גשו רגע למראה והביטו בעצמכם. מה אתם רואים? קמט דק בזווית העין? גוון עור משתנה בלחיים? אולי שקע קטן באוזן או גבות שנראות לכם דלילות מהרגיל? תתפלאו, אך כל אלה יכולים לגלות סיפור – לא, לא מתי ביקרתם בפעם האחרונה אצל הקוסמטיקאית, רחמנא לצלן. אלא סיפור חיים שלם כולל טראומות ילדות, נטיות אופי, חוזקות חולשות ועוד. תשאלו את הסינים, הם מומחים בזה. אפילו גם אתם יכולים. לפי הרפואה הסינית המסורתית, הפנים הן לא רק מראה חיצונית אלא מפה פנימית - כזו שניתן לפענח בעין מיומנת, ולקרוא בה כמו בספר פתוח. אז מה באמת הפנים שלנו מספרות?
מה אומרות הגבות שלכם?
"קריאת תווי פנים סינית היא שיטה שהתפתחה כחלק מהתרבות הסינית בסין העתיקה, והיו לה שימושים למגוון מטרות – גם למטרות רפואיות, וגם למטרות אחרות כמו מציאת שידוכים, להערכת היריב שלך, או אפילו לנושאים עסקיים", מגלה ד"ר גלי שטופמן, ראש הסגל הפדגוגי במכללת רידמן, רופאה אינטגרטיבית ומטפלת ברפואה סינית, רופאה ראשית במכבי טבעי, ומנהלת היחידה לרפואה אינטגרטיבית במרכז הרפואי ברזילי.
"השיטה מתבססת על כך שלאורך החיים, הדברים שקורים לנו, ההבעות שלנו שחוזרות על עצמן – כל אלו משפיעים על איך שנראים הפנים שלנו. כלומר, יש בפנים שלנו עדויות שונות גם לתכונות שלנו, לחולשות שלנו, לחוזקות שלנו, לדברים שקרו לנו בעבר. מכאן, שאדם שלומד את השיטה ומסתכל על תווי פנים של אדם אחר, יכול ללמוד עליו הרבה מאוד מידע בהקשרים שונים".
לדבריה של ד"ר שטופמן, בשנים האחרונות תורה עתיקה זו הפכה לנפוצה גם בעולם המערבי, הרבה בזכות עבודתה של ליליאן ברידג'ס, ממובילות התחום ברפואה הסינית הקלאסית המודרנית, שכתיבתה והוראתה חוללו מהפכה בגישה להבנת תווי פנים. ברידג'ס, שהלכה לעולמה בשנת 2021, נחשבת לדמות מרכזית בהנגשת התחום לקהל רחב, ולדמות השראה עבור מטפלים רבים ברחבי העולם.
"לילאן הייתה אמריקאית ממוצא סיני־אמריקאי, שעמדה במשך שנים בחזית התחום. היא באה ממשפחה של קוראי תווי פנים", היא מספרת. "דוד שלה וסבא שלה הם שלימדו אותה את השיטה הזו. היא לימדה בכל העולם – בעיקר מטפלים, אבל לא רק. גם מתחום בריאות הנפש וגם בכלל מתחום העסקים וכן הלאה".
וכעת לחלק המעניין. מעולם לא חשבנו שמראה הגבות שלכם יכול להעיד כל כך הרבה, יכול להעיד על כל־כך הרבה, אבל ד"ר שטופמן ממהרת לשפוך אור על עולם ומלואו שמסתתר דווקא שם, בין העיניים.
"הגבות שלנו מבטאות סוג של כוח שיש לנו", היא מסבירה. "ברפואה הסינית זה מתקשר למה שאנחנו קוראים אנרגיית העץ. העץ מסמל תנועה קדימה, נביטה, פריצה, התקדמות. זה הכוח שמניע תהליכים, שמתמודד עם מכשולים, כמו גנרל שצועד קדימה".
לדבריה, גבות מלאות, עבות או ארוכות, למשל, מעידות על כך שלבעליהן יש מאגר גדול מהאנרגיה הזו. "כשאני מסתכלת על גבות כאלה, אני רואה אדם שיש לו כוח פריצה, יוזמה, יכולת לעמוד על שלו. לעיתים זו גם נטייה ליותר תקיפות או תוקפנות, במצב שאינו מווסת. אם הגבות ממש קרובות אחת לשנייה במרכז, כמעט מתחברות – זה סימן לאנרגיית עץ עודפת. הוא כנראה מאוד דעתן, אולי אפילו עקשן".
