"הדבר שאני הולך איתו מהזירה הנוראית בבת־ים הוא קודם כל השקט. אנחנו מקבלים קריאה באמצע הלילה. הפעמון האלקטרוני מופעל, מתלבשים במהירות, מתמגנים ויוצאים ללא־ידוע. תוך ארבע דקות כבר הגענו לזירה. לוחמי האש הם הראשונים שמגיעים", מספר מפקד המשמרת, רב־רשף אושרי בסון. "למרות שזרם אלינו מידע תוך כדי תנועה, והרבה קריאות מאנשים, עדיין לא הבנתי את תמונת המצב. ואז אני מגיע, ודממה. הדבר הבא שקורה, הוא שאנשים שותתי דם זוחלים על הרצפה לכיווננו. הם נפצעו ולא יכלו לצאת על הרגליים. אחרים בבניין שקרס היו לכודים ולא יכלו להתפנות בכוחות עצמם".
"29 שנים אני עובד במערך הכבאות וההצלה. הייתי בהמון אירועים, ראיתי המון זירות. כזו לא ראיתי", אומר רב־רשף בסון על הזירה שבה נהרגו בשבוע שעבר שמונה בני אדם וכ־200 נפצעו. "זה האירוע הגדול ביותר שהיה בישראל כתוצאה מנפילת טיל, והזירה שילבה קריסת בניין בן עשר קומות, המון לכודים ושריפה פעילה. כזה כאוס וכזו כמות הרוגים לא היו לנו".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן