גילי איבדה את יואב בדיוק לפני שנה. זה קרה כשיואב וצוות יהל"ם שלו השתתפו בפשיטה על בית בחאן־יונס שבדרום עזה, והמגלניסטים שהיו איתם אמרו להם שיש איזה חדר סגור שיש בו חפץ חשוד. ארבעה חיילים נהרגו בתקרית הזו, כל אחד מהם עולם ומלואו, אבל אני פה עם גילי, והעולם שהיא איבדה? הוא הגלקסיה החכמה, טובת הלב, הסקרנית ללא גבול, ששמה יואב.
"קראתי לו ילד גאווה", היא אומרת, "הכל היה איתו קל, הרגשתי שאני לא צריכה לדאוג לילד הזה לכלום. עוד כשהייתי בהיריון איתו הייתה לי תחושה ברורה שהכל יהיה בסדר איתו ולא פחדתי מכלום. כתינוק הוא היה מושלם, התהפך ראשון, דיבר ראשון, הכל באיזי. וזה המשיך בילדות. ילד כזה שהכל מצליח לו בלי לעשות עניין, פשוט קלאס באפס מאמץ, מוקף חברים, מצליח בכל מה שהוא נוגע בו, אבל נשאר צנוע בצורה כמעט מוגזמת. אתה לא יכול לבקש יותר ממה שקיבלנו מהילד הזה".
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן