בעולם שבו הכל פועל על "הילוך חמישי" בני האדם הפכו לעובדים תמידיים. תמיד זמינים, מגיבים למיילים בלילה, עונים להודעות בזמן הארוחה, מחליפים בין מסכים בלי לשים לב ועוד. בתוך החיים המהירים האלה, מתברר שדווקא רעיון עתיק בין אלפי שנים שנראה במבט ראשון דתי, מוגבל ומגביל צובר פתאום משמעות חדשה, מדעית כמעט. זהו רעיון השבת. לאו דווקא כשבת הלכתית, אלא כמסגרת זמן שבועית של עצירה, ניתוק מהמרוץ, והפסקה עמוקה, שיקום עצבי לכל דבר.
בין עצירה למנוחה עמוקה
הפסיכולוגיה המודרנית ומדעי המוח מצביעים בבירור: המוח שלנו לא בנוי לפעול ברציפות. חלק ממערכת העצבים, זו שאחראית לתגובה למצבי לחץ זקוקה למנוחה כדי לא להישחק. כשאין הפסקה אמיתית, אנחנו נשארים בעוררות מתמשכת שמזיקה לבריאות הפיזית והנפשית. מנגד, כשהגוף מקבל איתות קבוע להפסקה כמו בשבת הוא יכול לעבור למצב שבו הגוף מרפא את עצמו, מחזק את מערכת החיסון, משפר את איכות השינה ומווסת את הרגשות.
במחקר שפורסם באוגוסט 2025 ב־BMC Public Health נמצא כי אנשים שמקיימים מנוחה שבועית קבועה בין אם במסגרת דתית ובין אם באופן חופשי, ישנים טוב יותר, מרגישים פחות עייפים במהלך השבוע וחווים שיפור כללי בהרגשה הנפשית שלהם. ומכאן - הפסקה הזו אינה מותרות היא הכרח פיזיולוגי.
זמן שלא נמדד בתפוקה
בשונה מכל יום אחר בשבוע, שבו השאלה "מה עשית היום?" היא כמעט אוטומטית, השבת מזמינה אותנו לא לעשות. זהו מרחב שמנותק מהתועלת, מהתחרות, מההישגים. עבור רבים, דווקא בתוך הזמן הלא-פרודוקטיבי הזה, מתרחש עומק רגשי, התבוננות וחידוש אנרגיה. זה הזמן שבו אנחנו חוזרים לעצמנו, מתקרבים לבני משפחה או פשוט לומדים לנשום מחדש.
חיבור – לא רק לגוף, גם לנשמה
השבת מציעה גם משהו נוסף: משמעות. לא עוד הפסקה כדי "לטעון מצברים", אלא חוויה של שייכות, של זמן שהוא שלי, שלא נלקח ממני על ידי לו”ז, משימות או עולם דיגיטלי בלתי נגמר. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים כי תחושת משמעות, גם כשהיא מגיעה ממסורת, טקס קטן או זמן מוקדש לחיבור, תורמת לבריאות לא פחות מתזונה או ספורט. שבת, אם כן, היא לא רק ריסט לעצבים אלא גם למערכת הערכים שלנו.
לא צריך להיות דתי בשביל להרוויח
הבשורה הגדולה היא שהיתרונות של שבת אינם שמורים לשומרי מצוות בלבד. להפך, רבים שאינם דתיים כלל, בוחרים לאמץ את עקרונות השבת במובן הרחב: לכבות את הטלפון, לא לעבוד, לא לנהל רשימות. הם בוחרים לפנות זמן לפעילות שקטה קריאה, טיול או שיחה משפחתית. אפילו פתיחה של ארוחה עם הדלקת נר או שיר יכולה לסמן לגוף את תחילתה של הפסקה מודעת. מסגרות לא דתיות רבות ברחבי העולם מאמצות את המודל הזה תחת שמות חדשים כמו למשל: "24 שעות ניתוק", או "טיים־אאוט מכוון". אנשים רבים עושים זאת כי רואים קשר מובהק בין הפסקות שבועיות מוגדרות לבין ירידה במדדי חרדה, עלייה בתחושת שליטה, ותחושת רווחה כללית גם בקרב אנשים שאינם מקיימים כל פרקטיקה דתית.
לסיכום – מנוחה היא לא חולשה, אלא כוח. בתוך עולם שדורש מאיתנו תמיד לרוץ קדימה, לשפר, להספיק ולהשתפר השבת מציעה משהו הפוך בתכלית, לעצור, להניח ולנשום. זה אולי נראה פשוט, אפילו נאיבי אבל המחקר המדעי וגם התחושות האישיות של אלפים שמאמצים את השבת בדרך זו או אחרת, מלמדות אחרת: שבת היא מרחב שיקומי עמוק, גופני ונפשי שמאפשר לנו להיות שלמים – ולו לרגע.
הכותבת היא גרונטולוגית וחוקרת אורח חיים בריא
פורסם לראשונה: 04:03, 28.09.25
