אם דייג אוהב דגים, הפסיכואנליטיקאי אוהב חלומות", אומרת הפסיכואנליטיקאית ד"ר הילית אראל־ברודסקי. גם חלומות על דגים. וכאלה היו רבים, רבים להפתיע, אחרי 7 באוקטובר. דגים שוחים במים עכורים, דגים מחוץ למים. כנראה אין צורך בהכשרה פסיכואנליטית כדי לקשר בין הדג האילם לבין תחושת חוסר האונים שלנו, הישראלים, מאז המתקפה ההיא ועד היום. "אולי זה ביטוי לחלק בתוכנו שמרגיש חסר אונים ובלי קול", מציעה אראל־ברודסקי.
עוד לפני שידענו לדבר על כך במילים, עוד לפני הפוסטים ברשתות החברתיות, לפני הספרים והסרטים וחשבונות הנפש - החלומות שלנו היו הראשונים להגיב לטראומה הקולקטיבית. "החלום מספר דברים שהחולם עוד לא יודע לומר", אומרת אראל־ברודסקי, העומדת בראש התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת בר־אילן. "פרויד כינה את החלומות 'דרך המלך אל הלא־נודע', הוא הניח שהמשאלות והקונפליקטים שלנו באים לידי ביטוי בחלום, שעוזר לנו לעבד ולעכל אותם".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן