רק עכשיו, 32 שנה אחרי פרק הסיום הדרמטי, אפשר לחשוף את השערורייה שניסו להסתיר ב"לא כולל שירות". רשות הדיבור לליאת אחירון, שמבקשת להיות הראשונה להתוודות. "ראיתי את המודעה לאודישנים בעיתון. עד אז שרתי רק בבית הספר ובצופים, לא הייתה לי נגישות לעולם הזה בכלל. וגם לא הייתי מתל־אביב, אלא מרמת־גן, והיה שם תנאי בסיסי של מגורים בתל־אביב. אז נתתי את הכתובת של סבתא, שכן גרה בעיר".
אי אז, בראשית שנות ה־90, הבריטים הביאו לעולם את להקת Take That, האמריקנים באותו זמן סיפקו את "בוורלי הילס 90210", ולישראלים היה את "לא כולל שירות", סדרה לבני הנוער שעלתה בערוץ 1 ב־1990 והפכה במהירות להיסטריה שסחפה את ילדי ישראל. במשך שלוש העונות של הסדרה, וגם הרבה אחרי, מוסרי, אחירון, סער פין והקוקו, אלינור אהרון, בטי כהן ושיר גוטליב לא היו מסוגלים להשלים כמה צעדים ברחוב מאימת המעריצים. חיכו להם במדרגות, בבתים, על מיניבוסים, בתעלות בצד הדרך, רק לתפוס חתימה, מבט, יחס כלשהו. האפקט שרד עד היום, אחרת איש לא היה מנסה לאחד את החבורה.
הכתבה המלאה מחכה במוסף "7 לילות" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן