תחקיר "הניו יורק טיימס" ההוא שהראה שנתניהו חיסל בלי למצמץ המון הזדמנויות להפסקת אש או הפסקת המלחמה או החזרת החטופים (41 מהם הגיעו לעזה חיים ומתו שם), רק כי חשש שהדבר יפרק לו את הקואליציה ויאלץ אותו לוותר על הישגו הגדול ביותר – הישארות בתפקיד – מוכיח את הנקודה:
אין לנתניהו שום מטרה אחרת.
לא ביטחון ישראל, לא הגנה על אזרחיה, לא חילוץ שבוייה, לא רווחת תושביה. כלום. עוד לא נולדה הסיבה שתגרום לו להגיד: לא שווה את זה. לא; המטרה היא להישאר עוד יום, עוד שבוע, עוד קדנציה, עוד פגרה. לעשות מארה"ב קולות של "רוצה עסקה" רק כדי לא לרצות ולא לעשות. לעשות קולות של "חוק גיוס" רק כדי להמשיך לא לגייס ולהתרוצץ כאחוז תזזית, בערב יום שבו נפלו שלושה לוחמים, כדי לגייס רוב להשתמטות. להשיב לממשל האמריקאי – שמראה לך שיותר מ־50 אחוז מהציבור הישראלי תומך בעסקת חטופים – במילים המדהימות: "לא 50 אחוז מהמצביעים שלי", רק כדי להבהיר מה הדבר היחיד שחשוב: המצביעים שישאירו אותו בעבודה. כל השאר לא מעניינים.
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
