"מה אתה עושה? אני נוסע צפונה": במשך שלוש שנים זו הייתה התשובה הקבועה של עמרי כהן (30), צלם חיות בר והרפתקן קשוח, שהפך את כביש הפאן-אמריקן המיתולוגי לביתו הנייד. מהדרום הקפוא של צ’ילה, דרך הג’ונגלים הלוהטים של מרכז אמריקה ועד הפסגות המושלגות של אלסקה – עמרי לא רק נהג, הוא חקר, תיעד, חגג וצבר חוויות בלתי נשכחות. עם ג’יפ שקנה ושיפץ בעצמו, הוא שם פול גז – שנע בין רגעים של אושר והודיה לצד רגעים של סכנה אמיתית – כולל לילה בכלא בניקרגואה, תקריות עם פקידים מושחתים, ופגישה אחת בלתי נשכחת עם יגואר נדיר בטבע הפראי של בוליביה.
נוסע צפונה - כביש הפאן אמריקן
(צילום: עמרי כהן)
כביש הפאן-אמריקני (Pan-American Highway) הוא אחד הכבישים האגדתיים והארוכים בעולם. הוא משתרע לאורך כ-48 אלף קילומטרים, מתחיל בדרום צ’ילה, בעיר פוארטו מונט, ונמתח עד לקצה הצפוני של אלסקה – העיירה דד-הורס, הנקודה הצפונית ביותר שאליה אפשר להגיע ביבשת אמריקה ברכב. המסלול עובר ב-14 מדינות, ביניהן ארגנטינה, פרו, אקוודור, קולומביה, פנמה, מקסיקו, ארצות הברית וקנדה. זהו אחד הכבישים הארוכים בעולם, ובשל התנאים הקיצוניים שבהם הוא עובר – מרמות האנדים הקפואות ועד הג’ונגלים הטרופיים – הוא נחשב לאתגר רציני עבור הרפתקנים.
בשל אורכו העצום והמעבר דרך מדינות רבות, התפתחו לאורך השנים מספר גרסאות ומסלולים חלופיים לכביש, חלקם רשמיים וחלקם לא. לדוגמה, המסלול הרשמי מתחיל בעיר נואבו לארדו במקסיקו, בעוד שקיימות הסתעפויות בלתי רשמיות המובילות עד לאושואיה שבארגנטינה. בנוסף, בשל "נתק דריאן" בין פנמה לקולומביה, נוצרו מסלולים חלופיים כדי לעקוף את האזור.
בשיחה עם ynet, עמרי מספר בהתלהבות על תחילת דרכו בעולם הנדודים. כמו רבים מהישראלים הצעירים אחרי צבא, גם הוא השתחרר מהיחידה המובחרת דובדבן עם אנרגיה מטורפת וטס לארצות הברית כדי "לעשות מכה" ב"עגלות" (מכירות שטח בקניונים – עבודה קשה עם הכנסה גבוהה, הפופולרית בקרב צעירים ישראלים אחרי צבא - א"ק).
בניגוד לרוב הישראלים הצעירים שחוזרים ארצה מ"סיבוב עגלות" אחרי כמה חודשים של חגיגות וסטפות שמנות של דולרים בכיסים, עבור עמרי זה היה רק השלב הראשון. "ידעתי שאני רוצה משהו אחר. לא הרגשתי שמיציתי את הדרך הישראלית ה’רגילה’ של הטיול אחרי צבא", הוא משחזר. למעשה, הטיול הגדול של עמרי שהתחיל בצורה סטנדרטית קיבל תפנית משמעותית בדרום אמריקה. "שם הרגשתי שמשהו חסר לי. לא הייתי מוכן לטייל כמו כולם, לחפש הוסטלים ולנסוע באוטובוסים. רציתי חופש מוחלט".
השבט האינדיאני שהפך למשפחה
לאחר שהחליט לוותר על "שביל החומוס" הישראלי השחוק והעמוס לעייפה של דרום אמריקה, עמרי התמקם בצ’ילה, שם החל במסע המפרך של רכישת רכב כדי לחצות את יבשת אמריקה מהצד הכי דרומי – לצד הכי צפוני. "זה היה תהליך ביורוקרטי הזוי. ב-2016 כמעט ולא היו ישראלים שעשו דבר כזה בדרום אמריקה. הייתי צריך להבין איך לרשום רכב על שמי, להתמודד עם חוקים משתנים, ולבנות את הג’יפ כך שיוכל לשרוד את כל הדרך מצ’ילה לאלסקה".
כמה עלה הג’יפ?
"הוא עלה לי כ-8,000 דולר". השקעתי בו הרבה – החלפתי צמיגים, התקנתי אוהל גג, מערכת חשמלית פנימית, אפילו מקלחת ניידת. זו הייתה ההשקעה הכי גדולה שלי, אבל היא אפשרה לי עצמאות מוחלטת".
עם ג’יפ משופץ ואנרגיות גבוהות, עמרי ההרפתקן הצעיר יצא למסע ארוך וקשוח שעומד לשנות את חייו. “לא ידעתי מה יקרה. ידעתי רק שאני נוסע צפונה. הכבישים היו חוויה בפני עצמה. נסעתי בדרכים לא סלולות בבוליביה, נתקעתי בכבישי בוץ בפרו, חציתי נהרות בקולומביה. לפעמים הייתי נוסע שעות ולא רואה אף מכונית – פשוט לבד עם הדרך, הנוף והג’יפ שלי".
18 צפייה בגלריה


אנדרטת האוטובוס לזכרו של כריסטופר מקדנלד, מהסרט into the wild, אלסקה
(צילום: מהאלבום הפרטי)
בשלב מסוים המסע הפך למשהו גדול יותר – לא רק נסיעה, אלא חקר עמוק של הטבע הפראי. "אני פריק של חתולים גדולים", מספר כהן. "תמיד אהבתי חיות, במיוחד חתולים גדולים. הייתה לי פנטזיה לצלם יגואר בטבע, וזה דרש ממני להקדיש חודשים ארוכים בג'ונגלים של בוליביה".
עמרי חסר הפחד חבר לשבט אינדיאני מקומי ולמד מהם את שיטות ההסוואה והתחקות המסורתיות אחרי הטורפים הגדולים. "זה לא פשוט – היגואר הוא חיה חמקמקה. אם הוא מרגיש אותך לפני שראית אותו, נגמר הסיפור. אז הייתי צריך להיות שקט, להשתמש בשיטות מעקב של המקומיים. כדי להתגנב פנימה – בנינו רפסודה מאפס עם חומרים טבעיים ושאריות עצים, שטנו בשקט על הנהר – וחיכינו. לקח לנו חודשים ארוכים, אבל בסוף ראיתי יגואר בטבע, תיעדתי אותו, וזה היה אחד הרגעים הכי מספקים בחיי. כשהצלחתי סוף סוף לצלם יגואר פראי שותה מים ליד הנהר, הרגשתי שהגשמתי חלום".
לילה בלתי נשכח - בכלא
אבל לא כל החוויות לאורך הפאן אמריקן המיתולוגי היו קסומות. באחת התחנות במסעו, בניקרגואה, עמרי מצא את עצמו במצב לא פשוט. "ניסיתי להתארגן על קצת ירוק (מריחואנה- א"ק)", הוא משתף אותנו בחוויה המיותרת, כאילו זה קרה אתמול. "מישהו מכר לי דשא (סם מזויף - א"ק) וברח. אחרי כמה שעות ראיתי אותו שוב, דרשתי את הכסף שלי חזרה והיה בינינו עימות. מישהו קרא למשטרה, ועצרו אותי. פתאום אני מוצא את עצמי במעצר, בלי לדעת מה הולך לקרות. ביקשו ממני אלף דולר לשחרור, אבל לי לא היה סכום כזה. ישבתי במעצר יומיים, עברתי חקירות, השוטרים הרביצו לי, וזה היה רגע שבו הבנתי שאין פה שום חוקיות – זה הכול שוחד ומזל".
כמו רבים וטובים בקרב התרמילאים הישראליים, בוגרי יחידות מובחרות, המלאים באנרגיות גבוהות, רצון לשבור מסגרות ותחושת כל יכול - עמרי המסכן בילה את הלילה בכלא המקומי, מוקף באסירים שלא בדיוק הבינו מה ישראלי עושה שם. "למזלי, בית חב"ד הצליחו להפעיל קשרים, והרב הגיע לשחרר אותי. רגע לפני שהוא שילם, הוא נתן לי שקית תפוצ'יפס ובקבוק קולה – מתנה לאסירים. החבר'ה בתא היו בשוק מהמחווה, ופתאום הפכתי ל'כבודו של הכלא'. זה היה לילה שלא אשכח".
"בית חב"ד המקומי הצליח לבסוף לשחרר אותי – הרב נתן להם 150 דולר, ואני יצאתי חופשי, רק כדי לגלות שאותו ערב אני שוב נופל לידיים של המשטרה במסיבה מקומית. הפעם לא חיכיתי – ברחתי על חיי, התחבאתי כמה ימים, ואז פשוט עזבתי את ניקרגואה".
כביש הפאן אמריקן זכה למעמד מיתולוגי בתרבות התיירות וההרפתקה ומופיע בספרים וסרטים דוקומנטריים רבים. לאורך הדרך, יש אינספור אטרקציות תיירותיות – מהקרחונים של פטגוניה, דרך חופי הים הקריבי, הרי האנדים האדירים, ג'ונגלים עבותים, חורבות המאיה, והכבישים הארקטיים המושלגים של צפון אמריקה.
18 צפייה בגלריה


מפת הכביש. שנויה במחלוקת - באדום המסלול המקורי, בכתום אחד מהמסלולים האלטרנטיביים
(מתוך ויקיפדיה, Seaweege)
"זה כביש שמגלם בתוכו את כל קשת החוויות שאפשר לחוות במסע", מסביר עמרי. "יש ימים שאתה נוהג בגובה של 5,000 מטרים באנדים, ולמחרת אתה על חוף טרופי עם מים צלולים. במקביל הכביש מלא בקשיים – בוץ, מפולות, מחסומים משטרתיים, מכניקה בלתי צפויה – אבל כל מי שנוסע בו יודע שהאתגר הוא חלק מהחוויה".
היו תקלות עם הרכב?
"הייתה לי תקלה חשמלית ברכב שהטריפה אותי במשך שנתיים. עברתי עשרות מוסכים, השקעת אלפי דולרים על תיקונים, ואף אחד לא הצליח לפתור את זה", בסופו של דבר, דווקא בקולומביה, חשמלאי מקומי הצליח למצוא את הבעיה. "באותו רגע הבנתי כמה שהמסע הזה הוא שיעור לחיים. לפעמים הפתרון הכי גדול מחכה לך בסוף הדרך".
אחד האתגרים הגדולים במסע לאורך הפאן אמריקן הוא חציית "נתק דריאן" (Darien Gap), קטע קיצוני של 160 קילומטרים שעוברים בג'ונגל עבות, ביצות טובעניות ונהרות פראיים המפרידים בין קולומביה לפנמה. מדובר באחד האזורים הלא נגישים ביותר בעולם – אין כבישים, והוא נחשב לשטח מסוכן הנשלט על ידי קרטלים, מבריחים וקבוצות גרילה.
"ידעתי מראש שזה יהיה קטע בלתי אפשרי לעבור בנסיעה", מספר עמרי. "אין דרך יבשתית בין קולומביה לפנמה, וזה לא משהו שאתה פשוט יכול לעקוף. אנשים מנסים למצוא פתרונות שונים – חלק מוכרים את הרכב בקולומביה, אחרים מעבירים אותו במכולה דרך הים. בדקתי כמה אפשרויות, והבנתי שהפתרון הזול ביותר היה פשוט למכור את הג'יפ ולחפש רכב חדש בהמשך הדרך".
המכירה של הרכב לא הייתה פשוטה עבור עמרי. "זה היה ג'יפ ששיפצתי במו ידיי", הוא נזכר, "השקעתי בו המון – צמיגים חדשים, מערכת חשמלית, אפילו אוהל גג, אבל לא הייתה ברירה ובסוף מכרתי אותו תמורת 7,500 דולר לאיזה מטייל אירופאי בבוגוטה, והמשכתי ברגל, עם תרמיל בלבד, עד שהגעתי לפנמה".
היעד הבא: אפריקה
לאחר שחצה את "נתק דריאן" בטיסה - והגיע לפנמה, עמרי החל לחפש רכב חדש שיתאים להמשך המסע. "הפעם רציתי משהו קצת יותר חסכוני, אבל עדיין חזק מספיק להתמודד עם הכבישים של מרכז וצפון אמריקה", הוא מספר. "בסוף מצאתי טנדר טויוטה משנת 2008, במצב טוב, עם מנוע דיזל עמיד וצריכת דלק סבירה. שילמתי עליו 9,000 דולר – קצת יותר ממה שקיבלתי על הג'יפ – אבל זה היה שווה כל שקל. תוך שבוע כבר הייתי שוב על הכביש, מוכן להמשיך צפונה".
טלטלת המכירה והקנייה מחדש היו חוויות מורכבות אשר המחישו עבור ההרפתקן הצעיר את הגמישות הנדרשת במסע מאתגר כזה. "אתה לא יכול להיות מקובע", הוא מסכם. "אתה לומד לזרום עם מה שקורה, למצוא פתרונות, להבין שהרכב הוא רק כלי – העיקר זה להמשיך לנוע קדימה".
אחרי שלוש שנים על הכביש, עמרי הגיע לאלסקה. "הבנתי שאני לא מוכן לסיים את זה. אם הצלחתי להגיע מצ'ילה לאלסקה, למה לעצור?" ההרפתקן הצעיר מכר את הרכב, וחזר לעגלות כדי לממן את ההרפתקה הבאה – מסע באפריקה בעקבות החתולים הגדולים. כיום, כשהוא מביט אחורה, עמרי מספר כי המסע האינסופי לאורך הפאן אמריקן לא היה רק על כביש או נופים: "זה היה תהליך של התבגרות. הבנתי שאין גבול לחלומות שלי – אם אני רוצה משהו, אני יכול לגרום לו לקרות".
פורסם לראשונה: 04:59, 20.02.25