ומה קורה כשיש גבות דקות יותר? לדבריה, זו אינדיקציה לכך שאנרגיית העץ פחות זמינה לאדם הזה. "החוזקות שלו כנראה באות מכיוון אחר. ואם הגבות גם דלילות, זה בדרך כלל אומר שהאדם כבר השתמש הרבה מהכוח הזה. ייתכן שהגוף 'משדר' שהוא עבר שימוש־יתר והגבות הידלדלו. זו ממש אינדיקציה פיזית לשחיקה".
אך הקריאה בתווי הגבות לא עוצרת ברמת הכוח האנרגטי. היא מגיעה גם לרבדים התנהגותיים ורגשיים. "אני יכולה להעריך לפי הגבות איך אדם מתנהל במצבי משבר או קונפליקט", משתפת ד"ר שטופמן, "האם הוא נוטה להתעמת? האם הוא מפחד מקונפליקט? אדם עם גבות עבות לרוב לא יירתע. אדם עם גבות דקות, אפילו אם יודע לעמוד על שלו - יעדיף להימנע. ויכוח, מבחינתו, זה אתגר. התעמתות מול מישהו זה משהו שעלול לערער אותו". רואים? עכשיו לעולם לא תוכלו להסתכל על הגבות שלכן באותה הצורה.
ד"ר שטופמן מספרת שקריאת תווי הפנים לא נשארת בגדר תיאוריה מופשטת – פעמים רבות היא פוגשת את הדפוסים האלה הלכה למעשה, מול אנשים בקליניקה. "ראיתי בחורה, שבתווי הפנים שלה הופיעו הרבה מאוד מאפיינים שמצביעים על כוח חזק של אנרגיית העץ", היא נזכרת. "יש לא מעט סימנים שמופיעים בפנים בהקשר הזה, שקשורים ליכולת להתקדם, לפרוץ קדימה, והיו לה כמעט את כולם. אבל בחיים עצמה היא הייתה מאוד־מאוד תקועה. משהו לא הסתדר לי".
מה זאת אומרת?
"הגבות שלה היו מאוד דקות, וזה סתר את שאר הסימנים. איך ייתכן שמופיעים כל הסממנים של אנרגיית עץ חזקה אבל הגבות כל־כך חלשות, ואין לה את התנועה קדימה? זה פשוט לא הלך יחד. שאלתי אותה אם הגבות שלה תמיד היו כאלה, ואז היא הראתה לי תמונה שלה כילדה והיו לה גבות עבות, מלאות. מה שקרה זה שבמשך השנים היא דיקקה את הגבות שלה שוב ושוב, מטעמי אסתטיקה. היא עשתה את זה בהדרגה עד שהן הפכו לפס עדין. ובשלב מסוים, הן פשוט הפסיקו לצמוח".
את אומרת שמדובר כאן על דבר שהוא מעבר לשינוי קומסטי.
"כן. דרך הדיקוק הזה היא החלישה את כוח העץ הזמין לה. ובהיעדר כוח כזה, קשה לה לנוע קדימה, להתגבר על מכשולים, לצאת ממצב של תקיעות שהיא נמצאת בו. הגוף משקף את זה בפנים".
הסיפור הזה, היא אומרת, חושף גם תהליך חברתי רחב יותר. "זה נושא מאוד מעניין מבחינה תרבותית. במשך הרבה מאוד שנים, החברה ציפתה מנשים לדקק את הגבות שלהן. להיות פחות מאיימות, פחות אסרטיביות, פחות דוחפות קדימה. יותר עדינות, פסיביות, שקטות. זה היה הסטנדרט. אך האופנה העכשווית היא לגדל גבות.
"בנות מסרקות את הגבות שלהן, מטפחות אותן, מורחות חומרים לגדילה, קונות ערכות. רואים את זה באינסטגרם ובפרסומות. זה הפך להיות אידיאל יופי: להיות בחורה עם גבות עבות. מה שפעם נחשב גס או לא נשי – פתאום הפך לנחשק".
וזה, לדעתך, קשור גם לשינוי הפנימי?
"כן. אני באמת מאמינה שזה לא סתם. זה חלק מביטוי של תהליך חברתי עמוק יותר, תהליך שמחזיר לנשים את הרשות להיות עם הכוח שלהן - הכוח של העץ. זה הכוח של הגנרלית, זו שצועדת קדימה, שמניעה תהליכים, שמובילה. משהו שבמשך הרבה מאוד זמן לא היה מובן מאליו".
מבט שונה על האוזניים והמצח
גם האוזניים, מתברר, לא רק מקשיבות, אלא מדברות. "אחד הדברים שמסתכלים עליהם באוזניים זה הגודל שלהן", אומרת ד"ר שטופמן. "האוזניים הן ביטוי של אנרגיית מים, זו שמתייחסת למאגרים העמוקים של הגוף". לפי התפיסה הסינית, האנרגיה הזו מייצגת את המטען הבסיסי שהאדם נולד איתו – מעין רזרבה לחיים.
לכן, לדבריה, כשאדם נולד עם אוזניים גדולות, המשמעות היא שיש לו מאגרים אנרגטיים רחבים יותר. לעומת זאת, אוזניים קטנות מאותתות על מאגרים צנועים יותר. אבל האבחון לא עוצר שם: הוא נכנס גם לעובי האפרכסת.
"כשאנחנו רוצים ללמוד על הילדות שלך, אנחנו מסתכלים על הקו החיצוני של האפרכסת", היא מסבירה. "בודקים כמה הוא עבה או דק, האם יש בו פגמים, בליטות ושקעים. זה משקף את איכות ההזנה שקיבלת בילדות - גם מבחינה פיזית וגם רגשית. כמה מענה קיבלת לצרכים שלך.
"ויש להן גם ממד כרונולוגי, ממש מפה של גילאים. אתה יכול למקם אזורים לפי גיל. למשל, משהו מאוד קלאסי: אם רואים אצל אח או אחות בכורים שקע קטן באזור מסוים של האפרכסת, ובודקים – לעיתים קרובות זה מסתדר בדיוק עם הגיל שבו נולד להם אח או אחות קטנים. השקע הזה משקף את החוויה של אובדן תשומת לב מההורים. זה יכול להתייחס גם לתקופות קשות אחרות בילדות: מחלה משמעותית, פגיעה חברתית, כל דבר משמעותי שנחרת בגוף. והאוזניים מספרות את זה".
לא רק האוזניים – גם המצח, ואפילו קו השיער, מכילים מידע. "אתה מכיר את המשולש הזו שיש לחלק מהאנשים באמצע קו השיער?", היא שואלת, ומתכוונת למה שנהוג לכנות ‘widow’s peak’ "ככל שהוא יותר משמעותי, זה מלמד על יצירתיות מאוד גבוהה".
בתרבות הסינית, היא אומרת, למשולש הזה הייתה משמעות מיוחדת גם בתחום השידוכים. "בעבר, אם לבחורה היה משולש כזה, זה נחשב סימן לפוריות גבוהה, ולכן ערכה עלה. היום אנחנו מתייחסים לזה פחות בהקשר של רבייה, ויותר כעדות ליכולת יצירתית".
ובדומה לגבות, גם כאן — הפוטנציאל לא תמיד ממומש. "אם יש לך משולש שיער משמעותי בקו השיער – זה אומר שיש לך יכולת יצירה גבוהה. אבל אם אתה לא משתמש בזה, לא יוצר, לא מממש, אז משהו נשאר כל הזמן בלום בפנים. הסימן הזה מצביע על הפוטנציאל שלך, אבל גם על האחריות שלך לממש אותו".
מאחורי כל קמט יש סיפור
ואם חשבתם שקמטים הם רק עניין קוסמטי – חכו שתשמעו מה יש לד"ר שטופמן לומר. "קמטים זה עולם ומלואו", היא אומרת. "יש המון סוגים שונים של קמטים, וכל קמט והמיקום שלו מלמד משהו אחר".
לדבריה, הקמטים הקלאסיים והיש לומר גם – מעצבנים, בזוויות העיניים, הידועים כ-Crow's Feet יכולים לרמז לא מעט על מה שהאדם חווה לאורך חייו, לטוב ולרע. "יש כאלה שעולים למעלה, ויש כאלה שיורדים למטה. אלה שיורדים לרוב מבטאים עצב, צער או כאב. לעומתם, אלה שעולים למעלה – משקפים רגעים שמחים יותר, שמקורם בצחוק, בהנאה, בשמחת חיים", היא מגלה. אז בפעם הבאה שתביטו במראה, נסו להבחין – לאן הקמטים שלכם פונים?
קמט אחר, מוכר פחות, מופיע לרוחב הסנטר - חריץ שנחצה בין השפה לסנטר התחתון, בעיקר בגילים מבוגרים. אבל משמעותו רחבה יותר. "גם הסנטר מתייחס ברפואה הסינית לאנרגיית המים", היא מסבירה, לכן, לדבריה, כאשר מופיע סדק כזה בסנטר, זו לעיתים אינדיקציה לשחיקה עמוקה. "זה סימן לכך שהשתמשנו ביותר מידי מהאנרגיה הזו. ולכן ראוי שנאט את הקצב. אנחנו אפילו קוראים לקמט הזה 'קו הפרישה' – כי הוא מסמן שצריך להוריד הילוך".
עם זאת, השאלה האמיתית היא מתי הוא מופיע. "אם זה בגיל 80 – אז באמת אפשר להוריד הילוך. אבל אם הוא מופיע בגיל 40 – זה כבר נורת אזהרה. זה אומר שאתה משתמש במשאבים שאין לך, שאתה דורש מעצמך יותר ממה שאתה יכול לתמוך בו", מתריעה ד"ר שטופמן. "אם אתה הייטקיסט שעובד 17 שעות ביום, לא ישן, לא נח, לא אוכל - הגוף ידבר. לא אומר שצריך לנטוש הכול ולצאת לפרישה, אבל בהחלט צריך להאט. פחות שעות עבודה, יותר שינה, תזונה נכונה, הזנה פיזית ונפשית. הגוף מאותת".
אבל קמטים אינם רק סממני עומס, לעיתים הם גם מצביעים על טראומות רגשיות של ממש. "בדיוק כמו באוזניים – גם על כלל הפנים יש מפה של גילים", אומרת שטופמן. "ואז, הרבה פעמים, בגיל שבו קרה משהו קשה – יופיע סימן, קמט, כתם קטן, כאילו שנחרט שם משהו בזיכרון של הפנים. אפשר לראות דיכאון. יש סימנים שמצביעים על בכי שסגור בפנים. יש סימנים שמעידים על חיים שלא היטיבו עם האדם, על פסימיות מול אופטימיות, על מישהו שחווה דיכוי מתמשך".
מתי כל התורה הזו מקבלת תרגום ממשי ומעשי לחיי היומיום? עבור ד"ר שטופמן, קריאת תווי הפנים אינה תיאוריה מופשטת, אלא כלי פרקטי, רגשי ומדויק שהיא מיישמת מדי יום בקליניקה. מחר, יום רביעי, היא תרחיב ותדבר על קריאת תווי פנים כחלון לנפש המטופל, בכנס INSPIRATION 2025.
הכנס, שאותו מובילה מכללת רידמן לרפואה אינטגרטיבית זו השנה הרביעית, ובשיתוף פורטל eatwell, יתקיים ב־30־31 ביוני בכפר המכבייה ברמת גן ופונה למטפלים ולמטפלות במגוון רחב של תחומי הרפואה המשלימה והאינטגרטיבית.
"אני יכולה להגיד לך שכשהמטופל יושב מולי, אני מתחילה בשאלות פשוטות, כמו 'מה אתה הכי אוהב בפנים שלך?' או 'מה פחות?'", היא משתפת. "השיחה הזאת פותחת דלת. היא מאפשרת לנו להסתכל על הפנים לא רק מבחוץ, אלא מבפנים, להתחיל להבין את המשמעות של מה שרואים. לאט־לאט נכנסים לפרטים, מתחילים לראות מה באמת משתקף שם, ומה אפשר ללמוד ממנו.
"אפשר ממש לראות שינויים במאפייני הפנים, כמו צבע, בהירות או רכות, קורים מול העיניים. אלה שינויים קצרים בטווח המיידי, אבל אם האדם מיישם תובנות מהשיחה ועושה שינוי בחייו, הם יכולים להיטמע ולהשתמר".
לקראת סיום, מעבר לתובנות ולכלים, ד"ר שטופמן מבקשת גם להציע שינוי תפיסתי עמוק, כזה שנוגע ביחס שלנו אל הקמטים. "בתרבות שלנו כל כך מקובל שקמטים זה דבר שצריך להסתיר או למחוק, אבל האמת היא שהם מפת הדרכים שלנו. הם מבטאים את מה שחווינו, את מה שלמדנו, את האתגרים שעמדנו בהם.
"הרבה מהקמטים בפנים שלנו מבטאים חוויות טובות, חזקות, רגעים של התגברות ושל למידה. אלה לא דברים שצריך להילחם בהם, אלא דווקא דברים שאפשר לשמוח בהם, להיות גאים בהם. הם חלק מהסיפור שלנו".
