בסצנת השיא מתוך "הליידי משנחאי", סרטו הקלאסי של אורסון וולס, עומדים הגיבורים, וולס עצמו וריטה הייוורת', בתוך מבוך מראות בלונה פארק לקרב היריות עם הנבל, עורך הדין ארתור בניסטר. המראות מחזירות כמה וכמה דמויות, כולן זהות, כולן מוכרות, כולן מסוכנות, כולן מאיימות, וקשה לדעת מי מהן היא רק החזר אור ומי בשר ודם, כמו גם מאיפה תיפתח הרעה. כמו הגיבורים של וולס גם הצופה נותר אובד דרך בתוך הקליידוסקופ האנושי הזה.
סצנת חדר המראות המפורסמת של וולס עלתה בדעתי כשביקשתי לתאר את הרכב ההקשרים שעשוי להיווצר בין ספרו החדש של סטיבן זיפרשטיין ובין הקורא הישראלי. ממילא "פוגרום — קישינב ונפתולי ההיסטוריה" מסופר קצת כמו סרט "נואר" היסטורי שמתחיל בהתגודדות של חבורות נערים שיכורים, ממשיך במעשי רצח אכזריים וגורר את הקורא אל תוך מזימות בינלאומיות. וכמו בז'אנר ה־True Crime שפופולרי היום, הקורא לומד על עוד ועוד קשרים והקשרים שהיו חבויים מאחורי סיפור מוכר, ידוע לכאורה, עם אשמים מובנים מאליהם ומסך עבה של הסתרה.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "ספרות ותרבות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
