מעבר לתחומי המושבה ההיסטורית משמר הירדן, בראשית הטיפוס לרמת הגולן, כבר ניתן להבחין בחרמון המושלג. פסגתו הלבנה כמו נושאת הבטחה – בסוף יהיה קר. "למה לטפס על ההרים?" יש מי ששואל. ויש מי שעונה – "כי הם שם". גם ברכת רם, אגם קטן בפאתי היישוב הדרוזי מסעדה, בהחלט נמצאת שם. זה לא אומר שחייבים להיכנס אליה. אפשר להסתפק בידיעה שהיא שם ולהניח לה, ואפשר גם שלא.
בשלב הזה של השנה טמפרטורת המים בברכת רם, שלולית על סטרואידים שמוקפת במרבדי בוץ ברמת דחיסות משתנה, נעה בין שבע לתשע מעלות, תלוי מי שואל ובעיקר מתי בודקים. לא רבים שואלים, כי מה כבר ההבדל בין שבע לתשע מעלות? באלה "קר ממש" ובאלה "קר בטירוף", ועל ההבדל האקדמי ביניהן לא מוכרחים לעמוד.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן