זו הייתה החתונה המושלמת והמרגשת ביותר שנחגגה על פני כדור הארץ ועל שביל החלב. אובייקטיבית, בתי הייתה הכלה היפה והמוארת בתבל. הם דיברו על אהבתם כמו שני גאונים. לבושה בשמלה שחורה, אלגנטית וארוכה, עמדתי מחובקת עם אם החתן האהובה מתחת לחופה ומיררתי בבכי.
יש לי עוד המון מה לזכור מהערב הזה, עוד מאות תמונות בגוגל דרייב לעבור עליהן. אני צריכה עוד לנסח תודות, לחשוב לאט על הפער הבלתי סביר בין מועקת הקיום לבין החתונה, שהפכה בשעות הקטנות של הלילה, אחרי שפרשתי, לבכחנליה של שתייה וריקודים ופרומונים ועוד כמה חומרים אחרים. אני עוד צריכה לרכל עם החברות שלי על המשפחה ועם המשפחה על החברות, ואני מחכה כבר לפגוש את הבת שלי אחרי שתנחת על הקרקע.
הטור המלא של דניאלה לונדון דקל מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
