הקליפ האחרון של אריאנה גרנדה, זה שבו היא נראית כמו שלד מזמר שעוד שנייה יתפורר לערימה של אבק עצמות, לא הפתיע אותי. אחרי הכל, אני עוקבת אחריה בדאגה אמיתית כבר שנים. שזה מוזר, כי אני לא מעריצה שלה בשום דרך. היא אמנם זמרת נדירה עם מנעד יוצא דופן. כשהיא שרה נמוך הקול שלה מזכיר קטיפה, כשהיא מגיעה לגבוהים הוא נשמע כמו בדולח צלול וטהור. ובכל זאת, בגילי כבר לא מעריצים אף אחד חוץ ממי שיצא לפנסיה מוקדמת ומעלה סטוריז שלו רובץ ושותה קוקטייל מתחת לעץ תאנה ביוון.
ועדיין, מזה זמן ארוך שאני צופה בגופה המתכרסם של אריאנה בחרדה הולכת וגוברת. מעבירה שעות בלגלוש בתוך מחילת הארנב שנקראת "הגוף החדש של אריאנה גרנדה", מציינת לעצמי שהיא כבר נראית בדרך ל־30 קילו ושהשיער שלה כבר נושר ממנה בכאלו כמויות שאין תוספת של קוקו אצילי וגבוה שאפשר להדביק עליו בלי שזה ייראה מגוחך. כמו להדביק את הרעמה של ביונסה על דחליל.
הטור המלא של דנה ספקטור מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן