בשבת לפנות בוקר של אמצע ינואר מת בשנתו זאב רווח. אשתו, מלי, הייתה זו שגילתה את הבשורה העצובה בביתם ברמת־גן. "ניגשתי להעיר אותו בבוקר ולא הצלחתי", היא משתפת. "בהתחלה חשבתי שהוא עדיין ישן שינה עמוקה, הוא אהב לישון, אבל כשבדקתי אותו הוא היה כל כך קר, שהבנתי שנפטר כבר באמצע הלילה. צילצלתי לג'קי, הבן הבכור שלנו, שגר קרוב אלינו, ואמרתי לו, 'אני חושבת שאבא מת'. קראנו גם לאיציק ולחן, הילדים שלנו, ולאח שלו ניסים, שיבואו להיפרד ממנו, לחבק אותו".
לא נשברת באותם רגעים? "השתדלתי להיות חזקה בעיקר בשביל הילדים. אלוהים באמת אהב מאוד את זאביק כי הוא מת בשנתו, בשבת, במיטה שלו, ולא כשהוא מחובר למכשירים בבית חולים. רק חבל שלא הספקתי להיפרד ממנו, להגיד לו עוד איזה משפט או שניים, להגיד לו שאני אוהבת אותו ושאמשיך לאהוב אותו כל החיים".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן