נשים לקראת לידה נחשפות למידע אינסופי בכל הנוגע לבחירת שידת החתלה, עגלה, בגדים וציוד שיתאימו לימים הראשונים עם התינוק. לצד כל ההכנות הללו, פעולת ההנקה נתפסת לעיתים כמובנת מאליה ואינטואיטיבית. הציפייה היא שהכול יקרה מעצמו מיד לאחר הלידה, אך נשים רבות מגלות שהמציאות מורכבת יותר.
כאבים, קושי בהתחברות לשד, חוסר שקט בזמן ההאכלה או העדפה ברורה של צד אחד הם רק חלק מהאתגרים הנפוצים. לעיתים הקשיים הללו מלווים גם בתחושות תסכול, אשמה וחשש שמשהו אינו מתנהל כפי שצריך. חשוב להבין שקשיי הנקה אינם מעידים על כישלון. מדובר באתגר נפוץ, ולעיתים ניתן להקל עליו באמצעות זיהוי נכון של הגורמים שמקשים על האם ועל התינוק וקבלת תמיכה מתאימה.
הנקה
הנקה
לא תמיד זה אינטואטיבי
(תמונה: Shutterstock/Branislav Nenin)
אחד הגורמים שמשפיעים על ההנקה, אך פחות מדברים עליו, הוא החוויה הפיזית שעובר התינוק במהלך הלידה עצמה. גם כאשר מדובר בלידה תקינה לחלוטין, ישנם מקרים שבהם תינוקות עשויים להציג העדפת צד או הגבלה בתנועת הצוואר, אשר עשויות להשפיע על ההנקה ולדרוש הערכה מקצועית. עבור תינוק שזה עתה נולד ולומד לינוק, לתאם בין מציצה, בליעה ונשימה זו משימה מורכבת. כאשר אנו רואים תינוק ש"מעדיף" צד אחד, הוא אינו בוחר בכך באופן מודע. במקרים רבים הוא פשוט מחפש את התנוחה הנוחה ביותר עבורו, שבה יירד המתח.

למה כדאי לשים לב?

ישנם מספר סימנים שעשויים להעיד שכדאי להתייעץ עם איש מקצוע:
• קושי להתחבר לשד
• חוסר נוחות בזמן ההנקה או העדפה עקבית של צד אחד
• תנועה מוגבלת וקושי בסיבוב הראש לצד מסוים
• שפת גוף המרמזת על מתח בזמן ההאכלה, הקשתת הגב או כיווץ הגוף
כאשר מופיעים כמה מהסימנים הללו לאורך זמן, חשוב לא להמתין בהכרח שהם יחלפו מעצמם. קשיי הנקה ויניקה נובעים לרוב משילוב של כמה גורמים ולא מסיבה אחת בלבד, ולכן מומלץ לפנות לליווי מקצועי. במקרים רבים, המפתח נמצא במעטפת תמיכה רחבה המשלבת בין אנשי מקצוע שונים: יועצות הנקה, טיפת חלב, רפואת ילדים ואנשי מקצוע נוספים יכולים לסייע בזיהוי מקור הקושי ובהתאמת המענה המתאים.
הנקה
הנקה
חשוב לזהות את הקושי
(תמונה: Shutterstock/Bricolage)
לצד אלה, בשנים האחרונות גוברת גם המודעות לתרומתן של גישות טיפול משלימות, ובהן אוסטאופתיה לתינוקות, כחלק ממערך התמיכה הכולל לאם ולתינוק. הטיפול האוסטאופתי לתינוקות מבוסס על מגע ידני עדין ומדויק, שמטרתו "להקשיב" לרקמות הגוף של התינוק, לזהות מתחים והגבלות תנועה בגוף התינוק ולשחרר בעדינות את אותם עומסים. ראיתי מקרים בהם מתחים בצוואר או בלסת משתחררים, התינוק נע בחופשיות רבה יותר, מסובב את הראש בקלות לשני הצדדים, ומרגיש נינוח יותר בזמן ההאכלה.
כשיועצת ההנקה עובדת על הטכניקה, הרופא מוודא שהכול תקין מבחינה רפואית, והאוסטאופת מתייחס למתח הגופני של התינוק, נוצרת מעטפת תמיכה שלמה שמאפשרת להחזיר את תחושת השקט והביטחון להורים.
הנקה
הנקה
כך או כך, אין מקום לתחושות אשמה
(תמונה: Shutterstock/Natalia Deriabina)
עם זאת, חשוב לזכור שלא בכל מקרה ניתן להתגבר על קשיי ההנקה. יש אימהות שפונות לייעוץ מקצועי, מנסות דרכים שונות ומשקיעות מאמצים רבים, ובכל זאת ההנקה אינה מתאפשרת או אינה מתאימה להן או לתינוק. גם במקרים כאלה אין מקום לתחושות אשמה. הדרך שבה תינוק מוזן אינה מגדירה את איכות האימהות, והבחירה לעשות את מה שנכון ביותר עבור האם, התינוק והמשפחה היא בחירה ראויה ולגיטימית.
שבוע ההנקה הבינלאומי נועד לא רק לעודד הנקה, אלא גם להזכיר שאף אחת לא אמורה להתמודד עם האתגרים לבד. כאשר ההנקה אינה מתנהלת כפי שציפינו, פנייה לעזרה אינה סימן לכישלון, אלא חלק טבעי מהדרך. לעיתים, שילוב של תמיכה מקצועית, ליווי רגשי והתייחסות משותפת לצרכים של האם והתינוק יכול להפוך חוויה מאתגרת למסע רגוע, בטוח ומחבר יותר עבור כל המשפחה.

הכותב הוא ראש תחום אוסטאופתיה במכבי טבעי