איי לופוטן הינם ארכיפלג בצפון נורווגיה, המכיל נוף ציורי ודרמטי, הכולל כפרי דייגים צבעוניים, הרים בשלל צורות וחופים מיוחדים. אזור זה נחשב לאחד היפים ביותר בנורווגיה והינו יעד חובה לצלמים ולחובבי טיולים ונוף. למרות תדמית של מקום מבודד ובעל תנאים קשים בחורף, מצאנו שקל מאוד להתנייד עם רכב, לכל המקומות הייתה גישה נוחה ובכמה דקות הליכה הגענו לכל האתרים המומלצים.
איי לופוטן, נורווגיה
(צילום ועריכה: גלעד טופז)
אזור זה היה עבורי יעד חלומי במשך כמה שנים טובות, עד שלבסוף החלטתי שאני חייב להגיע לשם בהקדם ולשם כך חברתי לקבוצת צלמים מאורגנת, למסע צילום באיי לופוטן המופלאים.
נחתנו למזג אוויר מושלג, אשר פחות או יותר ליווה אותנו לאורך כל הטיול. עם זאת, היו לנו גם הרבה שעות ללא שלג ואפילו כמה שעות של שמש בוהקת, כמעט מדי יום, כך שהיה לנו מספיק זמן לצלם בכל המקומות המתוכננים. הנסיעה באיי לופוטן הינה חוויה בפני עצמה, כאשר מעבר לכל פינה נגלה מראה מדהים של קרקע מכוסה שלג, בתים צבעוניים והרים דרמטיים מכל עבר.
התחלנו את הטיול בהשכמה מוקדמת והגעה לפני הזריחה למעין מפרץ קפוא, הנמצא למרגלות הרים מרשימים. החוויה של ללכת על הים הקפוא הייתה מיוחדת במינה ועל פני הים נוצרו צורות שונות שיצרו מראה מיוחד והיוו רקע לצילומי זריחה.
משם המשכנו לכפר דייגים מקסים (Nusfjord), אשר כולו היה מכוסה שלג. בכפר טיילנו בין הבתים האדומים ולאורך הנמל הקטן, מחפשים זוויות שונות לצילום ונהנים מהמראה המיוחד. מכיוון שההליכה התבצעה על שלג וקרח, הסתובבנו עם זיזי מתכת מיוחדים המולבשים על הנעליים, מה שאפשר לנו להסתובב בבטחה וללא חשש מהחלקה.
את שעות האור האחרונות ניצלנו לצילומים של כנסייה אדומה ויפה, כשמסביבה נוף מושלג. זה היה מראה מהפנט ונשארנו עד שהחשיך.
את היום השני לטיול פתחנו בהגעה לכפר האמנוי, אשר נחשב לכפר היפה והמוכר ביותר באיי לופוטן. מבחינה אישית, המראה של הכפר המפורסם היה הדבר שמשך אותי ביותר להגיע לאיי לופוטן. על אף שהגענו קצת לפני הזריחה, שורה של צלמים כבר התמקמה על הגשר המשקיף על הכפר, כאשר כולם מנסים לצלם את התמונה המושלמת של בתי הכפר האדומים, המשתלבים בסלעים המכוסים שלג וברקע הר מרשים המתנשא מעל. לכאורה קל לצלם את הכפר, אך בפועל היינו צריכים להתמקם על מדרכה צרה מאוד, בטמפרטורה מתחת לאפס, כאשר מכוניות חולפות סנטימטרים ממך, בזמן שאתה מנסה לייצב את החצובה ולשלוט במצלמה בידיים קפואות.
במהלך היום טיילנו בכפרים הקרובים, כולם מכוסים שלג ובתוכם בתים בצבעי אדום וכתום המבצבצים מתוך השלג. מעל כל כפר נישא הר אחר ובכללי ההרגשה הינה כאילו הגענו לכוכב קסום אחר. לפני הנסיעה הוזהרנו שייתכן וניתקל ברוחות עזות ובמהלך היום אכן הפתיעה אותנו סערה פתאומית עם רוח שנשבה בחוזקה במשך 15 דקות, כאשר בזמן הזה לא ניתן לזוז והאופציה היחידה הינה להתכופף ולחכות שתעבור. למזלנו זאת הפעם היחידה שזה קרה ומלבד רחפן שנסחף ונמצא לאחר מכן קבור בשלג, לא נרשמו נזקים לציוד או לגוף.
את בוקרו של היום השלישי פתחנו בחוף מיוחד - חוף Uttakleiv, אשר ממנו נשקף (כמו כמעט בכל חוף באזור) הר מרשים. החוף עצמו היה ברובו מכוסה שלג, כאשר החלק הקרוב לים מורכב מסלעים שחורים חלקים, בגדלים שונים, אשר שימשו תפאורה נהדרת לצילומים שלנו. בחוף זה חיכו איתנו עשרות צלמים לזריחה, החוף זה ידוע בכך שנמצאת בו "עין הדרקון" – מעין בריכה בסלע שבתוכה נמצא סלע עגול בצבע אדמדם. לנו לא התאפשר לצלם את הסלע עקב צלמים אחרים שהשתלטו על המקום וחיכו לצלם שם בזריחה.
לאחר שביקרנו בחוף נוסף, אשר הגלים יצרו בו מעין אדוות בחול, המשכנו לכיוון ההר המחודד Volandstind. אל הר זה מובילים שני גשרים קמורים, אשר יחד עם ההר יוצרים מראה נהדר. עצרנו שם לשעה קלה של צילומים ולאחר מכן נאלצנו לחזור למלון עקב השלג הרב שהתחיל לרדת.
אל אחד החופים המפורסמים באזור הגענו בבוקרו של היום הרביעי – חוף Skagsanden . חוף זה ידוע בצורות המיוחדות שנוצרות בו עקב כך שהחול בחוף זה מורכב מחול זהוב וחול שחור, כך שכל גל שמגיע יוצר צורה חדשה. התפזרנו על פני החוף, בחיפוש אחר צורות אלו.
אני בעיקר התמקמתי ליד נחל קטן, שזרם אל הים, והחול בו היה כמעט כולו שחור.
קצת אחרי הזריחה, נסענו לאגם קרוב שבו חלק מהמים קפואים. באזור זה ישנה צמחייה רבה מתחת למים וכתוצאה מפליטת גזים נוצרים שברים בקרח ויוצרים מראה מרשים, דמוי התפרצות געשית מתחת לקרח. במקום זה גם "זכיתי" ליפול למים עקב הליכה לא זהירה על הקרח, שנשבר כאשר דרכתי עליו. למזלי הייתי באזור רדוד ועם מגפיים גבוהים, כך שפרט לקצת רטיבות בגרביים לא היו נזקים כתוצאה מהנפילה.
יום זה הסתיים די מוקדם עקב סופת שלג, כך שפרט לסיבוב נוסף בכפרי הדייגים שבהם ביקרנו יומיים קודם, לא הספקנו הרבה. מראש ידענו שייתכנו ימים שבהם לא נוכל לצלם עקב מזג האוויר, אבל בסופו של דבר, פרט ליום זה שהסתיים מוקדם, היה לנו רוב הזמן מזג אוויר מצוין.
בוקרו של היום הרביעי נפתח בחוף של סלעי בזלת שחורים. כשהגענו לשם התחיל לרדת שלג כבד והראות הייתה מוגבלת ביותר, כך שהיינו בטוחים שלא יתאפשר לצלם במיקום הזה. רגע לפני שעזבנו, הפסיק השלג, הראות התבהרה, ונגלה לעינינו המראה הנהדר של ההר הדרמטי מעבר לים.
משם נסענו לאחת העיירות הידועות באיים - Henningsvaer. מלבד היותה עיירה מקסימה, עם נמל דייגים יפה, היא בעיקר ידועה בגלל מגרש הכדורגל שלה, אשר נבנה על אי סלעי ומוקף כולו במי הים. כשהגענו, שלג כיסה את כל רחובות העיירה (כולל את מגרש הכדורגל), כך שהסתובבנו באווירה מופלאה ולא הפסקנו לצלם.
לאחר כמה שעות נהדרות בעיירה המשכנו לאטרקציה האחרונה להיום – חוף Unstad .
הפעם הגענו לחוף שבו סלעים שחורים מבצבצים מתוך החול וכמובן שברקע ישנו צוק מיוחד להשלמת המראה. צילמתי שם כמעט שעתיים, אבל רק כשערכתי את התמונות גיליתי שבצוק שהיה מולנו מסתתר פרצוף.
אחת הדאגות המרכזיות שלנו לפני הטיול הייתה הטמפרטורות באזור, אבל מכיוון שבאיים עובר זרם הגולף, הטמפרטורה כמעט ולא יורדת מאפס מעלות וכל עוד מתלבשים בהתאם (מגפיים עבות, שתי שכבות מכנסיים וארבע שכבות של חולצות. קצת מסורבל, אבל מתרגלים מהר מאוד) ניתן להסתובב שעות בחוץ ולהרגיש בנוח לחלוטין.
היום האחרון לטיול התנהל תוך כדי תנועה צפונה לכיוון שדה התעופה. אחרי צילומי זריחה בחוף, נענו צפונה לכיוון העיירה Svolvaer. בדרך עצרנו לצלם כנסייה מקסימה, כולה צבועה בצבע צהוב, אשר בלט על רקע השלג הלבן הטרי שמסביב לה. מה שלי תפס את העין, זה המכוניות על הכביש בצמוד אליה, שבשילוב עם השלג הזכירו לי משחק מירוצי מכוניות של ילדים.
משם המשכנו לעיירה הקרובה (Svolvaer) לעצירה של כשעתיים. לאחר שישה ימים באיי לופוטן כבר חשבנו שסיימנו להתפעל מהנוף המרהיב, אבל המרינה של העיירה הזאת תפסה אותנו בהפתעה גמורה. פרט לכך שכל האזור היה מוקף בשלג עמוק, מי המרינה היוו השתקפות מדויקת של הסירות, הבתים וההרים מסביב. מכל כיוון נשקף מראה נהדר והשמיים המעוננים רק הוסיפו לאווירה הקסומה.
אחרי שסיימנו להתפעל מהמרינה, המשכנו לכיוון שדה התעופה, כאשר בדרך עצרנו לצילומים אחרונים בחוף (מדהים כמה חופים מיוחדים יש באזור זה).
בכך סיימנו שישה ימים מופלאים באיי לופוטן. זכינו למזג אוויר מצויין, ללא גשם וללא רוחות, כאשר כל לילה יורד שלג טרי, כך שכל מקום שהגענו אליו היה שילוב של שלג לבן עם צבעים אחרים, מה שהקפיץ בכמה דרגות את הצילומים שלנו. כל יום נדהמנו מכמות הלוקיישנים הנהדרים לצילום שקיימים באזור הקטן הזה (לא נסענו יותר משעה לכל כיוון מהמלון שלנו) ונהנינו ממראות שלא רואים בשום מקום אחר. כמובן שניתן לטייל שם גם בקיץ (בטוח שיותר קל להגיע לשם בקיץ), אבל השילוב של השלג עם הבתים הצבעוניים, הסלעים השחורים וההרים הדרמטיים הוא פשוט שילוב מנצח.
