליכה שעובר בתוך הג'ונגל הטרופי של קראבי ומוביל לתצפיות ולחופים מבודדים. "אתה נכנס לתוך הטבע ופתאום יש סביבך המון קופים", היא נזכרת. "ממש להקות שלמות. אתה הולך במסלול והם פשוט שם איתך לאורך כל הדרך".
סלפי עם קופים בקראבי
(צילום: נטע מרקו)
לדבריה, במקום יש שני מסלולים. "אחד יחסית קל, עם מדרגות ועלייה מתונה, והשני הרבה יותר מאתגר". אופק מספר שהבחירה במסלול הושפעה גם ממזג האוויר הטרופי. "התחיל לטפטף והיה חם מאוד, אז החלטנו לקחת את המסלול הקצר יותר. זה ג'ונגל אמיתי", הוא אומר. "יש שם שביל מסודר שמוביל או לחוף נסתר שאי אפשר להגיע אליו ברכב, או לתצפית גבוהה עם נוף מטורף לצילומים. אתה הולך בתוך היער, ומסביבך קופים מכל הכיוונים. זאת הרגשה של עולם אחר."
בסופו של דבר, דווקא הטיול הראשון שלהם לחו"ל שינה אצלם משהו עמוק יותר. "זה היעד הראשון שטסנו אליו", מספרת נטע. "לפני כן אף פעם לא טסנו". אופק מוסיף בכנות: "זו הייתה הפעם הראשונה שעליתי בכלל על מטוס. הטיול הזה פיתח אותי ברמה האישית וגרם לי להבין דברים ולהתבגר. כל מה שחשבתי שאני מבין – גיליתי שאני לא מבין כלום".
