שנים לאחר חטיפת גולדין, קורה מהלך דרמטי שמפתיע את השב"כ, שפועל בתיאום מלא עם צוות "להביא בנייך". משתף פעולה פלסטיני (מופעל) של השב"כ, מתקשר למרכזיה בשב"כ ומבקש לדבר עם המפעיל שלו. אלא שהמפעיל בחופשה, והוא מועבר למפעיל מחליף. בשיחה הזו, המופעל אומר משהו שדורך את המערכת: "אני יודע שפניתם אליי בגלל המידע שיש לי על מיקום הגופה של הדר גולדין". הוא דורש לחלץ אותו מהרצועה אם רוצים לשמוע בישראל עוד על המקום שבו הוסתרה הגופה. השב"כ מתחיל להכין את פעולת החילוץ, אלא שבמהלך תקופת התכנון, מתברר שהחמאס כבר חשף אותו והצליח "להכפיל" אותו - להפוך אותו לסוכן כפול. חזרה לנקודת האפס, עדיין אין קצה חוט לגבי המקום בו מוסתרת הגופה.
מקים הצוות, אל"ם מ', ממשיך לפעול במקביל. הוא קורא אליו את כל החיילים והקצינים שירדו למנהרה שאליה נחטף הדר, והצוות מתחיל לתחקר אותם בזה אחר זה. הם אוספים גם עדויות ממצלמות הראש של הלוחמים. אחד הדברים הראשונים ש־מ' מבין, הוא שבשלב מסוים כוח צה"ל הפעיל במנהרה טכנולוגיית מיפוי שפולטת עשן, ומאפשרת לזהות את העשן שיוצא מכל פתח של המנהרה. בנוסף, באמצעות מצלמות הראש, מבחין הצוות בלא מעט כתובות גרפיטי בערבית על קירות המנהרה. מהר מאוד הם מבינים שמדובר בשמות של רחובות שמתחתם עוברת המנהרה, גילוי שמאפשר לצוות לצייר את תוואי המנהרה ולעקוב אחר פירי היציאה ממנו.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן