הבשורה, במלאות 1,000 יום ל-7 באוקטובר, היא שהממשל האמריקאי החליט לוותר על פירוז חמאס כתנאי לשיקום של רצועת עזה. פירוק חמאס מנשקו היה חלק מתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שסללה את הדרך להסכם הפסקתהאש בעזה. ממשלת ישראל אישרה את התוכנית באוקטובר 2025. שלב א' של התוכנית, החזרת יתרת החטופים, החיים והמתים, ושחרור 250 מחבלים, רובם רוצחים עם דם על הידיים, ו-1700 אזרחים עזתים, בוצע. פירוק הנשק של חמאס היה המפתח להמשך.
מאז נפרדו הדרכים: ממשל טראמפ הלך בדרך שהתוו לו קטאר, טורקיה והאינטרסים הכלכליים של ראשיו במזרח התיכון; ממשלת ישראל נותרה מאחור, מבודדת ומנוטרלת. שלוש שנים לאחר תחילת המלחמה, עזה היא גם בעיה בשטח שהולכת ותופחת, וגם משל למה שקורה לנו בזירות האחרות, באיראן, בלבנון, בסוריה: אמריקה כבר לא איתנו. במונחים היסטוריים, זאת התוצאה הקשה ביותר של המלחמה.
הפרטים מחדדים את התמונה. האמריקאים עברו ממשא ומתן עקיף עם חמאס, באמצעות המתווכות, למשא ומתן ישיר: השליח סטיב וויטקוף נושא ונותן עם חליל אל-חיא, בכיר החמאס בקטאר. גילי כהן, הכתבת המדינית של ערוץ 11, חשפה את הקשר לראשונה. אימות לידיעה הגיע אליי ממקור מהימן. שבירת החרם היא חלק מתהליך ההלבנה של חמאס, שקטאר ממלאת בו תפקיד מרכזי. אילו חמאס היה משתנה אפשר היה להשלים עם התהליך. אבל השינוי התרחש רק אצל האמריקאים.
הטור המלא מחכה ב"מוסף לשבת" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
