שישי שעבר. פורים. אני בקריאת מגילה. שמוליק מתקשר להגיד חג שמח. הוא בן 48. סבב רביעי בעזה, אי שם בפרימטר, משקיף על ג'באליה ושג'עייה. בסבב הקודם הוא עוד קיווה שימצא את כרמל גת ז"ל ויחזיר אותה הביתה. מכל חלון שראה השקיף פנימה בתקווה, כל הזמן חיפש אותה בעיניו. את כרמל הכיר דרך הפוקר, היו משחקים באיזו קבוצה של חברים. ליבו נשבר כשהתברר גורלה הנורא. היה בעזה בזמן שהובאה למנוחות. כעת הוא שם שוב.
מה קורה שם עכשיו, אני שואל, והוא עונה, תשיב, נחל עוז עדיין קרוב כל כך לבתים שלהם פה בעזה. זו עדיין רק החלטה של כמה פראי אדם, והם רצים לבתים שלנו. צריך להרחיק אותם עוד. עזה שבורה, אבל כדי שנחל עוז ישגשג צריך לשבור פה עוד קצת.
הטור המלא של חנוך דאום מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
