תא"ל גרשון הכהן (לימים אלוף) היה הליהוק הכי לא מובן מאליו לתפקיד של "מפקד ההתנתקות". הוא בן למשפחה מליבת הציונות הדתית, ארבעה מאחיו רבנים בולטים במגזר שעמד בלב סערת "העקירה", אביו הוא ממייסדי ישיבת הדגל הר עציון. ולמרות שהורמו לא מעט גבות בציונות הדתית, ובכלל בצבא, הכהן לא היסס לקחת את התפקיד.
"העניין הוא לא איך אני לוקח את התפקיד, אלא איך אני מוכן לעשות אותו", הוא אומר כיום, 20 שנה אחרי שפיקד על פינוי היישובים היהודיים ברצועת עזה. "קרו פה שני דברים: אני לא הגעתי לזה כי מישהו בחר בי אישית. צה"ל לא יודע לממש שום משימה בלי אוגדה סדירה, זה הבסיס לפעילות הצבאית. באותו הזמן היו לצה"ל שתי אוגדות סדירות כבדות – אוגדה 162 של טל רוסו ופיקוד המרכז, ששלחו לצפון השומרון, ואוגדה 36 בפיקודי שנמצאת ברמת הגולן והורדה לגוש קטיף. עושים את זה כי צה"ל צריך אוגדה סדירה, לא כי הוא צריך את גרשון".
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן