יש יעדים שאתה מגיע אליהם, מסתובב ואומר לעצמך: "טוב, זה נחמד". לעומתם, יש יעדים שאתה פשוט מהופנט ממה שנגלה מול עיניך ואומר: "רגע, למה זה כל כך יפה ומושך?". באקו ואזרבייג'ן בהחלט שייכות לקבוצה השנייה.
באקו מכה בך מיד: עיר קוסמופוליטית יפהפייה שמפתיעה אותך בכל פנייה וזווית, בכל כוס תה אזרי בכוס זכוכית בצורת אגס ובכל מפגש עם מקומי שמחייך אליך בחמימות. סוד הקסם הייחודי של באקו טמון בשילוב הפנטסטי והלא מובן מאליו בין ישן לחדש, שחיים זה לצד זה בהרמוניה: מצד אחד, ארכיטקטורה עתיקה, סמטאות אבן מתפתלות ומסגדים עתיקים כמו טאזה פיר ומסגד היידר; מצד שני, מבנים עתידניים ופורצי דרך כמו מרכז היידר אלייב או מוזיאון השטיחים המרהיב, המעוצב כשטיח מתגלגל. הקוסמופוליטיות של העיר מתבטאת גם במלונות המודרניים והמפנקים המוצעים לתיירים במחירים נגישים, ובאוכל המקומי והבינלאומי המוגש ברוחב לב ובשפע.
להפתעתי, גיליתי שלישראל ולאזרבייג'ן יש קשרים הדוקים וארוכי שנים, המתבטאים בשיתופי פעולה ביטחוניים, אסטרטגיים, כלכליים, תרבותיים ומדעיים. בין שתי המדינות מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992. אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית, ברובה מהזרם השיעי, אולם רוב אוכלוסייתה חילונית ויש בה הפרדה בין דת למדינה. עובדות אלה, לצד קיומה של קהילה יהודית משגשגת במדינה, הופכות את אזרבייג'ן ליעד ידידותי למטייל הישראלי והמערבי.
העיניים אינן יודעות שובע בעת ביקור בבאקו. בערב הראשון שלנו בעיר יצאנו לטייל לאורך הטיילת ונהנינו מהמראה המשלב ישן וחדש, כשברקע מגדלי הלהבה המפורסמים זוהרים באורות משתנים. מדובר בשלושה גורדי שחקים שנועדו לסמל את יסוד האש המזוהה עם אזרבייג'ן.
נהנינו להביט בבאקו ולצלם אותה בשעת ערב וגם ב"שעה הכחולה" – פרק זמן קצר לאחר השקיעה, כאשר השמיים נצבעים בכחול עמוק ומכשף. גילינו שהערב והלילה מחמיאים מאוד לעיר, ואכן מומלץ ליהנות ממנה גם בשעות החשיכה.
את מרכז היידר אלייב, אחד המבנים הבולטים בעיר, מומלץ מאוד לא להשאיר רק לתצפית מבחוץ. כדאי להקדיש לפחות כמה שעות לביקור יסודי במבנה המרהיב, שמתאפיין בקווי מתאר זורמים וחסרי זוויות, ובתוכו מוצגות תערוכות ומיצגים מרתקים.
הקסם של אזרבייג'ן אינו נעצר בגבולות הבירה. כדי לצלול באמת אל תוך נשמתה של המדינה, יצאנו אל מחוץ לעיר כדי לחוות את הנופים הפראיים ואת ההיסטוריה המרתקת.
הדרך הטובה ביותר לחוות את פראות הטבע האזרי היא באמצעות נסיעת שטח מאתגרת. שיירת הג'יפים לקחה אותנו דרך מעברי הרים נסתרים, עמקים ירוקים ועמוקים, נהרות שוצפים וכפרים נידחים שאליהם קשה להגיע בכלי רכב רגילים. הרגשתי שמדובר בחוויה עוצרת נשימה שהפגישה אותי עם הנופים הגולמיים והמרשימים ביותר של הרצועה הקווקזית.
טיול באזור ההרים בחיזי
הגענו לאזור הממוקם צפונית לבאקו ומתאפיין בנופים הרריים דרמטיים במיוחד. גולת הכותרת כאן היא תופעת טבע גאולוגית נדירה – "ההרים המפוספסים" (Candy Cane Mountains). בשל הרכב המינרלים הייחודי באדמה, ההרים צבועים בפסים טבעיים מרהיבים של אדום, ורוד, סגול, לבן וצהוב, היוצרים תחושה שאתה מטייל על כוכב לכת אחר.
