שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים, עומר ביטון (26) גויס בצו לסבב של חודשיים וחצי בעזה, ובשבוע שעבר קיבל את הצו הבא. הוא כמובן לא היחיד: מכסת ימי המילואים הוגדלה ל־70 יום בשנה, בפועל הוא יסגור השנה 150 ימי מילואים, כולל צווי 8. צה"ל ביקש לגייס כ־60 אלף מילואימניקים ב־2026 - רבים מהם סטודנטים שחוזרים מהשטח היישר אל תקופת המבחנים. אם אני מקריב, הוא שואל, אז למה לא כולם?
"שליש מהזמן שלי בשנה אני במילואים. ספרתי. וזה לא נגמר - הצו הבא כבר אצלי. וגם אם אני לא רואה את הסוף, אני לא אעזוב. זה כבר חלק ממני. אבל אי־אפשר לבקש ממני לתת עוד ועוד, ובאותה יד לחתום על פטור לאוכלוסיות שלמות. מי שלא מתגייס - שיעשה שירות לאומי, שיתרום שנה־שנתיים. אתם מקבלים ביטוח לאומי והטבות? תנו בחזרה. והחבר'ה שלי, אנשים מבריקים, הנדסאים שעושים תארים בהנדסה ובמדעי המחשב – כבר מדברים על לעזוב. לא את המילואים. את המדינה. כי קשה פה לקנות בית, וקשה פה לחיות, ואין שוויון בנטל. רוצים את הקול שלי? תעגנו בחוק התאמות אמיתיות ללוחמים - בדיקה מותאמת ועבודות במקום מבחנים בקורסים, לא רק מועדים מיוחדים. תחוקקו שירות לכולם - צבאי או לאומי, בלי פטורים גורפים. ותתעסקו ברצינות במשבר התעסוקה בהייטק וביוקר המחיה. כדי שלדור שלי יהיה בכלל סיכוי להגיע לדירה יום אחד. אחרת תמצאו אותנו בנתב"ג".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן