כבר התרגלתי לזה שהאבירות פחות או יותר מתה. פשוט לימדתי את עצמי לחיות עם העובדה שהגברים של היום הם לא ג'נטלמנים בשום דרך, או לפחות לא ג'נטלמנים כמו שהיה נהוג בתקופה שבה אני זכיתי לגדול.
כשאני צועדת בקרון הרכבת וגוררת מאחוריי המון תיקים כבדים, אני כבר לא מצפה שאיזה זר ממין זכר יקום ויעזור לי לסחוב אותם. זה קורה פעם בירח כחול, אני לא אגיד שלא, אבל לרוב הגברים שעולים איתי לקרון עסוקים מדי בסלולרי שלהם או בפודקאסט הכה איכותי שהם צורכים. לפעמים אני כל כך מפריעה להם להתרכז בעצמם ובעולם התוכן המוקפד שלהם, שהם ממש מתרגזים כשהתיק העמוס שלי נוגע בטעות בשרוול שלהם כשאני גוררת אותו פנימה. בא לי לצחוק על מה נהיה מהגבריות בשנת 2025 כשאני רואה איך הם מגלגלים אליי עיניים כמו איזו נסיכה מפונקת מלוקסמבורג רק כי העזתי להתנגח בבגדים שהם הזמינו מאסוס, ופגמתי בלוק שהם הרכיבו הבוקר לעבודה.
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן