סביר להניח שהסיכוי היחיד שלא שמעתם על אמבטיות קרח הוא שחייתם במערה. בשנים האחרונות קשה לפספס את הטרנד הקפוא הזה: בין אם זה בפיד, בספא, בפארק או בחצר של השכן – כמעט בכל מקום צצה גיגית מלאה במים קפואים, קוביות קרח, ואדם מסוקס אחד (לפחות) עם מבט של הארה.
ההבטחות? כמעט מהכול: שיפור במצב הרוח, ירידה בדלקות, חיזוק מערכת החיסון, פחות ימי מחלה – ובעיקר, תחושת שליטה עצמית במנות קור מדודות. המשפיעניות ממליצות, הסלבס מתעדים, והמיינדסט – לכאורה – משתנה כבר מהטבילה הראשונה.
אמבטיית קרח
(צילום ועריכה: ספיר גורדו. צולם במלון בראון ביץ' האוס)
אבל רגע לפני שגם אתם מזמינים גיגית באינטרנט ומתחילים לתרגל נשימות – עצרנו לשאול: האם מדובר בפרקטיקה רפואית אמיתית, או בעוד טרנד מתוקשר שהקפיא לנו את שיקול הדעת? ד"ר ענבל קדמן, מומחית ברפואת משפחה ממכבי שירותי בריאות, עוזרת לנו לעשות סדר – ולהפשיר את האשליות.
"קריותרפיה – טיפול בקור – מוכר ברפואה כבר שנים רבות", מסבירה ד"ר קדמן. "אפשר לראות אותו, למשל, בטיפול נמרץ לבבי, כשהמטרה היא להפחית את הדרישה המטבולית של הגוף אחרי אירוע לבבי חריף. במקרים כאלה מקררים את הגוף כשהחולה מורדם – כדי להוריד את העומס על הלב".
אבל לא רק במצבים קיצוניים. גם ברפואת כאב ובטיפול בספורטאים, קירור מקומי משמש ככלי להפחתת דלקת והקלה על כאב. "כשיש נקע, למשל, מתרחשת תגובה דלקתית מקומית. קור עוזר למתן אותה. אותו עיקרון קיים גם ברפואה האסתטית – משתמשים בקור כדי לכווץ כלי דם, להפחית נימים ולהרגיע את העור", מספרת ד"ר קדמן.
התלהבות סביב אמבטיות הקרח לא נשענת רק על תמונות יפות לאינסטגרם. ברשתות החברתיות, בסדנאות נשימה ובקהילות וולנס שלמות – הן מוצגות ככלי־על בריאותי. בין ההבטחות שתשמעו: הפחתת דלקות, האצת התאוששות אחרי אימון, הפחתת סטרס, שיפור במצב הרוח ואפילו השפעה חיובית על לחץ הדם
לעומת זאת, אמבטיות הקרח שנכנסו לחיינו דרך דמויות כמו ווים הוף וגורואי וולנס, נתפסות בעיניה אחרת. "המטרה היא להשתמש בקור כדי לשפר את מצב הגוף – גם פיזית וגם מנטלית. מציגים את זה כמשהו שמשפר את הבריאות ומביא לתחושת חיוניות, אך זה טיפול אלטרנטיבי, והוא לא מבוסס מדעית", היא מדגישה. "אני לא נגד – אני פשוט לא יודעת להגיד עליו הרבה מבחינה רפואית. כשיש לי מחקרים על שני מיליון אנשים שלקחו אספירין אחרי התקף לב – אני יכולה לדבר בביטחון. כאן, המחקרים שיש הם על 30 או 300 איש. זה לא מספיק".
מבחן המדע
ההתלהבות סביב אמבטיות הקרח לא נשענת רק על תמונות יפות לאינסטגרם. ברשתות החברתיות, בסדנאות נשימה ובקהילות וולנס שלמות – הן מוצגות ככלי־על בריאותי. בין ההבטחות שתשמעו: הפחתת דלקות, שיפור כאב כרוני, האצת התאוששות אחרי אימון, שחרור אדרנלין טבעי, הפחתת סטרס, שיפור במצב הרוח ואפילו השפעה חיובית על לחץ הדם. כל זה נשמע מאוד מבטיח - אבל עד כמה הטענות האלה עומדות במבחן המדע?
לדברי ד"ר קדמן, חלק מהטענות אכן מבוססות – אך רק בטווח הקצר. "כשאנחנו מקררים את הגוף לכמה שניות, אנחנו יכולים להפחית תגובה דלקתית. זה מוכח, בעיקר בהקשר של ספורט וטיפול מקומי", היא אומרת. גם בהקשר של כאבים יש אפקט. "יש פחות זרימת דם לאזור הכואב, וזה באמת עוזר להקל קצת על הכאב".
ומה לגבי האצת התאוששות? כאן זה כבר פחות חד־משמעי. "אולי זו התגובה היחידה שבאמת מתרחשת בעקבות הקור – אנחנו מרגישים תחושת 'היי' כי משתחרר אדרנלין. הדופק עולה, ואז כשאנחנו יוצאים ויש מנוחה – יש תחושה חזקה של רגיעה ושל עשייה טובה לגוף. אבל אני לא יודעת כמה אפשר להוכיח שזה אפקטיבי לטווח ארוך", אומרת ד"ר קדמן.
גם בכל הקשור למדדים פיזיולוגיים – כמו דופק או לחץ דם – התמונה מורכבת. "יש מחקרים מאוד קטנים שמצאו אולי שיפור זמני אצל אנשים שעשו גם פעילות גופנית אינטנסיבית וגם תרגולי נשימה לפי שיטת ווים הוף. אבל כשבודקים את זה לעומק – במחקרים שבהם חלק מהנבדקים עשו את השיטה וחלק לא – לא נמצא שיפור בלחץ דם, בדופק ואפילו לא במצב הרוח", היא מציינת. "וזה מה שהכי הדהים אותי כשבדקתי את זה – אין ממש ביסוס מדעי מובהק, לפחות לא כרגע".
אחת ההבטחות היותר מסקרנות סביב אמבטיות הקרח היא השפעה חיובית על מערכת החיסון. ברשת נטען לעיתים כי שגרת חשיפה יומית לקור עשויה להפחית משמעותית את ימי המחלה ולחזק את התגובה החיסונית של הגוף – אבל האם זה באמת נכון?
"באמת יש איזשהו שיפור שנמצא במחקרים – אבל צריך להבין את ההקשר", אומרת ד"ר קדמן. "במחקרים שנעשו, נתנו לאנשים להתקלח במים קרים פעם אחת ביום, ל־30, 60 או 90 שניות. התוצאה? הם לקחו פחות ימי מחלה בשנה". עם זאת, היא ממהרת להסתייג: "זה לא מחקר מספיק איכותי. אולי הסיכון שלהם למחלות ירד מכל מיני סיבות אחרות? אני לא יודעת".
לצד זאת, ישנה השערה פופולרית, אך לא מוכחת, לפיה חשיפה מבוקרת לקור "מאמנת" את מערכת החיסון להגיב באופן מדוד יותר – כך שהגוף מגיב טוב יותר לווירוסים מבלי להקצין את התגובה, כמו חום גבוה או תסמינים קשים. "אם המערכת החיסונית לא פועלת ביתר שאת – גם מדדי דלקת בדם יהיו נמוכים יותר", מסבירה ד"ר קדמן. "אבל עד היום אין מחקר מספיק איכותי שבדק מדדים ביולוגיים בקרב אנשים שעושים אמבטיית קרח מול כאלה שלא".
"אין הוכחה שזה באמת משפר מצב רוח מבחינה מדעית. אבל אני כן רוצה להסתייג – כי רוב האנשים שאני מכירה שעושים אמבטיות קרח מעידים על עצמם שמצב הרוח שלהם השתפר. אני מניחה שזה דומה לפעילות גופנית – אתה נכנס לאמבטיית קרח, חוטף את הבוסט, חייב להעלות דופק, משתחרר אדרנלין – וזה אחלה"
גם הטענה שאמבטיית קרח משחררת דופמין, מפחיתה חרדה או משפרת את המצב המנטלי – צוברת פופולריות רבה. אבל לפי ד"ר קדמן, נכון לעכשיו אין הוכחה מחקרית לכך.
"אין הוכחה שזה באמת משפר מצב רוח מבחינה מדעית", היא אומרת בכנות. "אבל אני כן רוצה להסתייג – כי רוב האנשים שאני מכירה שעושים אמבטיות קרח מעידים על עצמם שמצב הרוח שלהם השתפר. אני מניחה שזה דומה לפעילות גופנית – אתה נכנס לאמבטיית קרח, חוטף את הבוסט, חייב להעלות דופק, משתחרר אדרנלין – וזה אחלה. יש תחושת אופוריה שאי אפשר להתעלם ממנה, גם אם היא לא נמדדת בגרף".
לא מתאים לכל אחד
על אף ההילה הבריאותית והתחושה המרוממת שמלווה את הטבילה במי הקרח, חשוב לזכור: לא מדובר בפרקטיקה שמתאימה לכל אחד. למעשה, עבור חלק מהאנשים – זה עלול להיות מסוכן. "זה לא מתאים לכל אחד", מדגישה ד"ר ענבל קדמן, ומזהירה: "יש אוכלוסיות שחשיפה לקור קיצוני עלולה להיות עבורן מסוכנת ממש".
בראש רשימת האזהרות עומדים אנשים עם מחלות לב ולחץ דם גבוה. לדברי ד"ר קדמן, הקור גורם לעלייה חדה בדופק – תגובה שמוכרת בשם טכיקרדיה – ולאחר מכן להאטה פתאומית, מה שיכול לייצר עומס מסוכן במיוחד על הלב. "כשאדם עם מחלת לב נכנס למים קפואים, יש בוסט מהיר מאוד בדופק, אחריו מגיעה ירידה – והלב צריך לעבוד קשה הרבה יותר. זה מסוכן, בעיקר למי שנוטל תרופות שמאטות את קצב הלב. ככל שמתרגלים לטמפרטורה, הדופק מתאזן, אבל הסכנה האמיתית היא דווקא ביציאה מהמים".
גם חולי סוכרת נמצאים בקבוצת סיכון. "הקור גורם לשחרור אדרנלין, מה שמעלה את רמות הסוכר – ואז מוביל לנפילה חדה. זה עלול לגרום להיפוגליקמיה, בעיקר אם לא אוכלים מספיק לפני". עוד תופעה שצוברת תאוצה עם עליית הטרנד: כוויות קור. "יש עלייה במקרי כוויות, במיוחד בגפיים התחתונות. חשוב לשים לב אם מופיע נימול או שינוי בצבע העור – אלו סימנים מקדימים שצריך להכיר".
ומה לגבי מערכת החיסון? כאן ההמלצה חד־משמעית: לאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, כמו חולי קרוהן, קוליטיס, מטופלים בסטרואידים או בתרופות ביולוגיות – אמבטיית קרח פשוט לא מתאימה. "הגוף נמצא גם כך בסטרס, והחשיפה לקור עלולה לדחוף אותו מעבר לקצה. הסיכון להידבק או לפתח זיהום אחר כך פשוט גדול מדי", מתריעה ד"ר קדמן.
גם אנשים עם מחלות נשימה כרוניות כמו אסתמה ו־COPD צריכים להיזהר: "הקור מקשה מאוד על הנשימה, גם בגלל תגובת האדרנלין. זה עלול לגרום לתחושת חנק. אם מישהו עם בעיה נשימתית בכל זאת רוצה לנסות – חובה להצטייד במשאף מראש". ויש גם אזהרות ספציפיות לנשים. "בהריון – חד משמעית לא".
הקור גורם לשחרור אדרנלין, מה שמעלה את רמות הסוכר – ואז מוביל לנפילה חדה. זה עלול לגרום להיפוגליקמיה, בעיקר אם לא אוכלים מספיק לפני"
אם עברתם את שלב ההסתייגויות ואתם עדיין סקרנים לנסות – חשוב לדעת איך עושים את זה נכון, ובצורה שלא תסכן אתכם. ההמלצה הברורה של ד"ר קדמן היא להתחיל בהדרגה. "בהתחלה, כדאי להגביל את החשיפה לשלוש דקות בלבד, פעם בשבוע. אחרי מספר שבועות אפשר לנסות להאריך לחמש דקות – אבל לא יותר.
"במיוחד בשלבים הראשונים חשוב להיות עירניים לתגובות של הגוף – לשים לב לתחושת קור קיצונית, לעור שמתייבש בצורה יוצאת דופן או לשינויים בלחץ הדם. בנוסף, הטמפרטורה לא צריכה להיות קיצונית מדי", היא מוסיפה. "בין 10 ל־15 מעלות צלזיוס זה מספיק בהחלט – זה מספק את היתרונות האפשריים מצד אחד, ומצד שני פחות מסוכן לגוף".
ד"ר קדמן מדגישה גם את חשיבות ההתייעצות הרפואית. "אנשים עם רקע רפואי – בטח ובטח חולי לב – חייבים להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים. במקרה של מחלות לב, חשוב לערב גם קרדיולוג. זה לא משחק – זו תגובה פיזיולוגית עוצמתית מאוד, ולא מתאימה לכל גוף".
כמו הרבה טרנדים בעולם הבריאות, גם אמבטיות קרח יושבות בדיוק על קו התפר שבין תחושת שליטה לבין צורך בהוכחה. המדע עדיין מהסס, אבל התחושות בשטח – עבור מי שזה מתאים לו – מדברות בעד עצמן.
אני לא חושבת שיש מספיק מחקרים כדי להמליץ על אמבטיות קרח ככלי לשיפור הבריאות או הארכת תוחלת החיים", אומרת ד"ר קדמן, "אבל אם מישהו צעיר, בריא, ונהנה מזה – זה יכול להיות כלי מנטלי לא רע בכלל".
היא מדגישה שהיסודות לא השתנו: "אם אתה מעשן, אוכל כבד אווז ולא עושה פעילות גופנית – אמבטיות קרח לא יעזרו לך. בשביל אורח חיים בריא צריך לישון טוב, לאכול מאוזן ולהתאמן. כל השאר – זה תוספת".
אז אם אתם סקרנים, אוהבים אתגר ומרגישים שזה עושה לכם טוב – אולי תגלו שהמים הקפואים הם בדיוק מה שחיפשתם כדי להתחיל את היום אחרת. רק תזכרו: קור לבד לא מרפא, ולא מחליף תנועה, תזונה או שינה. הוא יכול להיות תוספת מרעננת – אבל הוא לא הבסיס. ובסוף, כמו תמיד, הגוף יגיד לכם אם זה בשבילכם – או שלא.
