רבים מאיתנו רגילים לחשוב על הזדקנות כתהליך כמעט בלתי נמנע של ירידה ביכולות הגוף והמוח. אבל מחקר חדש של אוניברסיטת ייל, שפורסם בכתב העת הרפואי Geriatrics, מציג תמונה אופטימית הרבה יותר: מבוגרים רבים דווקא משתפרים עם השנים, וייתכן שגם לאופן שבו הם רואים את הזיקנה יש בכך תפקיד משמעותי.
החוקרים התבססו על נתונים שנאספו במשך יותר מעשור במסגרת סקר לאומי רחב היקף בקרב מבוגרים בארצות הברית. לפי הממצאים, כמעט מחצית מבני ה-65 ומעלה הראו שיפור מדיד בתפקוד הקוגניטיבי, בתפקוד הגופני או בשניהם. במילים אחרות, שיפור בתפקוד בגיל מבוגר נפוץ הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב.
"אנשים רבים רואים בזיקנה תהליך של דעיכה מתמשכת ובלתי נמנעת ביכולות", מסבירה פרופ' בקה ר' לוי, החוקרת הראשית ומרצה למדעי החברה וההתנהגות בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת ייל. "אבל גילינו ששיפור בתפקוד בגיל מבוגר הוא לא דבר נדיר. להפך, הוא די שכיח, והוא צריך להיות חלק מהאופן שבו אנחנו מבינים הזדקנות".
להזדקן ולהתחזק - במקביל
צוות המחקר ניתח נתונים של יותר מ-11 אלף משתתפים מתוך "מחקר הבריאות והפרישה", סקר ארוך טווח בקרב מבוגרים בארצות הברית.
כדי לבדוק שינויים ביכולות הקוגניטיביות, השתמשו החוקרים במבחנים קוגניטיביים מקיפים. את התפקוד הגופני הם בדקו באמצעות מדד של מהירות הליכה. רופאים גריאטרים רואים במהירות ההליכה מדד חשוב לבריאות הכללית, משום שהיא קשורה לסיכון למוגבלות, לאשפוזים ואף לתמותה.
הזדקנות? התחזקות
(צילום: shutterstock)
החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך תקופה של עד 12 שנים. במהלך התקופה הזו, 45% מהם הראו שיפור לפחות באחד משני התחומים שנבדקו. כ-32% השתפרו מבחינה קוגניטיבית, ו-28% השתפרו מבחינה גופנית. אצל רבים מהם השיפור היה משמעותי גם מבחינה קלינית. כאשר החוקרים כללו גם את המשתתפים שהיכולות הקוגניטיביות שלהם נותרו יציבות ולא הידרדרו, התברר שיותר ממחציתם לא חוו את הירידה הקוגניטיבית שרבים מצפים לה בגיל מבוגר.
"מה שמפתיע הוא שההישגים האלה פשוט נעלמים כשמסתכלים רק על הממוצע", מסבירה פרופ' לוי, שחיברה את הספר "לפצח את קוד הגיל". "כשמחשבים ממוצע של כולם יחד, רואים ירידה בתפקוד. אבל כשבוחנים כל אדם בנפרד, מתגלה סיפור אחר לגמרי. שיעור משמעותי מהמבוגרים שבדקנו פשוט השתפרו".
הדרך שבה אנחנו רואים את הזיקנה
החוקרים ניסו להבין גם מדוע חלק מהמבוגרים הראו שיפור בתפקוד הפיזי או הקוגניטיבי, בעוד שאצל אחרים לא נרשם שיפור כזה. אחת ההשערות הייתה שהתשובה קשורה לאופן שבו המשתתפים התייחסו להזדקנות כבר בתחילת המחקר. באופן ממוקד יותר, החוקרים בדקו אם המשתתפים ראו את תהליך ההזדקנות באור חיובי או שלילי.
"אנשים רבים רואים בזיקנה תהליך של דעיכה מתמשכת ובלתי נמנעת ביכולות. אבל אנחנו גילינו ששיפור בתפקוד בגיל מבוגר הוא לא דבר נדיר"
התוצאות תמכו בהשערה הזו. מבוגרים שראו את ההזדקנות באור חיובי יותר, היו בעלי סיכוי גבוה יותר להראות שיפור, גם בתפקוד הקוגניטיבי וגם במהירות ההליכה. הקשר הזה נשאר חזק גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים כמו גיל, מין, השכלה, מחלות כרוניות, דיכאון ומשך תקופת המעקב.
הממצאים מחזקים את "תיאוריית התגלמות הסטריאוטיפים" של פרופ' לוי. לפי התיאוריה, סטריאוטיפים על גיל וזיקנה שאנחנו סופגים מהסביבה, למשל ברשתות החברתיות או בפרסומות, הופכים עם השנים לאמונות אישיות, ואלה עשויות להשפיע גם על הגוף מבחינה ביולוגית.
ראיית הזקנה באור חיובי - מביאה תוצאות
(צילום: Shutterstock)
מחקרים קודמים שהובילה לוי כבר גילו כי תפיסות שליליות לגבי הזדקנות קשורות לזיכרון חלש יותר, להליכה איטית יותר, לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ואף לסימנים ביולוגיים המזוהים עם מחלת האלצהיימר.
כעת, מסבירה לוי, מתברר שגם הכיוון ההפוך אפשרי: "המחקר הנוכחי מראה שאנשים שמאמצים תפיסות חיוביות יותר לגבי הגיל שלהם, מציגים לעיתים קרובות שיפור בתפקוד. התוצאות מצביעות על כך שגם בגיל מבוגר קיימת לא פעם יכולת להשתפר. מכיוון שאפשר לשנות את האופן שבו אנשים תופסים את הגיל, הממצא הזה פותח פתח אמיתי לשינוי, גם ברמה האישית וגם ברמה החברתית".
לנפץ את המיתוס
השיפור בתפקוד לא הופיע רק אצל אנשים שהתחילו את המחקר עם מגבלה גופנית או קוגניטיבית. החוקרים גילו שגם משתתפים שהחלו את המחקר עם תפקוד תקין לחלוטין, הצליחו להשתפר עם הזמן. הממצא הזה מערער את התפיסה שלפיה שיפור בתפקוד בגיל השלישי הוא רק התאוששות ממחלה או חזרה למצב קודם אחרי משבר רפואי.
עורכי המחקר מקווים שהתוצאות יסייעו לשנות את האופן שבו הציבור תופס את ההזדקנות, ולהחליש את האמונה שירידה בתפקוד היא גזירת גורל. בנוסף, הם סבורים כי הממצאים מחזקים את הצורך להשקיע יותר ברפואה מונעת, בתוכניות שיקום ובשירותי בריאות שיסייעו למבוגרים למצות את יכולת ההתאוששות והשיפור שלהם.
