בשיתוף אגד
הנוף על כבישי ישראל עובר בשנים האחרונות שינוי מבורך; יותר ויותר נשים בוחרות לשבור את המוסכמות ולהשתלב כנהגות בתחבורה הציבורית. התדמית של "מקצוע גברי" הולכת ומתנפצת ומפנה את מקומה להבנה שעבור נשים רבות מדובר בהזדמנות אמיתית ליציבות תעסוקתית, שכר הולם וגמישות שקשה למצוא בשוק העבודה המסורתי. מאחורי ההגה של חברת אגד, מתגלים סיפורי חיים מרתקים של נשים שהעזו לעשות שינוי מסלול ולמצוא את הכוח שלהן על הכביש. שתי נהגות החברה משתפות במסע האישי שלהן אל עמדת הנהגת.
הכירו את לימור ויונה:
"היום, אני לא מפחדת מכלום", לימור רחמים
(צילום: ירון שרון)
"באגד יש לי יציבות, וזה מאוד חשוב לי"
עבור יונה בצלאל, אם לחמישה, הדרך אל ההגה התחילה בעקבות המשבר הכלכלי של מלחמת "חרבות ברזל". הרקע המקצועי שלה היה שונה לחלוטין: "לפני שהגעתי לאגד עבדתי במלון. וב-7.10 כשהתחילה המלחמה, הכל נסגר", היא מספרת. לאחר תקופה של חיפוש, היא החליטה לבחור בכיוון חדש לגמרי: "אחרי שלושה חודשים של חיפוש עבודה, נתקלתי בפרסומת של ‘מכללת אגד’, שהציעה לימודים בתוך שלושה חודשים יש מקצוע חדש, אז פשוט עשיתי הסבת מקצוע".
תהליך ההכשרה שלה עבר בצורה חלקה, והיא מצאה במסגרת הלימודים סביבה תומכת. "המורים במכללה מאוד מקצועיים והם לימדו את החומר בצורה קלה ומובנת והיה לי ממש כיף ללמוד איתם ועברתי את כל המבחנים בקלות", היא משתפת. ההכשרה המהירה אפשרה לה להשתלב במהירות בעבודה עצמה.
כאימא לחמישה, העבודה במשמרות מאפשרת ליונה לנהל את שגרת הבית בצורה שמתאימה לה. "יש כל כך הרבה גמישות בעבודה הזאת", היא אומרת ומפרטת: "משמרת בוקר זה נוח, כי אחרי שמסיימים את העבודה, יש עוד חצי יום פנוי. זה נחמד, אבל לרוב גם אם עושים משמרת ערב שזה מ-14:00/15:00, זה גם נוח כי בבוקר אפשר קצת לישון, אפשר לקום מתי שרוצים, אפשר לעשות סידורים שצריך את השעות של הבוקר, אפשר גם קניות ובישולים לעשות בבוקר, להספיק הכל. עד שילדים חוזרים מהבית ספר יש להם אוכל מוכן".
גלריה
"משמרת בוקר זה נוח, כי אחרי שמסיימים את העבודה, יש עוד חצי יום פנוי", יונה בצלאל
(צילום: ירון שרון)
מעבר לנוחות ולגמישות, העבודה באגד העניקה ליונה משהו שהיה חסר לה לאורך חייה - יציבות. "בחיים שלי בכללי, אני תמיד חיפשתי יציבות", היא משתפת בגילוי לב. "אני עברתי ממדינה למדינה, אחר כך הייתי חרדית 20 שנה, זאת אומרת עברתי ממגזר למגזר. אחר כך חזרתי בשאלה. וגם אחרי, שהייתי עם חמישה ילדים, אף פעם לא הייתה לי יציבות וידיעה של מה אני עושה מחר. באגד יש לי יציבות וזה מאוד חשוב לי, כי זה מה שהיה חסר לי אישית. כדאי לכן לבוא לעבוד כאן".
"זה לא מקצוע גברי, זה חלום"
לימור רחמים הגיעה גם היא לאגד מתוך רצון לשינוי, לאחר שעבדה בתחום החינוך. "לפני שהגעתי לאגד, עבדתי בבית ספר לבעיות התנהגות", היא נזכרת. "ביקשתי העלאה בשכר, ביקשתי לעבור לתפקיד יותר גבוה ולא קיבלתי את זה. ואז, אחד המורים שעבדתי איתו שאל לי 'יש לך אומץ?' השבתי לו 'אומץ למה?' הוא ענה לי 'לכי תהיי נהגת'. בהתחלה חשבתי 'מה זה קשור, איפה זה מתחבר בכלל לכל מה שאני עושה בחיים שלי?'".
אך למרות הספקות ההתחלתיים, לימור החליטה לנסות. הליווי האישי שקיבלה מהרגע הראשון נתן לה את הביטחון הנדרש. "שלחתי לאגד הודעה ולעוד חברה גדולה. אגד היו יחידים שחזרו אליי", היא משתפת. "מהרגע שנציגת השירות של אגד התקשרה אליי, היא באמת לא עזבה אותי לרגע. והיא ליוותה אותי כל הדרך, לאורך כל התהליך, לא עזבו אותי עד שעשיתי את כל המבחנים. והנה, אני באגד".
סדר היום שלה כנהגת דורש אחריות ודיוק, במיוחד במשמרות הבוקר. "אם אני מתחילה בבוקר, לפעמים זה אומר להתחיל ב-5:30, אז אני קמה מאוד מוקדם", היא מסבירה ומתארת את שגרת יומה. "יש לי כלבים בבית שאני צריכה לעשות להם סיבוב, מתפללת, יוצאת. אני משתדלת לבוא לפה לפחות של רבע שעה לפני הזמן כדי לבדוק שהאוטובוס מוכן, שאין תקלות, אין שום דבר שמצריך בדיקה נוספת. אם הכל בסדר, יצאתי לדרך".
"זה משהו שכל אחת הייתה רוצה. זה לא מקצוע 'גברי'. זה חלום", לימור רחמים
(צילום: ירון שרון)
עבור לימור, העבודה באגד אינה רק פרנסה, אלא מקור להעצמה אישית שמשפיע על כל תחומי חייה. "אגד 'שבר' אצלי המון דברים, הוציא אותי מהקיבעון, קידם אותי לדברים שפחדתי לעשות בחיים", היא משתפת בגאווה.
"היום, אני לא מפחדת מכלום, אני רוצה לעשות רישיון לאופנוע ורוצה... אני רק רוצה ורוצה". את המסר שלה לנשים אחרות היא מסכמת בצורה הברורה ביותר: "המשרה הזאת מאפשרת איזון בין החיים הפרטיים לעבודה. וזה משהו שכל אחת הייתה רוצה. זה לא מקצוע 'גברי'. זה חלום. אגד זה בית ואני הרגשתי את זה מהרגע הראשון, לכל אישה שרוצה להרוויח טוב, רוצה באמת חוויה, ובאמת לשנות דרך - בואי, אגד מחכה לך".
