ישראלים רבים, ואני גאה להגיד שמדובר בי ("אני מכיל המונים", כמו שכתב המשורר וולט וויטמן), שואלים את עצמם לא פעם: כאילו, מה? מה יש לאנשים, שמספרם לא קטן והם מונים את מה שנדמה בסקרים כ-24 מנדטים יציבים כבטון, שהם ממשיכים להאמין, לציית וללכת בעיוורון גמור אחרי בנימין נתניהו והקרקס המעופף של ממשלתו?
כלומר, מה בחמשת חושיהם מונע מהם לראות שבכל פעם ששפתיו של האיש זזות, הוא משקר? מה מונע מהם להיות נבוכים, כמוני, עד שורשי שערותיהם כששליח מטעם נתניהו המתחזה לעיתונאי שואל אותו, ברגע צפון-קוריאני מצמרר, משהו כמו: אדוני, איך אתה מתמודד עם העובדה שאתה כל כך מדהים ונשגב, ולא כל העולם חושב ככה? איך האנשים האלה עדיין מאמינים?
הטור המלא של רענן שקד מחכה במוסף "7 ימים" בגיליון סוף השבוע של ידיעות אחרונות. לרכישת מינוי לחצו כאן
