אישה עטויה ברעלה פרצה בצעקות מתוך מעלית. ההמון הקטן שהתאסף במסדרון שבמרתפי הפרלמנט של ניו זילנד נסוג לאחור בחשש. המדריכה, לבושה בשמלה לבנה ארוכה, חייכה במתיקות, ואמרה: "מוזמנים להשתמש במעלית". איש לא עשה זאת.
5 צפייה בגלריה
ברוכים הבאים לסיור הקריפי בפרלמנט הניו זילנדי
(צילום: AP Photo/Charlotte Graham-McLay)
מקרי מוות מסתוריים, רעשים בלתי מוסברים והתגלויות ליליות הם לא החומר הרגיל שכלול בסיורים היומיים בבנייני הפרלמנט בוולינגטון, אך לאחר שעות הפעילות ביום חמישי, המדריכים מתחפשים ומספרים למבקרים על אודות הצד האפל של המתחם – טרגדיות מהעולם האמיתי ומיתוסים על-טבעיים שהשתרשו בין עובדי הפרלמנט לאורך השנים.
ההיסטוריה של ספריית הפרלמנט הגותית והמרשימה עשירה במיוחד בסבל ובתלאות. היא נבנתה בסוף המאה ה-19, שרדה שתי שריפות, הצפה ופלישה של חתולי רחוב, ומעוררת כיום פחד אצל חלק ממאבטחי הלילה והעובדים במקום.
"זאת ההזדמנות האחרונה שלכם לחזור אחורה", אמרה ליסה בראנד, שפניה היו מגואלות בדם מזויף, לקבוצת המבקרים. בעת שהקבוצה חלפה בחלל המרכזי רחב הידיים של הפרלמנט, פלטה המדריכה צרחה מצמררת שהדהדה עד לחלונות הפתוחים של משרדי המחוקקים, מדגימה מדוע סיורי האימים הללו מתקיימים רק בשבועות שבהם הפרלמנט לא פעיל.
עבר גותי וצבעוני
ספריית הפרלמנט היא מבנה קודר ומעוטר, שבו חלונות ויטראז' ונברשות קריסטל מאירים באור עמום מעקות ברזל מחושל ועיצוב ונציאני. היא תוכננה על ידי תומאס טרנבול והושלמה ב-1899, ועדיין משמשת את צוות הפרלמנט – בין אם לצורכי מידע ובין אם כדי למצוא שקט מוזר וקצת מצמרר.
כשהמבקרים הגיעו למקום קידמו את פניהם דמויות רפאים שצרחו בעת שהחליקו במורד המדרגות שמתחת לפורטרטים של ראשי הספרייה לשעבר וראשי ממשלת ניו זילנד. מדריכי הסיור סיפרו לקהל דרוך כי הספרייה הייתה נתונה בסכנה במהלך סופה פראית שהכתה בוולינגטון בשנת 1968 – סופה שהביאה לטביעת מעבורת נוסעים בנמל ולמותם של 53 בני אדם.
הסערה הכתה גם בפרלמנט, תלשה חלונות תקרה והובילה את הספרנים לטפס אל הגג בניסיון להציל את הספרים – כך סיפרה מדריכה לבושה בבגדי תקופה ויקטוריאנית, עם צלליות כהות מתחת לעיניה. "מסיבות מסתוריות ולא ברורות, הם טיפסו כשהם לבושים בתחתונים", סיפרה למבקרים. "נראה שיש בפרלמנט הזה היסטוריה עשירה של אנשים שמאבדים את המכנסיים. ועוד לא התחלתי לדבר על הפוליטיקאים".
מוות טרגי וגולגולת גנובה
בשלב מסוים גם המחוקקים נכנסו לעלילה של אחד מסיפורי הסיור. אחד הסיפורים הידועים בניו זילנד הוא זה של וויליאם לרנאק, פוליטיקאי שבשנת 1898 נמצא מת באחד מחדרי הפרלמנט, כשאקדח בידו – על רקע משבר כספי ומשפחתי. יש הטוענים שרוחו של לרנאק עדיין משוטטת במסדרונות הבניין. את גולגולתו, לעומת זאת, גנבו – ובשנת 1972 היא התגלתה מחדש בחדר שינה של סטודנט בקולג'.
רוח נוספת שנטען כי עודה שוהה בפרלמנט היא זו של אוון מקול, הספרן הראשון במשרה מלאה, שמותו יוחס בחלקו – לפי מקורות רשמיים מסוימים – לעומס עבודה. כשהסיור ירד למרתפי הבניין, התקרות נעשו נמוכות יותר והמסדרונות צרים יותר. דפיקות בהולות נשמעו מתוך חדר שנראה נעול.
הקומות התת-קרקעיות מאכלסות ארכיון שבו שמורים פריטים היסטוריים ואזוטריים. הן גם המקום שבו התרחשו – לפי דברי המדריכים – כמה מהאירועים המוזרים ביותר שנרשמו בבניין.
אגדות אורבניות שעוברות מדור לדור בין אנשי הצוות כוללות סיפורים על ידיים שמושטות מבין מדפי הספרים, שירים שמושמעים מחדרי שירותים ריקים, הופעה של אישה רפאית במראה, ודלתות נעולות שנפתחות מעצמן. בין האימים הארציים יותר ניתן למנות חתול – ומכת פרעושים שבאה בעקבותיו בשנת 1977.
קצת רועדים, המבקרים יצאו מהסיור אל הלובי הכמעט ריק של הפרלמנט – כשבחוץ כבר ירד הערב. "זה היה קצת יותר מפחיד ממה שציפיתי", אמרה הולי מאסטרס, שביקורה האחרון בפרלמנט היה כשהייתה ילדה. "היו פה לא מעט מקרי מוות, שלא ציפיתי לגלות עליהם".
מבקרת אחרת בשם סאלי ג'יילס אמרה שהיא הסתקרנה לשמוע את הסיפורים על האנשים שעבדו ומתו בתחומי המתחם – "ומה הם השאירו אחריהם, ואיך זה צף מחדש מדי פעם".
למחרת המדריכים כבר יחזרו לטקסטים המאושרים והרגילים של הסיורים – אבל כמה מהם אמרו שהצד המצמרר של הבניין תמיד שם, מתחת לפני השטח. "אני תמיד זו שפותחת את מסלול הסיור בבוקר", סיפרה בראנד, ראש הצוות. "ותמיד יש תחושת צמרמורת קלה כשאת בין הראשונים שמסתובבים פה".
