נחום ברנע / שיר הנמל
חורף 1963 היה גשום במיוחד. האימון המתקדם בגדוד הנח"ל המוצנח היה עשיר במסעות רגליים, בחגור מלא, בדרך כלל מתחת לאלונקות. גשם ובוץ: מים בגרביים, מים בתחתונים; קשה ללכת, קל להחליק. אימצתי בשינוי קל את "שיר הנמל" מאת לאה גולדברג, לחן רבקה לוינסון. "למרחקים מפליגות הספינות/ אלף ידיים פורקות ובונות/ אנו כובשים את החוף והגל/ אנו בונים פה נמל פה נמל./ "מוצק הבטון ומורם המנוף/ סירות המטען מגיעות אל החוף/ תכלת מלמטה ותכלת מעל,/ ככה נבנה הנמל".
במקום "תכלת מלמטה ותכלת מעל" שרתי "מים מלמטה ומים מעל". הגשם עדיין הכה בפנים והבוץ הכביד, אבל המסע הבלתי נגמר הפך לתהלוכת ניצחון: אנחנו בונים פה נמל פה נמל! לא מעט שנים עברו מאז, אבל כל פעם שגשם כבד יורד בחוץ אני מפזם לעצמי "מים מלמטה ומים מעל" ומקנח בשורה מתוך "סע לאט" של אריק איינשטיין: "ואיזה מסכנים החיילים" (בשני החורפים האחרונים הוספתי, בחרדה גדולה, "ואיזה מסכנים החטופים").
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן