בשיתוף רב-קו אונליין
"מסלול לשגרה חדשה": אילנה אהל
(צילום: ירון שרון)
בימוי ועריכה: אסף קוזין | כתבת: מור גורן גבאי | צילום: ירון שרון
ברציפים ובתחנות התחבורה הציבורית, חיילים וחיילות רבים כבר פגשו את אילנה אהל – אם לארבעה ומורת חינוך מיוחד מזה 34 שנה. "אני מתנדבת עם חיילים כבר שנה וחצי ומביאה להם ספרים וברכות שהתלמידים שלי מכינים", היא מסבירה בחיוך רחב.
השנתיים האחרונות השפיעו עליה עמוקות. בצל הדיווחים על חיילים שנפלו בקרב, חיפשה אילנה את הדרך שלה לעזור. היא הצטרפה לקבוצת מתנדבים שמקימים פריסות אוכל בבסיסים – אבל די מהר הבינה שחיילים, ובעיקר שומרי שבת, מחפשים גם איך להעביר את הזמן. "הם לא רואים טלוויזיה, לא גולשים – וזה הדליק לי נורה".
הרעיון הגיע לגמרי במקרה, כשסידרה את הבית. "אני שומרת שבת ואני קוראת כמעט בכל שבת ספר. כשפיניתי את הבית, הצטברו לי ספרים, והחלטתי לקחת אותם לחיילים. רציתי לשתף גם את התלמידים שלי, וביקשתי מהם שיכתבו להם ברכות". בכל ספר שאילנה מחלקת יש הקדשה מרגשת, שכתבו אחד מתלמידיה או אחת מחברותיה המורות. "הברכות מרגשות, אין מילים", היא אומרת.
אילנה מגיעה לבסיסים בכל הארץ, לעיתים גם לאזורים מבודדים, ודווקא בזכות התחבורה הציבורית היא מצליחה לשמור על השגרה הזאת. לדבריה, זו הדרך להתחמק מהעומס בכבישים. "יש לי רכב אבל גיליתי את התחבורה הציבורית. הנה, אני יושבת ברכבת, מזגן, שקט, לא צריכה לעמוד בפקקים".
את הדרך לבסיסים וחזרה אילנה מתכננת מראש בעזרת שירותי רב־קו אונליין. "אני נכנסת לרב־קו אונליין, מצמידה את הכרטיס לטלפון וזהו. פשוט ונוח". הנגישות הזאת, היא מסבירה, היא מה שאפשר לה להרחיב את מיזם "ברכה וספר" ולהגיע לבסיסים ברחבי הארץ.
הורידו כאן את אפליקציית "רב קו אונליין"
"החיילים אומרים לי 'כמה אפשר להיות בנייד ובשש בש'?"
מתוך הרצון של אילנה לעזור, נולד מיזם "ברכה וספר" שהקימה, במסגרתו היא מחלקת ספרים לחיילים. היא מספרת בגאווה על המשוב והבקשות המיוחדות שהיא מקבלת מהם. "יש חיילים שנמצאים שם למעלה מ-500 ימים ואומרים לי 'כמה אפשר להיות בנייד ושש בש'? חיילי גבעתי סיפרו לי שנמאס להם משש בש וביקשו שאשיג להם את משחק הקלפים 'חתחתול', ומשחקי קופסא בכלל".
הספרים שהיא נושאת עמה מגוונים, מפסיכומטרי ועד לספרי מתח. "אני לוקחת איתי כל מיני ספרים, כדי שיהיה ללוחמים קצת אסקפיזם כשמשעמם בבסיס". לדבריה, אחד מהם קיבל ברכת כהנים שכתבה לו מורה דתייה ושיתף בהתרגשות: "כשאנחנו נכנסים לעזה, אני שם את הברכה הזו בווסט".
4 צפייה בגלריה
"לא מובן מאליו שהם צריכים להודות לנו. אנחנו צריכים להודות להם". אילנה אהל
(צילום: ירון שרון)
מה הדבר שהכי מרגש אותך?
"אני חושבת שזאת האהבה שאני מקבלת, התודה. זה לא מובן מאליו שהם צריכים להודות לנו, אנחנו צריכים להודות להם". דרך ההתנדבות, אילנה נזכרת להעריך כל יום בחיים. "זה שאנחנו קמים בבוקר בריאים ושלמים, ההערכה הזאת של מציאות חיינו, זה משהו טוב".
מה את מאחלת למדינה?
אי אפשר להתחמק מהמציאות הביטחונית המורכבת, זו שהובילה את אילנה לצאת ולהתנדב. לא פעם, אילנה נתקלה באזעקות בזמן שהיא בדרך לחלק ספרים לחיילים. "אתמול תפסה אותנו אזעקה בדרך לבסיס – כל הכביש היה פקוק, כולם התחבאו מתחת לגשר בראשון", היא מתארת.
4 צפייה בגלריה
המסר של אילנה: "כל אזרח צריך לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי שהמדינה תהיה טובה יותר"
(צילום: ירון שרון)
כשאילנה פוגשת את החיילות בשטח, היא רואה בהן את עצמה – נשים חזקות שחיות את הלחימה יום אחרי יום. "זה מדהים כמה הן שותפות, כמה הן משפיעות. אנחנו מחצית מהאוכלוסייה", היא אומרת, "ועצוב לי שאין מספיק נשים בממשלה ואין מספיק מנכ"ליות".
לצד ההתנדבות, אילנה מובילה כיום את מאבק המורים לתנאים טובים יותר והעלאה בשכר. הערבות ההדדית הזו, לדבריה, היא המפתח ששומר עלינו בתקופות מורכבות. "אני חושבת שכל אזרח ותושב צריך לקום בבוקר ולשאול את עצמו – מה אני יכול לעשות כדי שהמדינה תהיה טובה יותר. יש לי ילדים. הייתי רוצה שהם יחיו כאן בלי מלחמות, בלי יוקר מחיה, בלי הפקקים האלה. בגלל זה אני נוסעת ברכבת".
בשיתוף רב-קו אונליין
