מאז 7 באוקטובר זוכה הזמר העברי לעדנה מחודשת. "זה לא מפליא אותי", אומר משה להב, "האנשים יותר פטריוטים, מתגעגעים למדינה ההיא, כל אחד ל'ההיא' שלו. פתאום שירים עתיקים כמו 'פה בארץ חמדת אבות' ו'שורו, הביטו וראו' ו'בשדמות בית לחם' מקבלים משנה תוקף. את 'לחיי העם הזה' כתבו חיים חפר ודובי זלצר לפני יותר מחמישה עשורים למחזמר 'איי לייק מייק'. ליאור ייני ביצע אותו, בהמשך הוא הפך ללהיט של יהורם גאון, ומדהים לראות עד כמה הוא אקטואלי לימינו, כאילו שנכתב אתמול".
גם אם לא הייתה לו שום כוונה להרים להנחתה, עינת שרוף, הכוהנת הגדולה של השירה בציבור, פוצחת בצהלולים. כאופטימית ברמות־על, היא לא מסוגלת שלא להגיב מיידית במטח של כפיים וסלסולים. אצלה, משחר ילדותה, זה בילט־אין. "כשאני עולה במעלית עם עוד שלושה אנשים, זרים לחלוטין, אני מתחילה לעשות להם שירה בציבור, כי לשמוח ולשמח זה השליחות והייעוד שלי בחיים".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן