שעון הצער של רייצ'ל וג'ון גולדברג פולין מונה את דפיקותיו ביחידות זמן שרק הם מכירים, שב ומזכיר מקץ שנה עגולה את לכתן של "שש הנשמות היפות" כולל הירש שלהם שהושבו לקבר ישראל אחרי שנרצחו בשבי חמאס, סופר איתם בדיוק מחריד את משקלו של בנם שהתנשא לגובה 1.80 והובא לקבורה במשקל 52 קילוגרם, את הימים שעברו מאז נגרר פצוע ומדמם ממסיבה שהפכה לטבח, את חללי צה"ל שנפלו על הגנת המולדת, את מספרם של ימי המלחמה שלא באה אל קיצה, ובהתרסה שקטה על דש חולצתם – את 688 הימים, נכון למועד הראיון ביום שני, שבהם מתענים 20 חטופים מתחת לאדמה של עזה.
על אף הספירות המכאיבות לכל אורך שעות היממה, הם לא מנסים לברוח ממילים ומתייצבים בסוג של חרדת קודש אל מול שאלות גורליות שנכפו עליהם כמו המציאות שלא ביקשו לעצמם מאז אותו בוקר ארור, שבו ילדים מבועתים הצטופפו במיגונית שהפכה מלכודת מוות. אין להם את הפריבילגיה לחפש אחר דרך מילוט מלוח השנה שסוגר עליהם עם הידיעות על המבצע המתקרב לכיבוש העיר עזה מצד אחד, ועם האזכרה הראשונה ליום שבו נרצח בנם על ידי שוביו מהצד השני.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
