האיומים הדי קבועים בהשבתת מערכת החינוך גורמים לרובנו למרוט את שערות ראשינו ולתהות מה בדיוק נגיד למנהלים שלנו במקומות העבודה, אולם בישראל יש אוכלוסייה הולכת וגדלה שזה לא מזיז לה: בשנים האחרונות חל גידול דרמטי במספר ההורים שבוחרים עבור ילדיהם בחינוך ביתי.
בשנת 2013 התקבלו במשרד החינוך רק 316 בקשות לפטור מחוק לימוד חובה ומעבר לחינוך ביתי. בשנת 2020, אז פרצה הקורונה, זינק המספר ל-1,420. המגפה כבר הרבה מאחורינו, אך לקראת שנת הלימודים הקרובה הוגשו כבר 3,082 בקשות שכאלה מצד הורים לילדים ובני נוער בגילים 3-18 (על הגידול ההדרגתי במספר הבקשות – ראו איור).
מדוע זה בעצם קורה? פרופ' עוז גוטרמן מאוניברסיטת בר-אילן מסביר שהחינוך הביתי הופך יותר ויותר פופולרי בכל העולם. בארה"ב, שמובילה את התחום, מדובר בלא פחות מ-3.5 מיליון ילדים. בישראל עלינו ממאות בודדות לאלפי ילדים. בין הסיבות שהוא מציג לבחירה בחינוך ביתי: חוסר שביעות רצון ממערכת החינוך – שזו הסיבה המרכזית; הטכנולוגיה הופכת את התכנים הלימודיים לנגישים הרבה יותר וזה מקל על הורים לשמש כמורים; רצון ההורים לשלוט בחומר הנלמד; השאיפה לתת לילדים מסגרת יותר חמימה ופחות לוחצת מבית הספר. "יש גם סיבות של חשש לבריאות והמרחק מבית הספר, אבל בארץ הן זניחות", הוא מסביר.
קורל ימטוביץ (28) מראשון-לציון, מדריכת הורים ויועצת זוגית, בחרה בחינוך ביתי עבור בנותיה, הללי בת הארבע ואביגיל בת השלוש. "כל פעם שניסיתי לדמיין את הללי במסגרת, לא הצלחתי להכיל את זה", היא מודה, "התחלתי להיפגש עם אמהות נוספות וגיליתי שאני לא היחידה שמרגישה כך. מסגרות חינוך הן המצאה חדשה יחסית, שנולדה בעקבות המהפכה התעשייתית כדי שנשים יוכלו לצאת לעבוד. הטבע האנושי הוא שההורה, לרוב האם, יהיה נוכח בשנים הראשונות".
ימטוביץ מבהירה שחינוך ביתי לא אומר בידוד בבית: "הבנות שלי פוגשות ילדים יותר מילדי גן. יש לנו שתי קבוצות קבועות, אחת למפגשים בטבע ואחת עם חוגים ופעילויות. הן משחקות עם בני דודים, עם סבתא, עם ילדים אחרים בגינה הציבורית. הן מאוד חברותיות". לדבריה, הלמידה מתרחשת בתוך שגרת החיים: "הללי למדה אותיות ומספרים מהקניות בסופר. הן אורזות איתי משלוחים, מבשלות ולומדות מהחיים עצמם".
גם לד"ר אוראל עמנו וד"ר יעל עמנו יש מילים חמות להגיד על חינוך ביתי. הם הוריהם של אמילי אתנה בת התשע וקאיה הלנה בת החמש. מזה שנתיים הם חיים בפורטוגל ובנותיהם לומדות שם בחינוך הציבורי. בארבע השנים הקודמות, בתם הגדולה הייתה בחינוך ביתי, והם מתכוונים להחזיר בקרוב את שתי הילדות למתכונת החינוכית הזאת. "גם אם הייתי בארץ, סביר להניח שהייתי מעביר את הבנות לחינוך ביתי", אומר אוראל, "המערכת הציבורית אינה מתאימה לכולם. למשל, יש דגש רב על כיתה 'מגובשת', אך זה עלול לבוא על חשבון פיתוח התכונות הייחודיות של כל תלמיד ותלמיד". עם זאת, הוא מציין כי יש יתרונות גם לחינוך הפורמלי, "בעיקר שחרור מהצורך בתכנון ומחשבה מתמשכים של תוכנית הלימודים, כמו גם העובדה שבבתי הספר הציבוריים הילדים מוקפים בבני גילם. הבנות, במיוחד הגדולה, מעדיפות את החינוך הציבורי בגלל הפן החברתי. היא רואה את הפער בין החינוך הביתי המתקדם שקיבלה ומה שהיא מקבלת כעת – ועדיין מעדיפה להיות עם החברים שלה".
פרופ' גוטרמן בחן במחקריו את היכולות החברתיות והיבטים רגשיים של ילדים בחינוך ביתי בהשוואה לילדים באותם גילים בחינוך בית ספרי. בניגוד לציפיות, התברר ש"הכישורים החברתיים של הילדים בחינוך ביתי היו גבוהים יותר, ואילו רמות הדיכאון והחרדה שלהם היו נמוכות יותר", הוא מספר, ומודיע שמחקרים נוספים איששו את הממצאים.
לדבריו, ילדים בחינוך ביתי לרוב גם בעלי ידע כללי רחב יותר. עם זאת, הם מתחילים בממוצע לקרוא ולכתוב מאוחר יותר. מי שבוחר לרוב במסגרת שכזו הן משפחות משכילות יותר מהממוצע. היכן האתגר? "חינוך ביתי דורש מאמץ גדול של ההורים – בעיקר ביצירת מפגשים חברתיים לילדים".
האם כל אחד יכול להעביר את ילדיו לחינוך ביתי? סימה עובדיה פורצנל, מנהלת אגף יישומי חוק ומדיניות במשרד החינוך, מסבירה כי "המשרד דוגל בתפיסה שמקומם של ילדים ונערים הוא במסגרת חינוכית. עם זאת, ניתן פטור מחוק חינוך חובה בנסיבות יוצאות דופן. מדובר במקרים שבהם ההורים מציגים השקפת עולם מגובשת השוללת חינוך במסגרת מוסד חינוך".
על מה הם מוותרים בהחלטה זו? על זכאות ילדיהם לקבל שירותי חינוך ממשרד החינוך, על גישה לאתרי לימוד ולמרכזי העשרה למחוננים, על השתתפות בפעילויות חברתיות שמעניקים בתי הספר ועוד. ההורים נדרשים ללמד את ילדיהם וחייבים לספק להם ידע בהיקף של לפחות 55 אחוז מתוכניות החובה במתמטיקה, אנגלית, עברית, מדעים וחינוך גופני, לצד חינוך ערכי והקניית מיומנויות לימודיות וחברתיות.
במשרד החינוך מציינים שאם מתגלה שהילד לא יקבל מענה לימודי וחברתי מספק – הבקשה נדחית. וכך, בשנת הלימודים האחרונה נדחו 158 בקשות ובשנה הקודמת 140 בקשות. לדברי פורצנל, "אם מתקבל מידע שמצביע על סכנה לשלומו ולרווחתו של הילד, מבטלים את הפטור מחינוך חובה. הדיווחים מגיעים באמצעות קציני ביקור סדיר, שכנים וגורמים שונים אשר מזהירים כי יש חשש לשלומו של הילד על רקע אלימות, הזנחה, ניתוק מהעולם החיצוני וכדומה".
שר החינוך, יואב קיש, מדגיש כי "מקומם הטבעי של תלמידי ישראל הוא במסגרת החינוכית, עם מורים וחברים, כחלק מקהילה לומדת שמחנכת, מחזקת ומפתחת אותם. עם זאת, אנו ערים לכך שבעולם משתנה יש הורים שמבקשים לבחור בחינוך ביתי. משרד החינוך מאפשר זאת בגמישות — אך גם מקפיד על פיקוח הדוק לוודא שטובת הילד, החינוך וההזדמנויות החברתיות שלו נשמרים במלואם. זו הדרך הנכונה לאזן בין חירות ההורים לאחריות המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.09.25
