אחרי יותר מ־70 אלבומים והופעות בכל העולם, פתאום התחילו לכאוב לחוה אלברשטיין הרגליים. "כבר כמה חודשים אני במצוקה גופנית מאוד קשה, פשוט בייסורים. אפילו הלכתי למרפאת כאב, הדבר הראשון ששאלו אותי שם זה אם יש משהו שמלחיץ אותי בזמן האחרון".
זה מתוך יראת כבוד מיוחדת להוד רוממותו, פורמט "הספר"?
"בכל פעם שעומד לצאת משהו חדש, אז כואב. בדרך כלל הגב, או הבטן — יש את המקומות הקבועים. אבל פה פתאום — הרגליים. ברגע שהרופא שאל אותי אם משהו מציק, הבנתי. למרות שלא חסרים דברים שמכאיבים לנו בזמן האחרון במדינה הזאת, פתאום זה הוביל אותי לספר ואמרתי: יכול להיות שיש פה איזו חרדה. וככל שהספר הממשי התקרב, הכאב התחיל לרדת. אני משתפרת, אני משלימה עם הגורל, ואפילו קצת מבסוטה שעשיתי את זה, כי אני מקבלת תגובות כל כך נעימות וכל כך נחמדות. אז אני אומרת לעצמי, מה כבר קרה? מה כבר קרה?! אז סיפרת קצת סיפורים".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן