כמו כל דבר אחר בחיים - הכמות קובעת. ההשפעה של כוס יין אחת בשבוע על בריאות הפה היא כנראה לא משמעותית. אולי חוץ מקצת צביעת שיניים כשמדובר ביין אדום וגם לזה יש פתרון – פשוט להחליף ליין לבן. אפשר גם לשטוף את הפה במים מיד לאחר שתיית אלכוהול ובכך להסיר את החומצה ואת הפיגמנטים שנשארים על השיניים. שימו לב – כדאי לשטוף את הפה במים ורק מאוחר יותר לצחצח היות שהפעולה המכנית של הצחצוח עלולה דווקא לעזור לשיירי החומצה לחדור פנימה אל השן ולכן כדאי לשטוף אותם קודם.
אז כוס-שתיים לא יסבו נזק, אולם כשמדובר בצריכה מופרזת של אלכוהול – המצב שונה לחלוטין. נייר העמדה של FDI (world dental federation) - הארגון שמייצג כמיליון רופאי שיניים ברחבי העולם ופורסם בשנה שעברה, מתייחס לצריכה מוגזמת של משקאות אלכוהוליים כמסוכנת בכמה רבדים:
1. נמצא קשר ישיר בין הופעת גידולים סרטניים בפה לשתייה מוגזמת של אלכוהול (כאשר עישון בנוסף לאלכוהול מעלה את הסיכון עוד יותר). סרטן חלל הפה הוא מחלה קשה ששכיחותה עולה לאחרונה שפוגעת משמעותית באיכות החיים של הסובלים ממנה.
2. עלייה במקרים של עששת ומחלות חניכיים בקרב המפריזים בחשיפה לאלכוהול. הסיבה לכך היא הפחתה בכמות הרוק הקשורה לאלכוהול, דבר הגורם לחיידקי השיניים ליהדבק אל האמייל, הציפוי החיצוני של השן, ולהישאר שם. במקביל, המשקאות האלכוהוליים הם חומציים והחומצה פוגעת במבנה האמייל והדנטין (הרקמות הקשות שמהן בנויה השן) ובכך מזרזת את יצירת החור ומעודדת הצמדות של חיידקים נוספים.
למרות שאלכוהול לא מתוק, המשקאות האלכוהוליים מכילים כמויות גבוהות של סוכרים וסוכר, כידוע, הוא תנאי חשוב לשגשוג חיידקי עששת. מחלות החניכיים מחמירות עקב השינוי שגורם האלכוהול בתגובה לדלקת והדבר מביא להידרדרות מהירה יותר: נסיגת רקמת החניכיים והעצם, שיניים ניידות ומראה של "משולשים שחורים" שנחשפים בין השיניים.
3. אובדן חומר שן (שחיקה). זה קורה ככל הנראה כיוון שאלכוהול משפיע על מערכת עצבים המרכזית ומוביל לעלייה בכיווץ שרירי הפה והידוק שיניים. התוצאה היא אובדן חומר שן, שברים וסדקים בשיניים ובכתרים. לזה מתווספת ההפחתה בייצור הרוק (אפשר ממש להרגיש את הפה "מתייבש" כששותים אלכוהול) והתכולה החומצית - וכך, שכבת השיניים החיצונית מתבלה במהרה. הדבר יבוא לידי ביטוי ברגישות חזקה לקור, שיניים שנסדקות ונשברות ומראה פחות אסתטי.
4. בהשפעה המשנית – צרכני אלכוהול כבדים יסבלו בסבירות גבוהה ממחלות רקע אופייניות כמו שחמת כבד – מצב שעלול להשפיע לרעה על יכולתם לעבור פרוצדורות דנטליות שגרתיות. יצירת פקטורי קרישת הדם המתרחשת בכבד עלולה להיפגע, כך שכל פרוצדורה פולשנית (אפילו ניקוי אבנית על ידי שיננית) עלול להביא לדימום שאינו נשלט ולדרוש טיפול מורכב יותר.
5. בהיבט החברתי – עלייה בצריכת אלכוהול מעלה את אירועי האלימות (בעיקר – אלימות במשפחה). אלכוהוליסטים יסבלו גם מהזנחה כללית שביטוייה בחלל הפה עלולים להיות הרסניים.
מכאן, ההמלצה (גם) של רפאי השיניים היא להימנע מצריכה מוגזמת של אלכוהול.
מעבר לשתיית משקאות אלכוהוליים חלק מהיצרנים מוסיפים אלכוהול בריכוזים שונים (בין כ-5% ל-30%) לשטיפות פה במטרה לנצל את האתנול כחומר משמר, אנטיספטי (מעכב או עוצר את התפתחות החיידקים הפתוגניים "הרעים" בחלל הפה) או כחומר טעם.
מספר לא מועט של מחקרים בדקו את הקשר הפוטנציאלי בין שימוש בשטיפות פה עם תכולה אלכוהולית לבין שכיחות הופעת גידולים ממאירים בחלל הפה. מבחינה אפידמיולוגית לא נמצאה תשובה חד משמעית. עם זאת – נמדדה כמות גדולה של חומר מסרטן בשם acetaldehyde (שהוא נגזרת של אלכוהול) ברוק של אנשים המשתמשים בשטיפות פה אלכוהוליות, כשכמות החומר המופרש ברוק הייתה ביחס ישיר לתדירות השימוש בשטיפות, אך רמה זו נמדדה רק מספר דקות לאחר שימוש בשטיפה ולא לאחר מכן. נכון להיום, שימוש בשטיפה שמכילה אלכוהול לא מהווה סיכון. רק בצרכני אלכוהול "כבדים" – הסיכון עולה משמעותית.
אז - לחיים, אך לא לעיתים קרובות מדי.
הכותבת היא מומחית לשיקום הפה, מנהלת רפואית ומנהלת אקדמיה מכבידנט