אזור האדמה המבעבעת והנוף ה"מאדימי"
אזרבייג'ן ידועה בכמות העצומה של הרי הבוץ שבה – יותר מבכל מקום אחר בעולם. האזור נראה כמו תפאורה מתוך סרט בדיוני ובוהק בגוונים אדמדמים שמזכירים את פני מאדים. התופעה הגאולוגית הזו כוללת תלוליות אדמה שמתוכן מבעבעים ללא הרף בוץ, גזים ומים – מראה מהפנט ומעט חייזרי ששווה להגיע אליו במיוחד.
מקום נוסף שהותיר רושם הוא כפר חינליק (Xınalıq) בקווקז הגבוה. זהו כפר קדום ומבודד השוכן בגובה של כ-2,300 מטרים מעל פני הים. זהו אחד היישובים המיושבים העתיקים ביותר בעולם שעדיין פעילים, ותושביו שומרים בקנאות על תרבות, שפה ומסורות ייחודיות שאינן דומות לאלה של אף קבוצה אחרת. ההגעה לכפר כרוכה בנסיעה פתלתלה ומרגשת בין צוקי ענק, והמראה של הבתים העתיקים הבנויים זה מעל זה על צלע ההר פשוט בלתי נשכח.
אני ממליצה מאוד לא לוותר על ביקור בכפר היפהפה והייחודי הזה, השוכן בין הרי הקווקז. רצוי להזמין ארוחה באחד הבתים המארחים בכפר וליהנות משלל מעדנים מקומיים המוגשים ברוחב לב וביד נדיבה.
אציין כי הכפר ונתיב הרועים שבו נכללים באתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2023.
ביקור בעיירה שקי (Şəki)
שקי היא אחת הערים ההיסטוריות והיפות באזרבייג'ן ושימשה בעבר תחנה מרכזית בדרך המשי. היא מוקפת ביערות עבותים ובהרי הקווקז ומפורסמת בארמון החאן של שקי (Shaki Khans' Palace) המרהיב, שחלונותיו עשויים ויטראז'ים מרשימים מזכוכית צבעונית ששולבה ללא שימוש במסמרים או בדבק. בנוסף, העיירה ידועה בממתקים המסורתיים שלה, ובמיוחד ב"שקי חלבה".
מומלץ מאוד שלא לוותר על ביקור בעיירה הציורית, הידועה במורשת התרבותית העשירה שלה ובמטבח המקומי הייחודי. אנחנו זכינו גם לפגוש שלל דמויות מקומיות שהאירו לנו פנים.
ואז הגענו אל העיירה היהודית
קרסנייה סולבודה היא העיירה היחידה מחוץ לישראל ולארצות הברית שמאוכלסת כולה ביהודים, המכונים "יהודי ההרים". העיירה שוכנת על גדות נהר באזור קובה ומתאפיינת בבתים מפוארים, בבתי כנסת פעילים ובקהילה חמה שמקבלת את פני המטיילים הישראלים בגאווה גדולה על שורשיה. הביקור שם מהווה סגירת מעגל מרגשת על ציר ההיסטוריה היהודית בקווקז.
הקהילה היהודית במקום חיה בהרמוניה ובשיתוף פעולה עם הקהילה המוסלמית. אנחנו פגשנו את נציגי הקהילה היהודית במועדון המקומי. לרבים מהם קשרים משפחתיים בישראל והם דוברים עברית ברמה זו או אחרת. היה מרגש ומפעים – ממליצה שלא לוותר על ביקור במקום.
לסיכום, אזרבייג'ן התגלתה כיעד יוצא דופן, מפתיע ובלתי נשכח. השילוב בין עיר בירה מטופחת ועתידנית, תרבות עשירה ומכניסת אורחים, יחס חם ואוהד לישראלים וטבע פראי וקשוח בדמות הרי הקווקז הופך אותה לאחד היעדים המומלצים למטייל הישראלי שמחפש משהו חדש, מרתק ולא שגרתי.






















